הרצחת וגם ירשת? הסיפור המצמרר של האחים מננדז
עד למשפטו של או ג'יי סימפסון, לא היה משפט שהסעיר את הציבור בארה"ב כמו זה של האחים אריק ולייל מננדז שירו למוות בהוריהם העשירים - ויצאו למסעי קניות ראוותניים עם הכסף שלהם. טענות שהעלו על התעללות מינית מצד ההורים, לא עזרו להם להימלט ממאסר לשארית חייהם. יותר מ-32 שנים אחרי הרצח, הפרשה הנוראית עדיין זוכה לאזכורים רבים בתרבות הפופ - ונערים בטיקטוק יוצאים להגנת האחים הרוצחים
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות קודמות במדור "פרסום שלילי":
החליטה לחתוך: הסיפור המטורף של לורנה וג'ון בוביט
פיתתה תלמיד, רצחה את בעלה והגיעה להוליווד: המזימה של פמלה סמארט
סיפור על אהבה ורצח: בחזרה למסעות הפשע של בוני וקלייד
איך הפכה ילדה מבית טוב ל"מדאם של הוליווד": סיפורה של היידי פליס
סיפור חולני: האם אפשר לסלוח לבת שגרמה לרצח של אם מתעללת?
בניהם של השניים, אריק (19) ולייל (22), היו אלו שהזעיקו את המשטרה – הם היו בקולנוע, כך סיפרו לשוטרים, וכשחזרו מצאו את דלת ביתם פתוחה ואת הוריהם המתים מוטלים שותתי דם בסלון, כמו בסצנה הלקוחה מסרט אימה. "אף פעם לא ראיתי דבר כזה, הם נראו כמו בובות שעווה", סיפר אריק.
האחים לייל ואריק מננדז נולדו ב-1968 וב-1970 בהתאמה, למרי לואיז אנדרסון, מלכת יופי בדימוס, ולחוזה אנריקה מננדז, מהגר קובני שעבר לארה"ב ללא משפחתו כשהיה בן 16. על אף שהיה בודד וחסר כל, חוזה אנריקה מננדז הפך לרואה חשבון מצליח וטיפס לצמרת כשעבד עבור כמה מהחברות הגדולות בארה"ב. "מעולם לא הכרתי מישהו שעבד קשה יותר ועם כל כך הרבה מטרות", סיפר בוב סטון שהיה אז יו"ר חברת הרץ, שעבורה עבד מננדז במשך זמן-מה. "אם הוא היה נשאר איתנו, הוא כנראה היה מתמנה בסופו של דבר לנשיא החברה", הוסיף.
מקורביה של המשפחה ידעו לספר שמננדז דרש מצוינות והשקעה גם משני בניו. הם למדו בבתי הספר הנחשבים ביותר והוא שכר עבורם מאמני טניס פרטיים, שאיתם התאמנו לפחות שלוש פעמים בשבוע. בסופי השבוע היה מאמן אותם בעצמו במשך שעות ארוכות. "היינו דגמים קטנים של אבינו. הוא רצה שנהיה בדיוק כמוהו", סיפר אריק, שדורג אז בין 50 שחקני הטניס הטובים ביותר בארה"ב בקרב גילאי 18 ומטה.
אומרים שכל אחד מתאבל בדרכו, ובחודשים שלאחר הרצח נראה היה ששני האחים מתאבלים על ידי בזבוז כספם - וכסף בהחלט היה להם, בהתחשב בכך שהם היו היורשים הבלעדיים של ההון של הוריהם, שהוערך בשווי של 14 מיליון דולר, בנוסף ל-5 מיליון דולר שעמדו לקבל מביטוח החיים של אביהם.
