הזמן הצהוב

מה ישראלי בעינינו? מאה בדיחות שונות על הדבש שהוא הרקוב בבננה. מה עוד יותר ישראלי בעינינו? זה שבכל רגע נתון, אין לנו בכלל ספק, לפחות ל־80 אחוז מקוראינו (ערכנו סקר בקרב מדגם לא מייצג של כותבות המדור – שם המספר האמיר למאה אחוז!), יש מינימום שתי בננות בשלות מאוד במקפיא ארוזות בשקית סנדוויץ'. לך תדע. תודעת השואה והפוגרומים שלנו לא מונעת מאיתנו להכין שש טונה סלטים בשישי ולזרוק ערימות של אוכל, אבל היא בהחלט מונעת מאיתנו להיפרד מבננה זקנה. לא יקרה.

הבננות, כמו האבוקדו, חוזרות לבמה ובצדק. הן דרך מבוססת צמחים ולא מעובדת להמתיק, להסמיך, לעבות, לשמח, הן חברות טובות של סוכרתיים, צמחוניים, אלרגיים ללקטוז, חברים של כדור הארץ וחובבי שייקים. אנחנו עונות על כל ההגדרות האלו יחד.

הבאנו לכם מתכונים פשוטים ומוכרים פחות עם בננות. העוגה של אוטולנגי היא כל כך מופלאה ולא מתוקה מדי. אפילו הציפוי שלה עדין, והוא בכל מקרה לא חובה. נהנינו לראות את התגובות שקיבל המתכון שלו בקרב קהל לא ישראלי. השימוש בסילאן נראה להם כל כך מפחיד ואקזוטי שחלק תלשו את שערות הראש מרוב אימה. התרשמנו יותר מהטרולים שבתגובה צירפו מתכון להכנה של סילאן בבית וגרמו לכל הקוראים להרגיש מוגבלים ועצלנים. אבל הם כולם לא גרים בארץ. אין להם בננות בשקית סנדוויץ' ואין להם סילאן זמין בכל פיצוצייה.

בננות מיובשות בתנור

ליאור הרץ מניו־זילנד מכין אותן מהבננות שגדלות אצלו בחצר, שהן קטנות וגוציות. קיבלנו פעם אשכול בננות נהדר כזה, ישראלי, מחבר שמגדל אותן בעצמו, והן היו לא רק מתוקות יותר מבננה רגילה, אלא שכל המהות הבננאית שלהן הייתה מחוזקת.

בננה מיובשת בבית היא לא פריכה כמו אלו הקלויות שקונים בחנות. יש לה מרקם מעט דביק. אחרי שש שעות בתנור כדאי לבדוק את פרוסות הבננה. הן צריכות לאבד את הבשרניות שלהן.

החומרים:

8 בננות בשלות

הכנה:

1. קולפים את הבננות וחוצים אותן ל־1/2 לאורך ואז ל־1/2 לרוחב כך שמתקבלים 4 רבעים.

2. מסדרים את כל רבעי הבננה על תבנית מרופדת בנייר אפייה ומכניסים לתנור שחומם מראש לחום נמוך של 110 מעלות.

3. מייבשים את הבננות בתנור ל־6 שעות או אפילו ללילה. מקררים לפני שמשחררים מהתבנית. שומרים בכלי אטום.

4. אפשר להכין כמות גדולה יותר בתוכנית טורבו, על מספר מגשים.

עוגת בננות, תמרים וטחינה

מתכון נפלא־נפלא של השף יותם אוטולנגי. ברור שלא חייבים להשתמש בציפוי. הוא יקר גם מבחינת הכסף וגם מבחינת הקלוריות, ובארץ גם ככה לא כל כך נהוג להגיש עוגות כאלה מתוקות ומושחתות. אנחנו ממש בטוב עם עוגות בחושות צנועות.

מוזמנים לעצור את התהליך בתום שלב העוגה, או ללכת איתו עד הסוף עם הציפוי והבננות המקורמלות.

טיפ: אם תשתמשו בטחינה עם תיבול כמו שום או פטרוזיליה, תקבלו עוגת בננות ממש מוזרה.

החומרים:

3 כפות טחינה

1/3 כוס מיץ תפוזים (בערך מתפוז אחד עסיסי)

8 תמרי מג'הול ללא גרעין, חתוכים ל־4

3 כפות סילאן

4 בננות בשלות ופרוסות איך שיוצא (אם הן יצאו מהקפאה זה קצת מסובך, אז מה שתצליחו)

100 גרם חמאה בטמפרטורת החדר ועוד קצת לשימון התבנית

100 גרם סוכר

2 ביצים

200 גרם קמח רגיל

2 ו־1/2 כפיות אבקת אפייה

קורט מלח

לציפוי:

250 גרם גבינת שמנת (אפשר נפוליאון, פילדלפיה, מסקרפונה – ואפשר לשלב בין שתיים מהן וזה בכלל ייצא מדהים)

2 כפות סילאן

3 ו־1/2 כפות טחינה

לבננות המקורמלות:

1 בננה פרוסה לעיגולים בערך בעובי 1/2 ס"מ

1 כף סוכר

הכנה:

1. מחממים מראש תנור לחום בינוני־גבוה (180־200 מעלות).

2. משמנים תבנית קפיצית בקוטר 20־22 ס"מ בחמאה ושמים במקרר.

3. מערבבים בקערה אחת את כל התוספות הרטובות של העוגה: הטחינה, מיץ התפוזים, הסילאן, התמרים והבננות. הן לא יתערבבו לגמרי. זה בסדר.

