העיקר הסוללה

באתר הלוחות יד2 היו רשומות אתמול בבוקר 353 מכוניות חשמליות למכירה. כשמסננים מהן את 73 בעלי הטסלה, שמנסים לעשות רוווח מהיר בתקופה שבה חלק מהמשומשות הופכות לסוג של מנייה עם תשואה, ואם לא כוללים הצעות לדגמים ביבוא מקביל כמו פורד מוסטאנג מאך E, מקבלים כמעט 200 חשמליות משומשות קלאסיות ויד ראשונה. מכוניות שסיימו את תקופת החיים אצל הבעלים המקורי, שרוצה כעת להשתדרג.

אפשר למצוא שם בעלי MG ZS EV, הג'יפון החשמלי הנמכר בארץ, שמציעים אותו למכירה לקראת החלפה לדגם החדש וארוך הטווח; בעלי רנו זואי, הסופר־מיני החשמלית, שמאות ממנה נעות על הכבישים בארץ; בעלי אאודי אי טרון, הקרוסאובר החשמלי הנפוץ והוותיק בשוק; ואפילו, מדי פעם, עוד איזו רנו פלואנס ZE משרידי בטר פלייס, שעדיין על הכביש.

בעוד שהחשמלית החדשה הזולה בארץ, פיאט 500, עולה 120 אלף שקל (דגם הבסיס שמתומחר ב־100 אלף שקל לא באמת נמכר), בשוק היד השנייה אפשר למצוא זואי, שהייתה אחת החשמליות המודרניות הראשונות שהגיעו לארץ ב־2017 ב־60 אלף שקל, מעט יחידות של יונדאי איוניק בגרסה החשמלית לגמרי הנדירה בכ־80־100 אלף שקל, ודגמי MG באזור ה־110־120 אלף שקל.

כמו ברכבי בנזין ודיזל, פנייה אל שוק המשומשות היא הדרך הפשוטה ביותר לעקוף את המחירים היקרים של המכוניות החדשות, ליהנות מעלויות תדלוק זולות בממוצע ברבע לעומת רכבי בנזין, ומעלויות תחזוקה במוסך נמוכות בכ־30־40 אחוז. אבל במכונית חשמלית מדובר בעניין מורכב יותר, בגלל ההכנה שצריך לעשות בבית, פוטנציאל התקלות הנרחב והיקר יותר ברכב, וגם אופי התדלוק השונה בדרכים.

ההכנות בבית

חניה קבועה שבה תוכלו תמיד לטעון את הרכב היא תנאי כמעט בסיסי לרכישת חשמלית. היא יכולה גם להיות בעבודה, אם אתם מגיעים אליה כמעט בכל יום. יש עדיין מעט מדי עמדות טעינה איטית (AC) ציבוריות, ועמדות טעינה מהירה (DC). עמדת טעינה ביתית עולה בין 1,500 שקל לניידת ל־2,000 שקל לאחת קבועה, שגם דורשת התקנה במחיר ממוצע של 2,000־3,000 שקל. בית עם חשמל חד־פאזי יתקשה לתמוך באספקת זרם סביר לטעינת הרכב, כך שייתכן שתידרשו לבצע גם שדרוג של מערכת החשמל הביתית, בעלות של כ־5,000 שקל.

בבתים משותפים העניין מורכב יותר: אין עדיין חקיקה שתמנע מוועד הבית להערים קשיים, ובכל מקרה החניונים יתקשו לתמוך בטעינה של יותר מ־3־4 חשמליות בו־זמנית, מה שמחייב התקנת תשתית טעינה מנוהלת והכנה לעמדות טעינה בעשרות או מאות אלפי שקלים. כל חברות הטעינה מציעות את השירות וחלקן מממנות בעצמן את התהליך, תמורת תוספת למחיר החשמל בהמשך.

איך לבדוק את האוטו

אם במשומשת רגילה חוששים למצב המנוע ותיבת ההילוכים, בחשמלית דואגים למצב הסוללה, שיכולה לעלות כמו מכונית משומשת שלמה. סוללה של MG, דגמי פיג'ו 208 ו־2008 ואופל קורסה, מתומחרת בכ־40 אלף שקל אצל היבואן. סוללה של רנו זואי כבר עולה 71 אלף שקל, כמו זו של מיני קופר חשמלית. סוללה של יונדאי איוניק כבר מגיעה ל־80 אלף שקל, וזו של אאודי אי טרון — ל־150 אלף שקל. כל היצרנים מציעים אחריות ארוכה לסוללה, 7־8 שנים, 150־160 אלף ק"מ, אבל פגיעות בגלל תאונות ונזקי נסיעות לא מכוסות.