הם טסו ברחבי העולם, סעדו במסעדות מפוארות וקנו מכל הבא ליד, החל מפריטי יוקרה כמו שעון רולקס ומכונית פורשה ועד לנדל"ן. אחד המוכרים ששירת את לייל באחד ממסעות הקניות שלו נזכר שהוציא אצלו בחנות יותר מ-20 אלף דולר וסיפר: "היו לנו מכירות גדולות יותר, אבל לא כאלו שארכו רק ארבע דקות. מובן שהוא שילם במזומן". אריק, מצידו, התמקד בספורט: הוא שכר לעצמו מאמן טניס במשרה מלאה ואף הגיע לישראל לתחרויות (שבהן הפסיד בשני הסיבובים הראשונים שבהם שיחק). עדות מצמררת נוספת לאורח החיים הבזבזני שלהם באותה תקופה שהשתמרה עד היום נמצאת בקלף ספורט של שחקן הכדורסל לשעבר מארק ג'קסון. השניים נתפסו במקרה בתמונה שתועדה בקלף כשהם צופים במשחק של הניו יורק ניקס מהשורה הראשונה באולם - מושבים יקרים במיוחד.
לפי ההערכות, השניים בזבזו כמיליון דולר בששת החודשים שלאחר הרצח, מה שעורר את חשדם של החוקרים. "אנשים מגיבים לאירועים טראומטיים בדרכים שונות", הסביר לייל כשנשאל על כך בריאיון אצל ברברה וולטרס, וקרוביהם נחלצו להגנתם כשסיפרו שהבזבוזים היו עניין שבשגרה עבור בני המשפחה, שנהגו להוציא הון תועפות על בילויים גם לפני הטרגדיה.
בינתיים ניסו החוקרים לפענח את תעלומת הרצח. בתחילה חשדה המשטרה שהאירוע קשור למאפיה או לעסקיו של האב, אך קו החקירה הזה הגיע למבוי סתום. החשד בשני האחים הלך וגבר, ומעבר לכך שלא נראו אבלים במיוחד על הוריהם, היה גם תסריט שכתב אריק שנתיים קודם לכן, ובו תיאר דמות שרוצחת את הוריה.
בסופו של דבר היה זה המצפון רדוף האשמה של אריק שהביא למפלתם של האחים. אריק התוודה בפני הפסיכולוג שלו, ד"ר ג'רום עוזיאל, על מה שעשו הוא ואחיו. כשלייל גילה על הווידוי הוא זעם. השניים איימו להרוג את הדוקטור אם יספר על כך למישהו, והוא אכן סיפר: למאהבת שלו, ג'ודלון סמית'. בסופו של דבר היא הייתה זו שחשפה את הסוד וסיפרה הכול למשטרה.
בקליפורניה ישנו חוק האוסר על הפרת החיסיון שבין מטפל למטופל, אך יוצאים מהכלל הם מקרים שבהם יש חשד לאיומים או לאלימות – ומכיוון שלמשטרת לוס אנג'לס היה חשד סביר ששני האחים אכן איימו על עוזיאל, הוציאו החוקרים צו המאפשר להם להאזין להקלטות של השיחות ביניהם. לייל נעצר ב-8 במרץ 1990 ואריק, שהיה באותו הזמן בתחרויות טניס בישראל, הסגיר את עצמו למשטרה כשחזר לארה"ב כמה ימים לאחר מכן.
כעת החלו הפרטים להתבהר: באותו ערב עקוב מדם, שני ההורים ישבו בסלון ביתם שבבוורלי הילס, באחוזה שהתגוררו בה בעבר מפורסמים כמו פרינס ואלטון ג'ון, ושאותה רכשו בני הזוג רק שנה קודם לכן תמורת 5 מיליון דולר. לייל ואריק נכנסו עם רובים והחלו לירות: חוזה נורה למוות בעורפו, בעוד שמרי לואיז ניסתה להימלט אך נורתה ברגלה, בזרועה, בחזה ובפניה.
לאחר שווידאו האחים שהוריהם מתים, הם נסעו למקום מרוחק שבו השליכו את כלי הנשק ואת בגדיהם המוכתמים בדם. כשחזרו לאזור מגוריהם קנו כרטיסים לסרט שאליו לא נכנסו והלכו לטיילת בסנטה מוניקה, שם חיפשו מכרים שיוכלו להעיד מאוחר יותר שאכן ראו אותם מסתובבים שם. לאחר מכן חזרו לביתם. בשעה 23:47 הזעיק לייל את המשטרה.
