החלוצות שמלחיצות את המחלצים
ביחידת החילוץ המובחרת 669 מתקשים לעכל את ההחלטה לאפשר לראשונה שילוב נשים בשורותיה. כשנודע על כך למילואימניקים, הם מיהרו להיפגש עם המפקדים | מעבר להשגותיהם על אי–התאמה פיזית ושינוי המרקם העדין של הצוותים, טוענים לוחמים לשעבר כי מדובר בהחלטה פופוליסטית של הרמטכ"ל, על רקע מעמדה הנחלש של היחידה | "כוכבי חשב שאצלנו אפשר לסדר את הדבר הזה יותר בקלות", אומר בכיר בדימוס. "הוא רוצה לזרוק עצם על חשבוננו" |מפקד 669, סא"ל מ', הגדיר את המהלך ככזה שישפר את היכולות
בשבוע שעבר, בעקבות הפרסומים הראשונים על כוונת הרמטכ"ל לאפשר לראשונה שילוב נשים לוחמות ב־669, יחידת החילוץ של חיל האוויר, החלה לרוץ בקבוצות הווטסאפ של אנשי המילואים של היחידה היוקרתית הזמנה למפגש חירום. "בשנים האחרונות היחידה נפגעת פעם אחר פעם", נכתב בהודעה. "זה הזמן שלנו להשפיע. אנחנו צריכים להראות שיש לחץ מצד המילואימניקים. כבר יש שיחות שמתנהלות עם מפקד חיל האוויר, אבל צריך להראות שאכפת לנו מזה, אחרת ליחידה לא תהיה רוח גבית לדחוף. זו המטרה של המפגש, להתחיל לייצר לחץ פנימי".
כמה ימים אחר כך טיפסו כ־70 גברים לאחד הגגות במרכז תל־אביב. מצד אחד נכחו שם כמה עשרות אנשי מילואים של 669, שחרדים לגורל יחידתם ורואים כיצד המעמד שלה נשחק בשנים האחרונות, שחיקה שלדעתם עלולה להעמיד בספק את היכולות המבצעיות שלה. מהצד השני התייצבו מפקד היחידה, סא"ל מ', ומי שאמור להחליפו בתפקיד בעוד כחודשיים, סא"ל ד'. אחרי הסמול־טוק ההכרחי, הניחו כולם את הטלפונים בצד, כדי למנוע הקלטות ודליפת מידע מסווג. השיחה בין הצדדים נמשכה כשעתיים.
חשוב להדגיש: במהלך המפגש, לוחמי המילואים של 669 לא הביעו התנגדות לצירוף נשים כלוחמות ליחידה. הם אמנם תהו מה יקרה כאשר לוחם יצטרך להתפשט לצד לוחמת במסוק הצפוף כדי לעבור ממדים לחליפת צלילה במהלך הזנקה, וכיצד תשתנה הדינמיקה האינטימית של חוליות החילוץ שתופסות כוננות ברגע שיורכבו מלוחמים משני המינים.
אך הטענה העיקרית של המילואימניקים הייתה, שאם כבר משלבים לוחמות ביחידה מובחרת כמו שלהם, מדוע לא לכלול במהלך גם את סיירת מטכ"ל, שלדג ושייטת 13? למה, טענו הלוחמים, לסמן את 669 כשונה מיתר היחידות המיוחדות בצה"ל ובכך לפגוע במוטיבציה לשרת בה? ומדוע לכפות דווקא על 669, יחידה שמטבעה פועלת בתנאים של אי־ודאות, ושדורשת מאנשיה יכולות פיזיות גבוהות אפילו ביחס לסיירות המובחרות ביותר, משתנים חדשים שרק יסרבלו את עבודתה המורכבת ממילא?
לדברי הנוכחים מפקד 669, סא"ל מ', התקשה להשיב לשאלות. הוא הסביר ששילוב נשים ביחידה הוא מהלך טוב, פורץ גבולות, שישפר את יכולותיה של 669, וכי היחידה מסוגלת לעמוד באתגרים הכרוכים בו. "לדעתי הרמטכ"ל חושב ש־669 זו יחידה מספיק טובה כדי להתמודד עם משימה מורכבת כזו", הסביר מ', והעריך שיחידות נוספות יצטרפו למהלך בהמשך.