"חשוב לבדוק את תחתית הרכב, שם ממוקמת הסוללה, שלא חטפה מכה. האוטו יכול להמשיך לנסוע, אבל עם נזק שיקצר את חיי הסוללה", מסביר שי מוסקוביץ', מנהל השירות של צ'מפיון מוטורס, יבואנית אאודי, סקודה, סיאט ופולקסווגן. "חשוב לבדוק גם מכות באזור כבלי המתח שסביב פתח הטעינה, שבדרך כלל ממוקם בחשמליות בכנף שמצד המנוע, או בחלק האחורי של הרכב. גם פה יש פוטנציאל לנזק, חוטים שלא חוברו כמו שצריך ומתחככים, מה שיכול להיגמר בקצר ובשריפה. בחשמליות, יותר משאר המכוניות, חשוב עוד יותר לבדוק מי תיקן תאונות ברכב, ולוודא שבוצעו טיפולים שוטפים".

ההמלצה הגורפת היא לקחת את החשמלית שבה אתם מעוניינים לבדיקת מצב בריאות הסוללה במוסך יבואן או ב־100 מוסכים מורשים שהוכשרו כבר לטפל ברכב חשמלי. "בדיקת בריאות סוללה מראה מה הקיבולת הנוכחית של הסוללה יחסית למקור, מה מצב התאים ושאר מערכות המערכת החשמלית. גם אם מדובר בתקלות שמכוסות באחריות, חשוב לדעת מה מצב הרכב ומה עבר עד עכשיו", אומר שחר בטסר, מנהל השירות של לובינסקי, יבואנית פיג'ו, סיטרואן, MG ו־DS. "הבדיקה אורכת בין שעה לשעתיים ועלותה לפי שעתון היצרן. ב־MG למשל, המחיר במוסך המרכזי הוא 360 שקל לשעה".

איך שומרים על חיי הסוללה

כאמור, כרגע החשמליות מכוסות באחריות, אבל חלקן כבר על הכביש 3־4 שנים, מה שמקצר את האחריות הנותרת. "האיחוד האירופי דורש כיום מהיצרנים, שאחרי 10 שנים הסוללה עוד תהיה תקינה ועם 80% לפחות מהקיבולת המקורית, אבל זה לא בהכרח מכסה חשמליות שנמכרו בעבר", מסביר דורון כהן, בעל מעבדה פרטית לתיקון סוללות ומדריך למוסכים בנושא. "אורך החיים של סוללה נשמר הכי טוב כשהיא עם 40־60 אחוז מהקיבולת, ונפגע מאוד בקצוות. לרוקן סוללה לגמרי בנסיעה זו טראומה לסוללה וגם עמידה ממושכת שלה עם 100% טעינה יוצרת עומס אלקטרוני, ומאיצה את הבלאי. אפשר להגביל את הטעינה דרך הרכב או המטען".

אפשר לשפץ סוללה לא תקינה?

"בסוללות ניקל ברכבים היברידיים זו לא בעיה, אבל בסוללות ליתיום זה יותר מורכב. אפשר להחליף מודולים, אבל הם חייבים להיות בבלאי דומה לשאר הסוללה. בסוללה בת שמונה שנים אי־אפשר יהיה להתקין מודול חדש וטרי. בטלפונים סלולריים אנחנו כבר לא מחליפים סוללות, יכול להיות שנגיע למצב שגם אורך חיי החשמליות יהיה כאורך חיי הסוללה. כרגע הסוללות יקרות מהמכוניות, אבל כשמייצרים אותן באופן סדרתי העלות יורדת. בסוללות הניקל ההיברידיות ראינו ירידה של יותר מ־50% מהמחיר אחרי שהיצרנים והיבואנים ראו שלמדנו לשפץ את המשומשות".

כהן מזהיר בעלי חשמליות שלא לנסות להניע מכוניות אחרות שנגמר להם מצבר ה־12 וולט. "מערכת החשמל בחשמליות לא בנויה לזה, למרות שיש להן בעצמן מצברי 12 וולט, התומכים במערכות התאורה ואחרות. ניסיון הנעה כזה עלול לעלות בחיי ממיר המתח שמחירו עשרות אלפי שקלים, וכבר ראינו מכוניות שזה קרה להן. רוצים לעזור לשכן או לעצמכם במקרה שהמצבר נגמר? תחזיקו באוטו סוללת הנעה (בוסטר) נפרדת, שעולה 200 שקל".