רק כשנתיים לאחר שהודו האחים במעשיהם הוגשו לבסוף כתבי אישום נגדם. המשפט עורר עניין רב בתקשורת וברחבי העולם כולו, מכיוון שמעבר למקרה השערורייתי והקשה שבו עסק, הייתה זו גם תחילת העידן שבו מצלמות הטלוויזיה הורשו להיכנס אל חדרי בתי המשפט. הסקרנות הרבה שהסיפור עורר הביאה לסיקורים חדשותיים ארוכים במהדורות החדשות, ובערוצי הכבלים בפרט, שעסקו באירוע ללא הפסקה לאורך ימים שלמים. המשפט הפך לסיפור החם ביותר בארה"ב, ולרגעים היה קל לשכוח שלא מדובר בדרמת בית משפט עסיסית בכיכובם של שני צעירים נאים למראה, אלא בפרשת רצח אמיתית ונוראה.
בינתיים, במשפט עצמו, האחים טענו להגנתם שהוריהם התעללו בהם נפשית, פיזית ומינית, מאז שהיו ילדים קטנים ועד כמה שבועות לפני הרצח. עדויותיהם כללו תיאורים קשים מאוד על מה שעולל להם אביהם: "הוא היה מושיב אותי על הברכיים בשירותים, מסביר לי מה אני צריך לעשות, והייתי מקיים איתו יחסי מין אוראליים", סיפר לייל, ולאחר מכן הוסיף: "הוא אנס אותי".
האחים סיפרו שזמן קצר לפני הרצח אזרו אומץ והתעמתו עם הוריהם, ואז איים האב לרצוח אותם אם יספרו על כך למישהו. "חשבתי שאנחנו בסכנה, הרגשתי שאין לנו ברירה אחרת. הוא עמד להרוג אותנו, להיפטר מאיתנו, בגלל שעמדתי להרוס אותו", אמר לייל. כשנשאל למה לא פנה למשטרה, אמר שלא חשב שהיא תסייע: "אבא שלי היה איש עשיר עם הרבה כוח", הסביר. האחים ידעו שלהוריהם יש כלי נשק, ולכן קנו רובים משלהם על מנת להגן על עצמם במידת הצורך. בערב הרצח, כך סיפרו, אביהם התנהג מוזר וגרם להם לחשוש שהוא עומד לתקוף אותם. הם החליטו להיות אלו שיורים ראשונים.
האחים מננדז מעידים בבית המשפט
כמה מקרובי משפחתם של האחים תמכו בהם, העידו לטובתם וסיפרו שהאחים התוודו בפניהם בעבר על ההתעללות של האב. ההגנה אף סיפקה תמונות עירום של האחים בילדותם, שהאב צילם. מנגד שללה התובעת פאם בוזניץ' את דבריו של לייל על האונס, מכיוון שלטענתה "לא ניתן לאנוס גברים כי אין להם את האיברים הדרושים כדי להיאנס". התובעת השנייה, לסטר קורייאמה, הלכה על קו הגנה שונה מעט: אריק הוא הומוסקסואל, כך אמרה, ולכן המגע המיני שכפה עליו אביו היה בכלל בהסכמה מצידו.
עוזיאל, הפסיכולוג של השניים, העיד גם הוא נגדם וסיפר: "הם נראו מאוד מרוצים מעצמם על כך שביצעו את הפשע מבלי להיתפס. הם היו בטוחים שביצעו את הפשע המושלם". כדי להמחיש את אכזריותם ואת קור הרוח שבו ביצעו את המעשה, סיפר שהשניים אמרו לו שהכדורים ברובה שלהם נגמרו בזמן שירו באימם, ובזמן שזחלה על הרצפה וניסתה להימלט הם יצאו לחצר כדי לחדש את התחמושת שלהם וחזרו פנימה. אגב, רישיונו הרפואי של עוזיאל נשלל זמן קצר לאחר מכן, מכיוון שהקליט את השיחות המדוברות ללא ידיעת מטופליו, כמו גם בגלל תלונות שהגיעו ממטופלים אחרים ללא קשר למקרה.
אלו בבית שציפו לרגע שיא, שיגיע עם ההודעה על החלטת בית המשפט, התאכזבו כנראה מהרגע האנטי-קלימקטי שבו הודיע חבר המושבעים שלא הצליח להגיע להסכמה. חלק מהמושבעים האמינו לאחים, בעוד שהאחרים קיבלו את טענת התביעה על כך שהשניים חמדו את כספם של הוריהם. המשמעות: משפט נוסף יוצא לדרכו.