לא כל מי שנכח בשיחה השתכנע. אך מה שבעיקר הרתיע את אנשי המילואים הייתה התרשמותם כי ההחלטה הזו הונחתה על מפקדם מלמעלה וכי הוא עצמו קיבל את הבשורה עליה רק ימים ספורים לפני שהתפרסמה בתקשורת. "אנחנו הולכים לקראת תקופה לא פשוטה", סיכם את הדברים בכנות ד', יורשו של מ' ומי שיצטרך לנווט את הספינה של 669 בשנתיים הקרובות.
חילופים בלשכה
כמו לוחם חילוץ שמשתלשל מהמסוק, כך גם חלקה של 669 במהפכה המגדרית שעוברת כעת על צה"ל היא רק נקודת הקצה של מהלך ארוך ומורכב.
בשנים האחרונות חלה עלייה עקבית במספר הנשים המתגייסות לצה"ל, בעיקר לתפקידי לחימה. אם ב־2014 רק שישה אחוזים מהלוחמים בצבא היו נשים, הרי שב־2021 חלקן במערך הלוחם עמד על 18 אחוזים, זינוק של פי שלושה. מאז 1995 אף הורחב מגוון תפקידי הלחימה הפתוחים לנשים, החל מפריצת הדרך של בג"ץ אליס מילר שאיפשר גיוס נשים לקורס טיס, דרך תפקידי לחימה במשמר הגבול, קורס חובלים ומערך ההגנה האווירית שנפתחו לנשים בשנות ה־90, ועד הקמת גדודי חי"ר מעורבים בראשית שנות האלפיים ובחינת שילובן של נשים בחיל השריון בשנים האחרונות.
אלא שעד כה, ובניגוד לצבאות מערביים רבים, מנע צה"ל לחלוטין את שילובן של לוחמות בשני מערכים קרביים שנחשבים ליוקרתיים ביותר: חטיבות החי"ר המתמרנות והיחידות המובחרות (כמו סיירת מטכ"ל, שייטת 13, דובדבן, מגלן ואחרות). בצבא הסבירו זאת בשיקולים מבצעיים ופיזיולוגיים, וטענו כי שילוב נשים ביחידות הללו יסכן את בריאותן. ברקע הדברים עמדו מן הסתם גם לחצים מצד רבנים ופוליטיקאים דתיים, שאיימו כי שילוב נשים ביחידות המערך הלוחם המרכזי של צה"ל, עלול למנוע מחיילים דתיים לשרת ביחידות שעליהן מבסס צה"ל את המלחמה הבאה.
במאי 2020 החליטו ארבע מועמדות לשירות צבאי לאתגר את מדיניות הצבא. בעתירה שהגישו לבג"ץ הן דרשו כי בית המשפט יורה לצה"ל לאפשר להן להתמיין ולהתגייס גם ליחידות העילית שלו. להליך המשפטי, שקיבל את השם "בג"ץ הסיירות", הצטרפה במעלה הדרך עותרת חמישית: חיילת ששמה נאסר בפרסום, שנשרה מקורס טיס וביקשה לאפשר לה להתמיין לסיירת מטכ"ל, כפי שמתאפשר לבנים שנושרים מהקורס.
בצה"ל נכנסו לעמדת התגוננות וניסו להדוף את המתקפה המשפטית. הצבא טען, בין היתר, כי בחינה מקצועית שנערכה בצה"ל בעבר הגיעה למסקנה כי "ישנה סבירות נמוכה לאפשרות שילוב נשים במקצוע לחימה". אבל באותה נשימה הודיע צה"ל לבג"ץ כי "לאור העובדה שהבחינה שנערכה בצה"ל בהקשר זה לפני למעלה מעשור לא הייתה ממצה ומקיפה די הצורך ואינה עדכנית", הורה הרמטכ"ל, אביב כוכבי, על הקמת צוות מקצועי בראשות מפקד זרוע היבשה דאז, אלוף יואל סטריק, ש"יבחן לעומק את נושא שילובן של נשים בתפקידי לחימה שעד כה לא שולבו בהם בצה"ל". שופטי בג"ץ החליטו לנצל את הפתח הזה, ולאפשר לצה"ל לסיים את עבודת הוועדה המקצועית לפני שיפסקו בעתירה.
