עוזניית הדגל

בשורה מרגשת לחובבי הטבע בארץ: לראשונה מאז 1994 בקע בארץ גוזל של עוזניית הנגב. האירוע ההיסטורי מפיח תקווה חדשה במאמצים הרבים שנעשו לשימור הדורס הגדול, שנמצא בסכנת הכחדה עולמית.

בעבר קיננה עוזניית הנגב בכל רחבי האזור המדברי במזרח התיכון, אך כיום נותרה שם אוכלוסייה המוערכת במאות בודדות בלבד, שגם היא נחשבת למופרזת. בישראל הפסיקו העוזניות לקנן מאז 1989. עד אז ניתן היה למצוא אותן במדבר יהודה, בנגב המערבי, במכתש רמון ובערבה, ושרידי קינים ישנים שלהן עדיין תלויים על כמה עצי שיטה. אלא שציד, שוד קינים (כולל יצוא גוזלים לאירופה בשנות ה־70) והרעלות עם פיתוח החקלאות בערבה הובילו להיעלמותן.

בשבי בארץ שרדו רק שלושה פרטים, שתי נקבות וזכר ‑ צעיר שנלכד בחי־בר כרמל ב־2015 במצב גופני ירוד, נקבה בת 28, שנאספה כשגם היא סובלת מחולשה, ונקבה נוספת, שגילה הוא 40 לפחות. במפתיע, הפכו הזכר הצעיר והנקבה הצעירה יותר לזוג. לפני כחודשיים נרשמה התקדמות במערכת היחסים, כשהנקבה הצעירה הטילה ביצה בחי־בר כרמל. כדי לשמור עליה היא הועברה למדגרה ובמקומה הניחו אנשי רט"ג ביצת דמה. לפני כמה ימים בקע הגוזל והושב לקן.

"לפני כמה שנים החלטנו להעביר את כל העוזניות לחי־בר כרמל, מפאת גילן", מספר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה ברשות הטבע והגנים. "חשבנו שכך לפחות הן יבלו את יתרת חייהן בתנאים הטובים ביותר האפשריים, אבל שום דבר לא הכין אותנו לבקיעה של גוזל ראשון בארץ. הבקיעה הזאת תוביל אולי לכך שעוד נראה אותם בעתיד מקננים שוב על עצי השיטה", הוסיף בהתרגשות.

נקבת העוזניה והרך הנולד. ביצת הפתעה

תקווה חדשה תולים ברט"ג גם בהסכמי אברהם, המסמנים גם עידן חדש של שיתוף פעולה סביבתי במרחב. "בחצי האי ערב מקננות עדיין עוזניות", מוסיף לידר. "ברגע שיהיו לנו עוד פרטים, נוכל לייצר כלוב ענק סביב כמה עצי שיטה בחי־בר ונתחיל ללמד אותם לקנן על עצי שיטה ולייצר את הדור הבא. זה ייקח זמן. זו חיה שמתחילה להתרבות רק בגיל שש, אבל בקיעת הגוזל מראה שאנחנו מסוגלים לכך ומוכנים לאתגרים".

פה לא מסתכמות התוכניות לחידוש הטבע במדבר. "הפנטזיה שלנו", אומר לידר, "היא להשיב לכאן גם את הנמרים, אם כי זה לא סביר לקרות".