בהתחשב בסנסציה הטלוויזיונית שהיה המשפט הראשון, אולי לא מפתיעה העובדה שבסיבוב השני רוב העניין סביבו כבר דעך: הפעם כלי התקשורת לא הורשו להיכנס לאולם, וגם כך הקהל בבית כבר די מיצה את הסיפור ועבר לאירוע החם הבא: משפטו של או ג'יי סימפסון שהיה אז בעיצומו.
האחים, בינתיים, מצאו את עצמם מרוששים - עורכת דינו של אריק, לזלי אברמסון, סיפרה לכלי התקשורת שהונם של האחים, אשר עמד כאמור על יותר מ-14 מיליון דולר, כמעט שאזל לחלוטין. תחקיר שערך העיתון "לוס אנג'לס טיימס" מצא שמלבד האחוזה, דירה נוספת וכמה תכשיטים, לאחים אכן נותרו 700 אלף דולר בלבד מירושת הוריהם. קרוב ל-4 מיליון דולר שולמו למיסים, 4 מיליון נוספים למשכנתאות ולתחזוקת האחוזה, בעוד שעלויות המשפט הסתכמו בקרוב ל-1.5 מיליון דולר - וכל זאת לפני המשפט החוזר.
הרבה לפני שאתרי מימון ההמונים היו קיימים, אברמסון פנתה אל הציבור וביקשה לסייע ללקוח שלה אריק ולתרום לו כסף לקראת המשפט השני. אברמסון העידה שהאחים קיבלו אלפי מכתבי תמיכה בזמן המשפט הראשון, וקיוותה שהתומכים שלהם יושיטו עזרה כלכלית גם מעבר למילות עידוד. לא ברור כמה כסף הצליחה לגייס, אם בכלל.
במרץ 1996, שש שנים לאחר ליל הרצח, המשפט השני הגיע לתומו, והפעם עם החלטה: השניים נמצאו אשמים בשני סעיפי רצח מדרגה ראשונה, ונשפטו למאסר עולם ללא אפשרות של חנינה.
לפני כניסתם לכלא, האחים העניקו ריאיון משותף עם ברברה וולטרס, שם אמר אריק: "פחדתי כל כך שייתנו לנו עונש מוות". לייל הוסיף שהוא מקווה שישלחו אותם לאותו בית כלא: "עזרנו זה לזה לעבור את השנים האחרונות, ואת כל חיינו". אריק אמר: "עשינו מעשה נוראי, והלוואי שהיינו יכולים לחזור אחורה בזמן. אנחנו נבלה את שארית חיינו מאחורי סורגים. אבל אם לא נהיה יחד, כנראה לא נתראה שוב. יש דברים שאי אפשר להתמודד איתם - לוקחים מאיתנו הכול, לפחות שישאירו לנו זה את זה".
בסופו של דבר תקוותיהם לא התממשו והם נשלחו לבתי כלא שונים, שבהם בילו בנפרד את העשורים הבאים. רק לפני ארבע שנים התאחדו השניים כשלייל הועבר לבית הכלא של אריק – 22 שנים לאחר שהופרדו. "פרצתי בבכי. כשהוא יצא מהרכב והתקדם לכיווני, לא הייתי בטוח איך אגיב. הרגשתי פרץ של אדרנלין ופשוט התחלתי לבכות. זה היה רגע מרגש מאוד ונהדר", סיפר אריק לאחר מכן. כעת הם שוהים יחד באגף שבו מוחזקים אסירים בשיקום, המשתתפים בתוכניות חינוכיות.
לאורך השנים הם הגישו מספר ערעורים אך נדחו בכל פעם מחדש. לייל התראיין ב-2017 לסרט הדוקומנטרי Truth and Lies: The Menendez Brothers—American Sons, American Murderers, שם סיפר: "קשה לי לחשוב על כך שהייתי מעורב בנטילת חייו של מישהו אחר, של ההורים שלי. מוזר לי לחשוב על כך, כי זה כל כך לא אופייני למי שאני. אבל גיליתי שבאופן מפתיע, הילדות שלי הכינה אותי היטב לחיים בכלא. אני הילד שהרג את ההורים שלו, ואף נהר של דמעות או חרטה גדולה לא שינו את זה. אני מבין את זה. לא פעם אתה מוגדר לפי רגעים מסוימים בחייך שאתה לא יכול לשנות, ואתה תקוע לעד עם ההחלטות שעשית".