4. מערבבים בקערה אחרת את הקמח, אבקת האפייה והמלח.

5. שמים במעבד מזון את החמאה עם הסוכר ומקציפים עם וו הגיטרה 3 דקות. מוסיפים את הביצים, אחת בכל פעם, ומערבבים עד שהן מתאחדות פנימה. מוסיפים את תערובת היבשים ומערבבים במהירות נמוכה כ־30 שניות. מוסיפים את תערובת החומרים הרטובים ומערבבים במהירות נמוכה עד שהבלילה אחידה. יוצקים לתבנית ומכניסים לתנור.

6. אופים 50־60 דקות עד שקיסם שנכנס למרכז העוגה יוצא נקי מבלילה. מקררים על רשת לפני שמשחררים מהתבנית.

7. בזמן שהעוגה מתקררת מכינים את הציפוי: מערבבים במיקסר את כל החומרים ושומרים בצד. לא במקרר.

8. מקרמלים את הבננות. אפשר במחבת – מחממים את הסוכר עד שהוא נמס, מוסיפים את פרוסות הבננה ומערבבים לציפוי. ואפשר גם בתנור: מסדרים את הבננות על תבנית, בוזקים עליהן את הסוכר ושמים בחום גבוה עליון לכמה דקות עד שהסוכר נמס. מה שפחות שלאפ בשבילכם מקובל עלינו.

9. לסיום העוגה: מחלצים את העוגה שהתקררה מהתבנית. מצפים אותה בפרוסטינג המופלא שהכנו. מסדרים כמה בננות מקורמלות מעל. והמהדרין זולפים עוד טיפה סילאן מעל הכל. שומרים בקירור או מחסלים במקום.

הרהורים על עונת הזיתים

מתי תסתיים עונת המסיק? אנחנו שואלות את האני ג'השאן, מנכ"ל 'ג'השאן שמן זית': "תוכלו לשאול רק את הטבע", הוא מציע לנו תשובה. לכל מטע יש אזור משלו ותכונות זניות אחרות. הם מבשילים לקראת מסיק, רק כשהם בשלים ורק הם, העצים, יודעים מתי. תענוג. תענוג למצוא תחום שאיש אינו יכול לקמבן כרצונו. סניור טבע מחליט.

מכל מקום, ההשערה היא שעד סוף דצמבר. יש לכם חודשיים וחצי להנאה ובכל ביקור תמצאו זן נוסף שהבשיל ונמסק.

אנחנו דווקא פותחות כאן בקובלנה: למה מתעקשים כובשי הזיתים על מליחות כל כך מופרזת? הרי חלפו הימים שהמלח היה המשמר היחיד. בכל מדינה בעולם למעט, אולי, בורקינה־פאסו, יש גם זיתים מעוטי מליחות, מרירים מעט וכבושים בלימון ובשמן. מדוע עלינו לשטוף בטירוף את זיתי השוק והמעדניות, ואז להשרות אותם במים חמים (ולא להגזים בזה כדי לשמור על הטעם)? מה גם כשהיום ידוע נזקה העצום של מליחות מטורפת?

בימי המסיק אפשר לרכוש זיתים טריים ולכבוש בזהירות עם מלח. ימי המסיק יתפרסו גם לתוך חג החנוכה, ברור. הרי מהיכן כל הלביבות והסופגניות העשויות בשמן? רק בגלל שפע שמן הזית החדש.

בימים יפים אלה, יעדי הטיולים הופכים להיות סביב גשור ופתורה ומגל עם השמנים הנהדרים, כרמי הזיתים ובתי הבד שלהם, ומעל הכל, בעמק יזרעאל ובגליל התחתון, היכן שחגיגות המסיק מצטרפות לעניין ומציעות שורה גדולה של אירועים, טעימות וקניות.

כרגע, פרצופה של הבשלה משוח בסרום מלחלח, מבית “ג’השאן אוליבה”, מועשר בהרבה שמן זית. הטכניקה הפשוטה היא למרוח שכבה דקה אחרי המקלחת על הפנים והצוואר ולמטה ממנו, להמתין שייספג, למרוח עוד ושוב להמתין עד למראה של לביבה. יש גם קרם לחות וגוף ומוצרים נוספים. שמן הזית תורם משמעותית, וכיום גילו אותו כל בתי הבד הגדולים, ערביים ויהודיים. מומלץ גם שמן הגוף הלבנדרי של 'מסיק' בקיבוץ מגל, וגם 'תמרוקי ד"ר דבור' בכפר תבור ובלתי אפשרי להשוות בין כולם.

בחודשיים הקרובים בעת המסיק, כדאי לטייל בין בתי הבד ובין מרכזי המבקרים: לטעום את שמני ראשית המסיק, להשוות בין זני זיתים, לנסות מוצרים נלווים לזיתים כבושים ולדבש, לזלול פיתות טאבון עם לבאנה, זעתר ושמן זית, ולבקר במסעדות האזור (ראו להלן) שמציעות מאפים ותבשילים בניחוח שמן זית.

במיוחד נהנינו משמני ה"סורי" וה"קורנייקי". בנוסף לכך תטעמו משמני הפישולין, הנבאלי והברנע. במאפיית 'אליס' הסמוכה לקדמת הגליל, מצאנו גם לחמניות קלועות צהבהבות מלאות שמן זית. כאלה נפלאות לא טעמנו. כרגע אנו עובדות על חיפוש מתכון. ישמח הקורא לדעת שגם בהרצליה יימצא לו סניף של מאפיית 'אליס'.