במעבר חד

כמה יפה ונפלא הוא האביב, עם הפריחה והימים שמתארכים ומזג האוויר הנהדר, והאובך המוזר שמטנף את המכוניות ואת קנה הנשימה כאילו האוויר עשוי משקית דרוסה של קרקרים, והשרב שמתחיל בסוף אפריל ונגמר בהבל יוני, והחרדה המתגבשת כששומעים את תיפוף צעדיהם הנמרצים של יולי ושל אוגוסט שכבר אורבים במסדרון, עם הדבר הדביק הזה שאפשר לחמוק ממנו רק דרך תור של ארבע שעות בשדה התעופה.

אנחנו מסרבות להתפייט על האביב. מוכנות קצת על הסתיו, המון על החורף, אבל אביב יש פה בדיוק לשעתיים ואם במקרה נרדמתם לשנ"צ טוב, ייתכן שפיספסתם אותו. ככה זה.

המדפים בסופר מלאים כבר בקלמנטינות מקירור, תפלות וקשות, ובנקטרינות שנקטפו מבעוד מועד והן תפלות וקשות גם, אבל חמוצות בנוסף. עם זאת, הירוקים של החורף עוד לא אמרו את המילה האחרונה. הסלרי עדיין רענן ופריך, שקיות הפטרוזיליה מריחות זיכרונות על גשם, המנגולד בשרני, הכרישה חטובה ואפילו השומר עודנו מתקתק ולא עתיר סיבים. וכל הירוקים האלו הם חברי אמת של לימוני החורף השמנמנים והעסיסיים שעדיין אפשר להשיג.

אבל זאת סוג של מסיבת סיום. מסיבה ירוקה לכל החברים הירוקים המופלאים שסימנו את הימים הקצרים והקרירים, את הצליל המנשב שיש לבוקר אפור וסגרירי.

החל מיוני המדור נכנס למוד קיטורים עד אוקטובר. גם אם בסתר במזגן.

מרק ירוק של אפונה ותרד

את הצבע הזה, הירוק העמוק, מקבל המרק מאפונה קפואה (ולא יבשה) ומתרד מהסוג הניו־זילנדי, הבשרני, שלרוב אנחנו לא בוחרות, כי הוא מוצלח פחות מאחיו הטורקי, אבל בענייני צבע הוא דווקא הזן השולט.

לתוך המרק הזה ייכנסו ירקות אביב: כרישה וסלרי ופטרוזיליה, שום טרי אם אפשר, וסמכו עלינו, גם תפוח פינק ליידי מתוק אחד שאותו אפשר להמיר בכפית אחת של דבש. זה הכרחי פה כדי להעצים את טעם האפונה.

מה עוד צריך? בלנדר טוב או מעבד מזון או בלנדר מוט.

החומרים:

1 כרישה, חלק לבן וירוק בהיר, שטופה היטב ופרוסה

5 גבעולי סלרי, ללא עלים, פרוסים

1 שורש פטרוזיליה קטן, קלוף וחתוך לקוביות

6 כפות שמן זית

1 כוס עלי תרד ניו־זילנדי בשרניים, שטופים

2 שיני שום קלופות

1 ו־1/2 כוסות אפונה קפואה

5 כוסות מים או ציר ירקות

1 כף מלח

1/2 כפית פלפל שחור גרוס

1 תפוח פינק ליידי קלוף וחתוך או 1 כפית דבש

להגשה:

חלק מהדברים הבאים או כולם או מה שיש לכם: שמנת חמוצה מעורבבת עם יוגורט, סומאק, פלפל חריף, פלפל שחור, לימון כבוש, פטרוזיליה טרייה קצוצה, עירית קצוצה, שמן זית איכותי

הכנה:

1. מחממים את שמן הזית בסיר. מוסיפים את הכרישה, הסלרי ושורש הפטרוזיליה ומבשלים יחד 10 דקות עד שהכרישה מתרככת מעט והשורש מקבל קצת צבע.

2. מוסיפים את התרד והשום ומבשלים רק עד שהתרד מתרכך – 2־3 דקות.

