מה שמותר לפלסטינים

זה שנים מקיים האו"ם, בהשראת ארה"ב, סגר-כתר על עיראק, והעולם רואה תמונות של ילדים גוועים מחוסר תרופות ואוכלוסייה רעבה. סדאם חוסיין אמנם מוכר נפט בחשאי, ולא חסרים לו מיליארדים להזין ולרפא את הילדים, אך הוא זקוק לתמונות מזעזעות מבתי החולים למלחמת התעמולה שלו. נשמע מוכר?

נאט"ו הטיל בשעתו סגר-כתר על הסרבים, הפציץ אזרחים חפים מפשע על גשרים בתוך אוטובוסים ובאולפן שידור, והעולם ראה ואמר: ביכולתכם לשים קץ לסבל שלכם, אם תפסיקו להרוג אלבנים ולגרשם. "אתם", העם כולו!

הטליבאן, שהשתלטו בכוח על אפגניסטאן, מסרבים להסגיר את רב המחבלים בן לאדן. בתגובה הטילה ארה"ב סגר-כתר על הארץ, התשושה משלוש שנות בצורת, ורבים גוועים ברעב.

ארה"ב קיימה עשרות שנים סגר-כתר על קובה.

"בלוקדה" על אויב היא מוסד עתיק כימי האנושות, ומעולם לא נפסלה בטענה שהיא אך מגבירה את האיבה בצד השני. את הטענה הזאת השאירו לחוכמולוגים היהודים. הגויים חושבים לתומם שמי שהפך לאויב אין עוד תועלת לפייסו, צריך להכותו.

לאן חותרים פרס ומאיר שטרית שקמו נגד הסגר-כתר? הרי לגרש את ערפאת וחבורתו כפי שעשו חוסיין ב-1970 ושרון ב-1982 אסור, פן נישאר חס ושלום בלי "פרטנר לשלום"; להרוג ראשי כנופיות טרור אי אפשר, כי זה "חיסול" רחמנא ליצלן; פעולות תגמול נוסח שנות החמישים אינן מתאימות לצה"ל הגדול, עם הטנקים והמטוסים; טנקים ומטוסים אסור להפעיל, בגלל "מגבלות הכוח"; הריסת מבנים ומטעים המשמשים למפגעים הם מעשה ברברי; "להרוס שורת בתים בבית ג'אלה?" אבוי למי שמעז להציע. נותרו הסגר והכתר, שבפורים השתא הופעלו בפעם הראשונה ברצינות. אלא שמיד נזעקו הרשות הטרוריסטית ומקהלת תומכים יהודים ליטול מצה"ל גם אמצעי זה.

כאשר אמרו "תנו לצה"ל לנצח", השיבו שזו סיסמה ריקה, מפני שכל אמצעי אפשרי כבר מוצה. וכשמתברר שעוד נותרו כמה חיצים באשפתו של הצבא, שוב מנסים לקשור לו את הידיים.

לסגר-כתר שלנו קדם סגר-כתר פלסטיני עלינו. מיד עם פתיחת מעשי האיבה הם הודיעו שמטרתם לסגור את המתנחלים היהודים "כמו עכברים בחוריהם". אמרו ועשו, ובהצלחה לא מבוטלת: כביש הבקעה והכביש מירושלים דרך גבעת-זאב ריקים, כבישים פנימיים ביש"ע נסגרו. אזורי תעשייה שוממים. כ-200,000 יהודים ביש"ע מסוגרים בבתיהם, ויש בני זוג שנוסעים בנפרד, כדי שאם אחד מהם ייהרג, ישאר לילדים לפחות ההורה שנותר. יהודי שנכנס לשטחיהם גורלו מוות.

שניים מפעילים סגר-כתר – הפלסטינים ואנחנו. הם באמצעות ירי על מכוניות ורצח הנוסעים, ואנחנו על-ידי חפירות וחסימות. היכן היו עדיני הנפש, שהסגר שלנו נראה להם בלתי מוסרי, כשנרצחו אמהות לילדים ונגדעו רגלי ילדי משפחת כהן?

האם אנחנו חייבים לתת להם עבודה, להעביר להם כספים ולפרנס את החקלאות שלהם על חשבון החקלאים שלנו? איננו אחראים עליהם עוד. ראש ממשלתנו הציע להם מדינה וויתורים מפליגים, והם השיבו לנו בהסתה נאצית, במעשי לינץ' ובמלחמה.

תעמולת הנגד משיגה הקלות, והיא עלולה להשיג את ביטול הסגר-כתר. התוצאה תהיה התפרצות בלתי מבוקרת. תמציתה של המדינה היא המונופול על הפעלת הכוח. מדינות שהתנערו מחובה זו הזמינו הפקרות.