לפנטז או לממש, זו השאלה

הדוברים בכנס "רגשות גולשים באינטרנט", שנערך השבוע במכללת אורנים, שאלו שאלות רבות. חלק מן השאלות היו טריוויאליות למדי לגולש הממוצע, עובדה אשר עשוייה להעיד על מחסור מהותי בהתנסויות ברשת.

העימות המתמיד בין החופש לפנטז, שמאפשר האינטרנט לכל גולש, לבין העובדה כי בצדה השני של הרשת נמצא אדם אמיתי, מלווה גולשים ותיקים מזה זמן. חלקם מתייחסים לרשת כאל מקום ממשי לכל דבר, ולפיכך יתייחסו בתמהון לשאלה שהועלתה בכנס, "האם אשה נשואה אשר מנהלת רומן וירטואלי עם גבר שהכירה באינטרנט נחשבת בוגדת".

"לא זו השאלה"

שאלה זו מבוססת על זווית התבוננות המציבה את הרשת, "זירת הפשע", כגורם מרכזי בשאלה. אנשים שהרשת היא חלק בלתי נפרד מחייהם עשויים לומר, בהשראת הפוליטיקאים, "לא זו השאלה". השאלה של אלה תנוסח באופן שונה לחלוטין, על בסיס הנורמות המוסריות בהן הם מחזיקים, גברים או נשים - ולא על בסיס המדיום.

כך, אשה ליברלית עשויה להתייחס בסלחנות לצ'יטוטים הליליים של בעלה כפי שגבר מתירני יתייחס בסלחנות לפלירטוטי אשתו במקום עבודתה הפיזי. גולשים אלה כבר התוו עבור עצמם (גולש ממוצע הוא יצור שמתקיים רק בדמיונם של סטטיסטיקאים) את מינון הפנטזיות הרצוי להם ברשת ואת הגבול בין פנטזיה ברשת לבין בגידה, שהיא קשר נפשי עז שלהם או של בן זוגם עם גולש אחר.

כמו כן, גולשים אלה עשויים להבחין בין איזורים ברשת בהם הם מרשים לעצמם לפנטז (למשל, צ'ט) לבין איזורים בהם הם מחויבים להיות מציאותיים (למשל, גולש ותיק ידע שבפורום שעוסק במניות הוא אינו רשאי לכתוב כל שדימיונו מתיר לו. אם יפרסם מידע שגוי על מצבה הפיננסי של חברה מסוימת הוא צפוי למאסר).

לפנטז או לממש

ככלל, התייחסו מירב הדוברים בכנס לאינטרנט כאל מיקשה אחת, מרחב של פנטזיות בלבד בניגוד לממשות שמתקיימת במציאות הפיזית. ד"ר גד אלכסנדר מאוניברסיטת באר-שבע, שייצג דעת מיעוט, קרא לדוברים להבדיל בין רכיבים שונים באינטרנט.

"באופן כללי, אני רואה באינטרנט כלי לפנטזיות", אמר אבינועם בן זאב ממכללת אורנים, שהביא מחקרים לחיזוק טיעונו. אותם מחקרים מעידים כי מיעוט של גולשים שניהלו מערכות יחסים באמצעות המחשב נפגשו עם בן זוגם הווירטואלי.

למשל, מחקר שמצביע על כך ש-14 אחוזים מהגולשים בהולנד שניהלו מערכות יחסים בסייברספייס נפגשו פנים מול פנים עם בן הזוג. בן זאב מסיק מכך שרוב הנשאלים מעדיפים לפנטז ברשת.

אך הסקה זו מתווה קשר ישיר, כוללני ובלבדי בין "מימוש" למציאות אוף ליין ובין "פנטזיה" לאינטרנט. לפיה, הוספת חבר חדש לרשימת האיי סי קיו שלי אינה מהווה מימוש של קשר.

פער הדורות ברשת

על פי בן זאב, הזולת באינטרנט הוא יצור כלאיים, שגם נפקד (כי הגולש בצד השני משמש כשותף לפנטזיה ומושא עליו אנחנו משליכים את הפנטזיה שלנו) וגם נוכח (מאחר שאנחנו מודעים לכך שאותו גולש הוא אמיתי והקשר שאנחנו יוצרים אתו לצורך מימוש צרכינו הפסיכולוגיים, שאינם מיניים בהכרח, הוא בעל תכונות מציאותיות).