הצוות הוקם ביולי 2021, כשפרט לסטריק, היו חברים בו קצינים בכירים בזרוע היבשה, באגף כוח האדם ובחיל הרפואה. מתוך עשרה חברי הצוות, רק שתיים היו נשים: ראש מערך מדעי ההתנהגות, תא"ל ד"ר הדס מינקה־ברנד, וראש ענף קשרי חוץ תקשורת בזרוע היבשה, סא"ל צופיה מוסקוביץ. בצוות לא הייתה נציגות קבועה מטעם חיל האוויר.
במשך כשנה עסקו סטריק וצוותו בנושא, תקופה במהלכה התרחשו מאחורי הקלעים מה שאפשר לתאר כקרבות אוויר. גורם המעורה בנעשה בתוך חיל האוויר טוען שכבר בשלבים הראשונים של עבודת הצוות, החל הרמטכ"ל כוכבי לנקוב בשמה של 669 כאחת היחידות הפוטנציאליות לשילוב נשים. מי שנעמד בתגובה על הרגליים האחוריות היה מפקד חיל האוויר באותה תקופה, אלוף עמירם נורקין.
נורקין טען כי אין הצדקה לשלב נשים ב־669, שכן ממילא מספר הלוחמות שיעמדו בתנאי הסף של היחידה וישרדו את מסלול ההכשרה המפרך שלה, יהיה מזערי. לדברי אותו גורם, לפני כעשרה חודשים חזר נורקין מדיונים במטכ"ל והודיע למפקד 669 ולראש כנף 7, האחראית על הכוחות המיוחדים של חיל האוויר ובהם יחידות 669 ושלדג, שהצליח לשכנע את הרמטכ"ל ושב־669 אפשר "להוריד כוננות". "כולם נרגעו", ממשיך אותו גורם.
אלא שלפני חודשיים סיים נורקין, שנחשב לקצין אסרטיבי ובעל השפעה, את תפקידו. ללשכת מח"א נכנס במקומו אלוף תומר בר, מינוי של כוכבי. "נורקין שם את כל כובד משקלו נגד שילוב נשים ב־669", אומר הגורם. "זה לא מקרי שההחלטה של כוכבי התקבלה כמה שבועות אחרי שנורקין עזב ולפני שתומר בר הספיק לחמם את הכיסא".
בכל מקרה, בדיון הסופי שנערך לאחרונה בפני הרמטכ"ל וצוות סטריק, ושבו השתתפו נציגי חיל האוויר, הם הביעו תמיכה בצירוף לוחמות ל־669, בתנאי שהן יעמדו בתנאי הסף הפיזיולוגיים, שהכשירות המבצעית של היחידה לא תפגע, וכל עוד השירות ביחידה לא יהווה איום על בריאותן. באותו דיון אף המליצו אנשי חיל האוויר כי השירות לנשים ייפתח בכל היחידות הקרביות בצה"ל, ולא רק ב־669. עמדה זו הייתה מתואמת עם אנשי כנף 7 ומפקד 669.
אחת מארבע המובחרות
עם כל הכבוד לעמדה הרשמית של חיל האוויר באותו דיון מסכם, שני גורמים בכירים לשעבר ביחידה מעריכים שהכוח המניע מאחורי הבחירה ב־669 היה כוכבי, וזאת במסגרת הניסיון שלו להדוף את העתירה לבג"ץ ולשמור על הצדדים מרוצים. "זו החלטה שנובעת מסוגיות פוליטיות", אומר אחד מהם. "וזה מגיע מהרמטכ"ל".
