תביעה: "בשל ניהול כושל הוחמצה עסקה עם גוגל"

מייסד סטארט-אפ לא מימש הזדמנויות לעסקאות מול חברות כמו סוני ו-LG. ביהמ"ש קיבל תביעה של בעלי מניות מיעוט, והם ישותפו בקבלת ההחלטות

מערכת פסקדיןפורסם: 05.10.21 , 09:05

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בעלי מניות מיעוט בסטארט-אפ keyless נגד החברה ומייסדיה בטענה שניהול חובבני גורם לכך שאינה ממצה את פוטנציאל הרווח העצום שגלום בה. השופטת חגית מאק-קלמנוביץ הורתה לקיים ישיבות דירקטוריון סדירות ולדווח על החלטות מהותיות מראש.

בתביעה שהוגשה על ידי עו"ד אורי נוה צוין כי החברה הוקמה ב-2010 על ידי הנתבע במטרה לקדם טכנולוגיה שפיתח: מקלדת בת ארבעה "כפתורים" שהייתה אמורה לתפוס מקום מצומצם על מסך המכשירים הסלולריים, ולהחליף את המקלדת המקובלת שתופסת מקום רב.

התובעים ציינו שהשקיעו מיליוני דולרים בחברה. טענתם המרכזית הייתה שניהול החברה על ידי הנתבע אינה מובילה אותה למימוש הפוטנציאל ואינה מאפשרת שימוש בטכנולוגיה באופן שישיא רווחים. לכן ביקשו שלא לאפשר לנתבע להמשיך ולנהל לבדו את החברה.

מטה גוגל בקליפורניה (צילום: shutterstock)

ארכיון(צילום: shutterstock)

לדבריהם, דירקטוריון החברה כולל את הנתבע, אשתו וכן את אחד התובעים (שהיה הרוח החיה מאחורי גיוס הכספים), אולם האחרון ממודר מהליכי קבלת ההחלטות. הם הדגישו שהחברה מנוהלת באופן כושל וחובבני, בנפוטיזם וללא משטר תאגידי תקין, ובמשך שבע שנים טרפד הנתבע עסקאות עם חברות ענק (סוני, סמסונג ו-LG) ואף גרם לכך שגוגל גנבה את הקניין הרוחני של החברה.

החברה ובעליה, שיוצגו על ידי עוה"ד רוני גולן וארז בר-צבי, טענו כי מדובר בתביעת סרק שתכליתה השתלטות התובעים על החברה וקניינה הרוחני. הם הוסיפו שהמוצר המרכזי של החברה "מדשדש במקום" ואינו ממצה את הפוטנציאל שסברו שקיים בו. לדבריהם, מדובר במצב המאפיין חברות סטארט אפ רבות ולא בקיפוח של התובעים.

השופטת חגית מאק-קלמנוביץ ציינה כי אמנם חברות סטארט אפ רבות אינן מגיעות למימוש ופיתוח מוצריהן אך במקרה זה מדובר בחברה שקיימה משא ומתן עם חברות ענק, מהמובילות בעולם. יתר על כן, עם שתיים מבין החברות – סוני וגוגל – הגיעו השיחות לשלב מתקדם ביותר. המגעים מול גוגל הגיעו לשלב שבו הופיעה המקלדת שפיתח הנתבע בחנויות האפליקציות (גוגל פליי ואפ סטור), אך היא הוסרה בעקבות דרישת הנתבע מאחר שהצדדים לא הגיעו להסכם באשר לזכויות.

עוד קבעה השופטת שהמשא ומתן עם גוגל התבצע באופן "מעורר תהייה". מהעדויות עלה שבפגישות עם נציגי גוגל לא נכחו הנתבע עצמו או בכיר אחר בחברה אלא אחיינו הצעיר שגר בארה"ב ואינו עובד החברה. זאת ועוד, במהלך המשא ומתן מסרו נציגי החברה לנציגי גוגל שעון הכולל את הטכנולוגיה, ועל אף דרישתם לא קיבלו אותו בחזרה. בסופו של דבר גוגל עשתה שימוש בטכנולוגיה ללא רשות הנתבעת.

משא ומתן נוסף שהגיע לשלבים מתקדמים היה מול חברת סוני אך הוא לא הבשיל לחוזה מחייב רק מכיוון שהנתבע סירב לספק ערבות בסך 50 אלף דולר. "מדובר במקרה קיצוני של כשל בניהול ואי הבאת הפוטנציאל לכדי מימוש", כתבה השופטת וקבעה כי מדובר במצב של קיפוח בעלי מניות המיעוט.

בסיכומו של דבר היא הורתה לנתבעים לקיים שגרה של ישיבות דירקטוריון סדירות, ולדווח מראש על כל החלטה מהותית, באופן שיאפשר שמיעת דעות חברי הדירקטוריון. הנתבעים חויבו בהוצאות בסך 20 אלף שקל.