לדברי בן זאב, האינטרנט יוצר מצב חדש ומבלבל. הוא מערער על האבחנה הברורה בין פנטזיה, שהיא המציאות הוירטואלית, לבין מציאות הפיזית, שהיא המציאות הריאלית. לדבריו, תופעה זו יכולה לערער במיוחד על הצורות החברתיות המקובלות של הרגש ועקב כך להקשות על התפישות המוסריות, המשפטיות והחינוכיות שלנו. הוא צופה כי בעתיד יביא האינטרנט לטשטוש הגבול בין מציאות והזיה וייווצר מוסר חדש, מוסר פוסט מודרני.

הפסיכולוג ד"ר איתי שילוני מאוניברסיטת תל אביב והמרכז הבינתחומי קרא לדוברים בכנס לשים לב לפער בין הדורות בכל הנוגע לשימוש באינטרנט. "מבוגרים רואים ברשת כלי חיפוש והעשרה וצעירים רואים באינטרנט כלי מרכזי ליצירת קשר", אמר.

שילוני קרא שלא למהר לראות בכל גולש אדם השקוע בפנטזיות ומבודד חברתית, ראיה שנובעת לדבריו מהניתוק הרגשי של המתבונן מעולם האינטרנט ובחוסר הנכונות שלו להכיר בכך שקשר באינטרנט עשוי להיות קשר לכל דבר.

הוא השווה זאת לחברי הקיבוצים שביקרו בזמנו את חבריהם אשר הפסיקו לבוא לבית העם ולקרוא עיתונים בצוותא. "הם ראו זאת כצעד שמוביל לבידוד חברתי – כיצד הם יכולים להסתפק בשיחות טלפון כאשר אפשר להיפגש ולקרוא יחד עיתונים, הם שאלו".

בהקשר זה, פרופ' גבי סלומון מאוניברסיטת חיפה הזכיר את מחקרי האימים משנות השמונים של המאה הקודמת בדבר ההשלכות השליליות של משחקי המחשב על נפש הדור הצעיר.

"אם הילדים ימשיכו לעסוק בזה, הדור הבא לא יוציא מתוכוו אנשים אינטלגנטיים וחרוצים", ציטט סלומון אזהרה של מפקח על החינוך בבוסטון משנות ה-80 של המאה ה19, שהתייחס להשפעה השלילית של קריאת ספרים על בני הנוער.

המכורים

ד"ר שילוני מגדיר התמכרות לאינטרנט כעיסוק גדל והולך בגלישה למרות שנגרם נזק לגולש במהלכו. הנזק מתבטא במחסור בשעות שינה, שגורם לאי נוחות, בבידוד חברתי ותלות באינטרנט – ירידה בכמות שעות החיבור גורמת למכור אי נוחות.

"המכורים מציבים לעצמם דד-ליינים, אשר אותם הם מפרים באופן עקבי", הוא אמר, "הם משתמשים באינטרנט יותר כאשר הם תכננו להשתמש בו פחות. ההתמכרות נוצרת כאשר כל המרכיבים הללו מתלכדים למצב של אבדן שליטה".

שילוני מצביע על כך שהתמכרות לרשת קשורה במשיכה של הגולש אל הפנטזיה והצורך שלו בשליטה. תכונות אלה של הרשת עשויות לקרוץ במיוחד לסובלים מדכדוך, דכאון, מתח או חרדה. האינטרנט עשוי להפיג תחושות מעיקות אלה, והסובלים מהן חוזרים לרשת שוב ושוב, מאחר שהם זוכים לתגמול חיצוני.

המולטימדיה לא תשנה את האינטרנט

האם התפתחות האינטרנט כמדיום של מולטימדיה תפחית מיכולת הגולשים לפנטז ברשת, האם מצלמות הרשת ירימו בהכרח את מסך האנונימות בכל בית המחובר לרשת?

אבינועם בן זאב סבור שלא. "הטכנולוגיות החזותיות אינן מחייבות אותי להצטלם. הבחירה אם לעשות זאת נותרת בידי", הוא אומר, "כמו כן, תישמר לי הזכות לבחור אם לשלוח לגולש בצד השני תצלום שלי או תצלום של שחקן קולנוע, שהוא כביכול אני.

"האינטרנט מגדיר סוג חדש של יחסים רגשיים", אמר פרופ' אהרון בן זאב מאוניברסיטת חיפה. "האם התפתחות הרשת תשנה את הרגשות בעתיד? עולם המחר לא יהיה חסר רגשות אך ייתכן שיתווספו רגשות חדשים, שיווצרו בעיקר על בסיס הדמיון האנושי ולא על בסיס ההתנסות היום יומית, כפי שהיה בעבר".