חרף נסיעות פרטיות – מנהל יקבל פיצויי פיטורים

בעלי חברת הסעות שקרסה הוכיחו שהמנהל לשעבר ביצע נסיעות ללא אישור. אך בבית הדין נקבע: הוא פוטר כי החברה נסגרה. גם ערעור שהוגש נדחה

עו"ד גולן לוי | פסקדיןפורסם: 07.09.21 , 11:45

בית הדין הארצי לעבודה דחה לאחרונה ערעור שהגישו בעלי "אלונה הסעות והובלות" על פסק דין שקבע כי מנהל החברה זכאי לפיצויים אף שפוטר כי ביצע נסיעות פרטיות רבות על חשבון העסק. השופטים אילן איטח, לאה גליקסמן וסיגל דוידוב-מוטולה קבעו שהוא פוטר ללא קשר למעשים אלה.

החברה הוקמה ב-1994 על ידי שני שותפים ועסקה בעיקר בהסעות תלמידים לבתי ספר. ב-2011 העביר אחד השותפים את מניותיו לשותף השני, ובתמורה האחרון נטל על עצמו את כל חובות הכבדים שבהם הייתה שקועה החברה.

לאחר 2011 המשיך השותף לשעבר לעבוד בחברה כנהג ושכרו עמד על כ-6,000 שקל בחודש. בעלי החברה הלך לעולמו ב-2015 ושני ילדיו ירשו את העסק. הם מינו את השותף לשעבר כמנהל החברה והגדילו את שכרו ל-12,549 שקל.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

נוכח קשיים כלכליים שבהם הייתה מצויה החברה הזרימו היורשים כספים בסכום כולל של כ-1.57 מיליון שקל. אך החברה לא הצליחה להתרומם ובמחצית השנייה של 2019 הוחלט לסגור אותה וכל עוברי החברה, לרבות המנהל, פוטרו.

המנהל הגיש תביעה לתשלום זכויות שונות ובהן הפקדות לפנסיה, קרן השתלמות, פדיון חופשה ופיצויי פיטורים. היורשים הכחישו את הזכאות והעלו טענת קיזוז בשל נסיעות פרטיות רבות שביצע לדבריהם המנהל ברכב החברה ועל חשבון משאביה, תוך נטילת ההכנסות מנסיעות אלה לכיסו. הם טענו כי בשל ההונאה הוא לא זכאי לפיצויי פיטורים.

בית הדין האזורי לעבודה אמנם קבע כי היורשים הוכיחו את טענתם כי המנהל ביצע מאות נסיעות פרטיות בהיקף כספי עצום, בעיקר בסופי שבוע אך גם בימי העבודה. עם זאת, נדחתה טענת היורשים שהמנהל לא זכאי לפיצויי פיטורים ונקבע כי סיבת הפיטורים הייתה סגירת החברה ולא ביצוע הנסיעות הפרטיות, נתון שכלל לא היה ידוע ליורשים במועד הפיטורים והתגלה רק לאחר מכן.

לפיכך נקבע כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים בסכום של 108,758 שקל. נפסקו לטובתו גם סכומים שונים בהיקף של כ-150 אלף שקל בגין זכויות סוציאליות. טענת הקיזוז של היורשים בעניין הנזק שנגרם לחברה בשל הנסיעות הפרטיות התקבלה ונקבע שיש לקזז מהסכומים שנפסקו לטובת המנהל 162,997 שקל.

בערעור טענו היורשים כי היה מקום לשלול פיצויי פיטורים מהמנהל, שלטענתם גרם במעשיו להתדרדרות החברה. אבל השופטים דחו את הערעור וקבעו כי בנסיבות המקרה בהן המנהל פוטר עקב סגירת החברה, ללא כל קשר ולפני גילוי התנהלותו בעניין הנסיעות הפרטיות, לא ניתן לשלול ממנו בדיעבד את פיצויי הפיטורים.

הם הדגישו כי לצורך שלילת פיצויי פיטורים נדרש קשר סיבתי בין מעשי העובד לבין פיטוריו. בתוך כך נדחתה טענת היורשים לקשר סיבתי עקיף בין התנהלות המנהל לבין פיטוריו. נקבע כי היורשים לא הוכיחו שמעשיו של המנהל גרמו להידרדרות מצבה הכלכלי של החברה והובילו לסגירתה.