אריק הוסיף: "אני לא אומר שמה שעשיתי היה מוצדק. הגיע לי ללכת לכלא, אבל שימו ילד אחר בנעליי, ותראו מה היה קורה. הרגשתי שאלו יהיו החיים שלי או של ההורים שלי, כאילו בכל רגע הכול יכול היה לבעור, והנשמה שלי נשרפה למוות".
יש לציין שהעובדה שהאחים מרצים מאסרי עולם לא אומרת שחייהם נטולי רומנטיקה: ביולי 1996, ביום שבו ניתן גזר דינם, התחתן לייל עם דוגמנית לשעבר בשם אנה אריקסון. הנישואים החזיקו מעמד חמש שנים, והגיעו לסיומם אחרי שאריקסון גילתה שבעלה בוגד בה, או ליתר דיוק מתכתב עם אישה אחרת. מננדז לא נשאר לבד לאורך זמן - שנתיים לאחר מכן התחתן עם אישה אחרת, רבקה סניד, והם נשואים עד היום.
גם אריק מצא זוגיות: ב-1999 הוא התחתן עם אם חד-הורית בשם תמי רות' סקומן, שכמה שנים לאחר מכן הוציאה ספר שעסק בקשר שלה עם בעלה האסיר. על יום הנישואים היא סיפרה: "עוגת החתונה שלנו הייתה עוגייה. אלתרנו. זה היה טקס נפלא עד שנאלצתי לעזוב. הרגשתי בודדה מאוד באותו לילה".
החוקים בקליפורניה, אגב, אינם מתירים ביקורי התייחדות לאסירים המורשעים ברצח או לכאלו שנידונו למאסר עולם. סקומן סיפרה פעם למגזין People: "קשה לי עם העובדה שאין סקס בחיי, אבל זו לא בעיה עבורי. אני צריכה להיות קשורה רגשית, ואני קשורה לאריק. המשפחה שלי לא מבינה אותי, וחלק מהם ניתקו איתי קשר".
כיאה למקרה יוצא דופן שעורר כל כך הרבה רעש, האחים מננדז נחקקו היטב בתרבות הפופ לאורך העשורים האחרונים, וסיפורם העניק השראה לאין-ספור אזכורים, בדיחות, פרודיות ועלילות בסדרות טלוויזיה ובסרטים, החל מ"חוק וסדר" ו"רוק 30" ועד לסרטים "רוצחים מלידה" ו"כייבל גאי". היו גם סדרות וסרטי טלוויזיה שעסקו במקרה באופן ישיר, כמו למשל "חוק וסדר: פשע אמיתי", שב-2017 הקדישה לסיפור עונה שלמה בכיכובם של אידי פאלקו ואנתוני אדוארדס.
טריילר לעונה של "חוק וסדר" על האחים מננדז
ואם כל זה לא מספיק, סיפורם של האחים זוכה כעת לעניין רב דווקא אצל הדור הצעיר, שעוסק בסיפורי פשע בטיקטוק ודורש את מה שהוא רואים כצדק עבור האחים האסירים: "הם הוצגו כסוציופתים חמדנים שרצחו את ההורים שלהם עבור הכסף, אבל צפיתי במשפט. קשה להתעלם מכך שהיה ברור שהתעללו בהם", אומרת הטיקטוקרית ג'זמין שה בת ה-16. טיקטוקרית נוספת, זהירה אגוסטין, תומכת בדבריה: "הם לא עשו את זה בגלל הכסף ולא מפני שהם שנאו את ההורים שלהם. הם רצו לעצור את ההתעללות".
טיילור לורנז, כתב הטכנלוגיה של העיתון "ניו יורק טיימס", הסביר את התופעה: "הרבה ילדים חוזרים אחורה, צופים בהקלטות מבתי המשפט ומתוודעים לסיפור, אבל הם עושים זאת מזווית ראייה חדשה, ועם ערכים שונים מאלו שהיו מקובלים באותה התקופה".
