משפחת הרשקוביץ

בכניסה לביתה של יהודית גליק־הרשקוביץ בשערי־תקווה תלויים פרפרי ענק; ובסלון תמונה גדולה של עץ המשפחה, בראשו יצחק הרשקוביץ שחגג מאה לא מכבר, וממנו מתפצלים אין ספור ענפים הכוללים לא פחות מחמישה דורות.

לפני כשנתיים נולד שקד, החימש הראשון של יצחק. לפני כחודש נולד צבי החימש השני שלו, כשביניהם מפרידות לא פחות מ־100 שנים.

"כשאבא זכה לראשונה להחזיק בזרועותיו את שקד, שפתח למעשה את הדור החמישי להמשך שושלת ההרשקוביצים, הוא היה מאוד נרגש ואמר, 'זה הניצחון שלי ושל אשתי זיסו!'", מתארת יהודית, בתו של יצחק, ומוסיפה ש"שקד, החימש הראשון, הוא למעשה הבן של רעות ויהודה. רעות היא הנינה הבכורה של אבא, והנכדה הבכורה שלי. ביום העצמאות נחגוג בגאווה כל חמשת הדורות שלנו, מדרום ועד צפון".

ההרשקוביצים הם משפחה שורשית דתית־לאומית שמקורה בהונגריה. ליצחק ולרעייתו זיסו ז"ל, שהלכה לעולמה לפני שלוש שנים, בגיל 93, היה חשוב לשמור על המסורת הדתית מבית הוריהם. "אצל אבא ואמא שלי זה בדם ובנשמה להעביר את המסורת היהודית מדור לדור. בהונגריה הרשקוביץ היה שבט גדול, אבל רוב האחים של אבא נרצחו בשואה, ומבין הארבעה ששרדו, אבא היחיד שהצליח להקים משפחה ולהמשיך את שושלת".

"את אשתי האהובה, זיסו, הכרתי במקרה בסוף המלחמה, ביוני 1945, במחנה זלצוודל, ומרגע שראיתי אותה לא נפרדנו עד יומה האחרון", מספר בהתרגשות יצחק, שבמשפחתו בהונגריה כינו אותו טיבור.

השניים נשאו ב־4 בדצמבר 1945, בחג החנוכה, בביתו של יצחק בעיר שבה נולד, מישקולץ, הונגריה. שנה מאוחר יותר, גם בחנוכה, נולדה בתם הבכורה, ציפורה. ב־1949 הם עלו לישראל. תחילה התגוררו במעברה בבנימינה, ובהמשך עברו לזכרון־יעקב. ב־1953 נולדה הבת השנייה יהודית. "בהמשך עברנו לגור בבני־ברק, ומאוחר יותר בירושלים בעקבות עבודתו של אבא במע"צ. אמא עבדה במשך השנים כמטפלת", יהודית מתארת.

ציפורה מזרחי (76) בתם הבכורה של יצחק וזיסו, היא מאמנת להפרעות קשב וקשיי למידה, מתגוררת בפתח־תקווה, ואם לשלושה: איתי שמואל (51), יפעת (50), ואוהליה אסתר (45). גם לבת השנייה, יהודית (69), עובדת סוציאלית ויועצת להעצמה כלכלית, שלושה ילדים: אופיר (46), דרור יחיאל דוד (44) ושי שלום יוסף (41).

ששת נכדיהם של יצחק וזיסו הביאו לעולם 24 נינים ושני חימשים, האחרון כאמור לפני כחודש.

"מאמא שלי", אומרת יהודית, "למדתי לבשל את המאכלים ההונגריים הטיפוסיים. בארוחת שישי חובה גפילטע פיש על טהרת החריף, כי אנחנו ההונגרים אוהבים חריף, ובשבת יש סיר צ'ולנט ענק לכולם, כמו שאמא נהגה לפנק אותנו.

"החלום של כולנו, אחרי מציאות קורונה לא פשוטה למשפחות בישראל, היה להיפגש סוף־סוף כולם, מקטן ועד בן מאה פלוס, כל השושלת", יהודית מסכמת, "הצלחנו לעשות את זה לפני כמה חודשים, כשאבא, ראש השבט, חגג מאה. גם בחנוכה האחרון נפגשנו כולם על פי המסורת רבת השנים של המשפחה שלנו. זה החג שאנחנו תמיד מקפידים לחגוג יחד. כי בחנוכה, לפני 77 שנה, ההורים שלנו נישאו".