3. מעבירים לבלנדר טוב עם האפונה, המים, התבלינים והתפוח ומרסקים היטב למרק. אם הבלנדר מעולה הוא יחמם את המרק אחרי כמה דקות של טחינה בעצמו. אם אתם עם בלנדר מוט – תעבירו חזרה לסיר ותחממו את המרק לפני ההגשה.

4. מגישים עם מלא תוספות.

5. טעים גם קר.

סלט אלילה ירוקה

סלחו לנו בבקשה על השם הזה – יודעות, מדובר בקרינג' קשה. לא אנחנו בחרנו בו. הוא קיבל את השם הזה מ"רוטב האלילה הירוקה" (כך במקור! זה לא אנחנו. נשבעות!) שמוגש איתו. הרוטב מורכב ביום רגיל ממיונז, שמנת חמוצה, אנשובי, ירוקים: פטרוזיליה, בצל ירוק, עירית, צ'רביל, טרגון, לימון ופלפל שחור. רוטב עז טעמים ועשיר מאוד שבאמת יודע להפוך כל סלט בריא יחסית לאמריקאי מפוצץ כולסטרול וטעים ממש.

לאחרונה עלה הרוטב הזה עם הסלט לכותרות כשגרסה טבעונית שלו החלה לרוץ בטיקטוק וברשתות חברתיות. הרוטב הטבעוני לא דומה ממש למקור, ומזכיר יותר פסטו טחון דק, אבל הוא עז ומפוצץ אוממי ומתערבב עם סלט ירוקים קצוץ דק. ירוק על ירוק.

שימו לב שבמתכון יש שמרי בירה – פתיתי שמרים תזונתיים שמשמשים היום במטבח הטבעוני כתחליף בריא לפרמזן מגוררת. הם עמוסים בטעם ונחשבים בריאים למדי ואפשר להשיג אותם בחנויות טבע.

אבל אם אין לכם שמרי בירה - וסביר שאין לכם - המירו אותם בכל זאת בפרמזן מגוררת.

החומרים לסלט די גדול:

1 כרוב ירוק קטן קצוץ דק

3־4 מלפפונים חתוכים לקוביות

1 צרור בצל ירוק פרוס

1/4 כוס עירית קצוצה

לרוטב אלילה ירוקה:

1/4 כוס לימון סחוט

1/4 כוס שמן זית

2 שיני שום

1 בצל שאלוט או 1 בצל סגול קטן קלוף

1 צרור בזיליקום – עלים בלבד

1 כוס תרד שטוף

1/3 כוס שמרי בירה או פרמזן מגוררת

1/4 כוס אגוזי מלך

1 כפית מלח או לפי הטעם

הכנה:

1. קוצצים את כל הירקות ושמים בקערה גדולה.

2. שמים בבלנדר את כל החומרים של הרוטב וטוחנים עד שמקבלים מחית חלקה.

3. יוצקים על הירקות ומערבבים היטב. הולך מעולה עם טורטיות, עם תוספת של חזה עוף בגריל, עם חלומי על מחבת, עם פטה מפוררת. עם קרקרים או פריכיות. תהיו יצירתיים.

הפלייליסט למטבח

פתחנו אוסף שירים (פלייליסט) בספוטיפיי שנקרא "לא יוצאים מהמטבח". הזמנו את כל מי שרוצה לתרום שיר אחד או שלושה. התוצאה היא 40 שעות של מוזיקה ישראלית, לועזית, ישנה וחדשה, פופולרית או ג'זית או רוקיסטית, שיצרו 160 איש שאוהבים לבשל. אפשר למצוא את הרשימה בקלות בחיפוש באפליקציה, ואפילו לתרום לה את השיר שלכם ולהפוך לחלק מהקהילה הזאת. ואפשר גם רק להוריד את האוסף וליהנות ממנו. כבר בישלנו עם המוזיקה אבל גם נהגנו איתה, צעדנו איתה, התעוררנו איתה – והיא לא מפסיקה להפתיע במגוון ובאיכות.