שאלה אחרת היא מידת השימוש בטעינה מהירה — עמדות מיוחדות, שמסוגלות לטעון חשמלית מ־10 עד 80 אחוז בתוך כחצי שעה, או להספיק לנסיעה של כ־100 ק"מ בטעינה של 10־15 דקות. "אצלנו היצרנים ממליצים שטעינה מהירה לא תהיה אמצעי הטעינה העיקרי לרכב, בגלל שהיא מאיצה את הבלאי", אומר שחר בטסר מלובינסקי. "אבל אין מגבלה על היקף השימוש בטעינה מהירה, ואם משתמשים בה, חשוב לבצע אחת לחודש איזון תאים — טעינה איטית ארוכה, שבה הרכב מווסת את קיבולת החשמל בין כל תאי הסוללה ומשווה ביניהם. האוטו יודע לבצע את זה לבד, ואין בעיה להפסיק את התהליך באמצע אם צריך לנסוע ברכב. אפשר להמשיך בסיום הנסיעה".

איך לטעון חשמלית בדרכים

יבואני הרכב מספקים אותו בדרך כלל עם כבל טעינת AC, שמחירו בשוק כ־1,000 שקל. יש הרוכשים גם כבל לטעינה משקע ביתי (300 שקל), למקרה חירום. בעמדות AC ציבוריות אין כבל, ולכן חייב להיות אחד כזה ברכב. בעמדות ה־DC יש כבל מובנה. בכל מקרה, כדי להשתמש בעמדות הציבוריות חייבים להיות מנויים של חברת הטעינה המפעילה אותן — אפקון, גינרג'י, EVEDGE וסונול EVI הן הגדולות. המינוי לא עולה כסף, אבל מחייב הרשמה מוקדמת וכרטיס אשראי, כאשר העמדות עצמן מופעלות דרך אפליקציה, או באמצעות צ'יפ RFID שתוכלו לרכוש תמורת כ־40 שקל ולקבל בדואר. מה שכן, טעינה מהירה יקרה: אם בבית תשלמו 51 אגורות לקוט"ש, בטעינה מהירה יש חברות שגובות 2־2.3 שקל לקוט"ש. ג'ינרג'י גובה שקל מלקוחות מזדמנים ו־75 אגורות ממי שרכשו ממנה עמדה, וטסלה כרגע לא גובה כסף מבעלי הרכב ברשת הטעינה המהירה שלה. כשתתחיל תגבה שקל.

ארבע חשמליות יד2 פופולריות

אאודי אי טרון | קרוסאובר יוקרתי

אחת החשמליות היוקרתיות הראשונות שהגיעו אלינו בעידן החדש, כבר ב־2019, ויותר מאלף ממנה נמכרו בארץ. טווח רשמי של 400 ק"מ, מעשי כ־300־330, הנעה כפולה, 408 כ"ס, מרווח ומאובזר. בחלק מהמכוניות מראות צד מבוססת מצלמות, לא תמיד נוחות לשימוש ולא תמיד אמינות.

מחיר חדשה: כחצי מיליון שקל

מחיר משומשת (2019): מ־250 אלף שקל

MG ZS EV | ג'יפון משפחתי

בארץ מאז 2020, ועד להגעת טסלה נחשב למכונית החשמלית הכי נמכרת. סוללת 45 קוט"ש, טווח רשמי קצר של 263 ק"מ, מעשי סביב 225. אין בעיה ביום־יום, אבל נסיעות ארוכות מחייבות טעינה, תכנון והמתנה. ישיבה גבוהה, מרווח, שימושי וזריז, מערכות בטיחות אקטיביות תקניות, פחות מעודן ויותר רועש מחשמליות אחרות.

מחיר חדשה: החל מ־145 אלף שקל

מחיר משומשת (2020): כ־110 אלף שקל

רנו זואי | קטנה ונגישה

הסופר־מיני החשמלית הראשונה שהגיעה אלינו עוד ב־2017. במקור עם סוללת 28 קוט"ש דור ראשון ו־150 ק"מ טווח ריאלי, שהתקצר עוד יותר כמשומשת. בקיץ 2018 הגיע דגם משופר, עם סוללת 44 קוט"ש וטווח ריאלי של 250 ק"מ. אין מערכות בטיחות אקטיבית ואין טעינת DC. מציעה כתחליף "טעינת AC מהירה", שארוכה פי 2 בזמן לעומת טעינה מהירה אמיתית.

מחיר חדשה: לא משווקת

מחיר משומשת (2018): כ־80 אלף שקל

פיג'ו e2008 | ג'יפון ספורטיבי

המוצלח במשפחת החשמליות של פיג'ו ואופל. סוללת 50 קוט"ש וטווח רשמי של 319 ק"מ, מעשי כ־260, אבל מעוצב היטב, תא נוסעים מתקדם, והתנהגות כביש ברמה שנדיר למצוא בחשמליות. ג'יפון מוצלח לשימוש משפחה, חסר רק את טווח ה־400 ק"מ שיש כבר אפילו לחשמליות עממיות חדשות.

מחיר חדשה: 160 אלף שקל

מחיר משומשת (2020): כ־130 אלף שקל