"לא יוצאים מהמטבח" – בספוטיפיי

האמא של הבלנדרים  

אין מה לעשות, קשה להתחרות עם הביצועים של ויטמיקס - המפלצת הזאת שטוחנת כל דבר שמגישים לה עד דק, כולל אגוזים (לקמח, ואז לחמאה), יוגורט ופירות (לשייק מושלם), קרח (לקרח מרוסק), כפית (אל תשאלו ואל תבדקו בעצמכם). אין אתגר גדול מדי עבור המכשיר הזה, ומכל הבלנדרים שניסינו, וניסינו לא מעט, עוד לא קמה לו תחרות אמיתית.

אחת התכונות שלו שאנחנו אוהבות במיוחד היא היכולת לחמם. זה פשוט קורה אחרי ארבע־חמש דקות בבלנדר, המחית הופכת למרק לוהט, ולא צריך עוד סיר ומקור חום, מספיק למזוג לקערה ולהגיש.

המחיר – קשוח ממש. אבל צריך להבין שזה הרבה מעבר לבלנדר, ולא היינו ממליצות עליו אם היינו חושבות שהשקלים הולכים פה על השם והמותג ולא על הביצועים.

מחיר: החל מ־2,388 שקל באתר זאפ.

מועדון ארוחת הבוצר 

שתינו זוקפות לזכותנו שנים ארוכות של היכרות עם רות סירקיס, ושתינו יכולות להעיד שהאישה ממרום שנותיה אינה רק חריפת שכל וחדת מבט אלא גם מצויה בכל חידוש קולינרי עולמי או ישראלי ומקפידה להתעדכן בפרטי פרטים של טכניקות וחומרים ופיוז'ן מכל קצות תבל.

בספרה החדש "בראנץ'" לעומת זאת, בחרה סירקיס במודע ללכת דווקא מעט אחורה. להציע מיטב מן המיטב של מאכלים אהובים על הישראלים ללא הבדל דת, קהילה, גיל או גיאוגרפיה. ‏

כאשר חושבים על כך, זהו בדיוק התפריט שיציע יועץ חכם למטבח מסעדה חדשה שנכספת להיות כלל־ישראלית. מנות הזוכות פה בכנען לרייטינג גבוה ובלתי מתיישן.

וזה בפירוש לא הכל. בספר נעוצה היטב תכונת הבסיס של המחברת: לקחת על המאכלים הנחשקים אחריות כדי שגם יצליחו. וכדרכה העלתה על שולחן הניתוחים כל מתכון, הפכה בו וניסתה ותיקנה, עד שהפך לשלם ונקי, ברור ובהיר. ‏בינינו? זאת הגדולה כאן. הקוראים סומכים עליה. אנו אף סבורות שאם הייתה מקימה את מפלגת האמינות בצלחת היו מתארגנים סביבה הרבה מנדטים ראויים כיוון שמתכון שבשלב מסוים מהווה תעלומה זה הסוגיה הכאובה מכולן.

האסופה הקלאסית הזאת שלפנינו אוצרת תערובת אהובה וטעימה של כל מה שאנחנו אוכלים בעשור האחרון, וקרוב לוודאי גם נמשיך לאכול, לא משנה מה יוציאו לנו מטבחים במסעדות חדשניות. ‏

כך גם נראית שקשוקת כור היתוך ישראלי: סלט פטוש עם סושי שניצל, קרוק מסייה מול סביח וגוואקמולי חרפרף, סלט ישראלי קצוץ ומתובל ועוף בקארי. שיהיה.

אנחנו צופות לספר הבראנץ' הזה, שייקלט במטבחים רבים ושבערבו של יום הוא יישלף שוב ושוב כדי לקבל הוראות ברורות גם לסלט ניסואז או לשייק ירוק או לפנקייקס. כי בערבו של יום רובנו עייפים מכדי להמציא משהו.

רות סירקיס, "בראנץ'", הוצאת ידיעות ספרים.

מחיר מומלץ: 88 שקל