עד כמה ההחלטה על שילוב נשים ב־669 היא פסיקה אישית של הרמטכ"ל, ניתן ללמוד מתגובת צה"ל שהוגשה השבוע לבג"ץ, ובה מפורטות מסקנות צוות סטריק. על פי התגובה, "באשר לשיבוץ נשים בתפקידי לחימה ביחידות מיוחדות ומובחרות, הצוות מצא (...) שמספר הנשים אשר עשויות לעמוד בספים הפיזיולוגיים הנדרשים בתפקידי לחימה ביחידות המיוחדות והמובחרות הוא נמוך ביותר (בודדות) (...) לאור כל אלה, המליץ הצוות, לעת הזו, לא להרחיב את שירות הנשים לתפקידי לחימה ביחידות מיוחדות ומובחרות".
ואולם כמה פסקאות מאוחר יותר, נכתב גם כי "ההחלטה ביחס ליחידה 669 התקבלה מעבר להמלצות הצוות המקצועי, וזאת לאור המאפיינים המיוחדים שלה. ביחס ליחידות מיוחדות אחרות מקובלת על הרמטכ"ל המלצת הצוות המקצועי, על פיה לא נכון לבחון את שירותן של נשים ביחידות אלו בשלב זה".
מה עמד מאחורי השיקולים של הרמטכ"ל? לדברי גורם שמעורה בפרטים, כוכבי החליט לרכז את אותן נשים בודדות שעשויות לעמוד ברף הפיזיולוגי ב־669 מכיוון שהיחידה פועלת בצוותים קטנים, ומכיוון שגם כך הצוותים האלה כוללים לעיתים נשים (ביחידה משולבות מאז שנת 2000 פרמדיקיות, שמצטרפות למשימות חילוץ ואף חוצות את קו הגבול לשטח האויב - א"א), יהיה זה כר נוח יותר לביצוע פיילוט, שיבחן את שילובן של לוחמות בכל היחידות המיוחדות בעתיד.
אלא שחלק מאנשי המילואים שהשתתפו במפגש החירום על הגג במרכז תל־אביב, טענו שהבחירה ב־669 הייתה החלטה פוליטית ופופוליסטית, שנועדה בעיקרה להרחיק נשים לוחמות מיחידות כמו סיירת מטכ"ל, שלדג ושייטת 13. "כוכבי יצא מנקודת הנחה שב־669 אפשר לסדר את הדבר הזה יותר בקלות", אומר בכיר לשעבר ביחידה. "מה שנקרא – לזרוק עצם, להקריב את 669 לטובת יתר היחידות המיוחדות".
גם גורם אחר, המעורה בנעשה בחיל האוויר, משתמש בדימוי העצם. "לדעתי כוכבי סימן את 669 כי היא מותג ויחידה עילית, וכי היא לא מגיעה מהעולמות שבהם הוא גדל בצבא. הוא חשב שאם ייתנו להן את 669 הנשים ישמחו, הגברים לא יתקוממו יותר מדי, וככה נוכל להתקדם. זרקו עצם לנשים".
מה שברור הוא שההכרזה על שילוב לוחמות ב־669 - יחידה שזוכה ליחסי ציבור מצוינים ושמוגדרת כאחת מארבע היחידות המיוחדות בצה"ל - אכן תפסה את הכותרות. לעומת זאת הודעת צה"ל השבוע על שילוב נשים גם ביחידת ההנדסה למשימות מיוחדות (יהל"ם) והקמת מחלקת ניוד שתורכב מלוחמות באחת מחטיבות החי"ר, נבלעה ברעש התקשורתי. בהקשר זה יש לציין כי ממילא, שילוב הנשים ב־669 עוד רחוק מיישום: מדובר בפיילוט בלבד, שייפתח ב־2023 ויסתיים אי שם ב־2025, ושרק אחריו תתקבל החלטה סופית.
בתוך כל הסחת הדעת שיצרה הכרזת הרמטכ"ל על שילוב לוחמות ב־669, נדחקה הצידה העובדה שבנות עדיין לא יוכלו להתגייס בקרוב ליתר הסיירות המובחרות בצבא, המטרה הראשונית של העתירה לבג"ץ. "הפתיחה של יחידות מיוחדות, שבסופו של דבר יסיימו בהן מסלול מעט מאוד נשים, יוצרת רעש אבל לא משפיעה לטווח הארוך ולא שוברת את תקרת הזכוכית בצבא", אומרת עו"ד גייל שורש, שמשמשת בשנים האחרונות כיועצת בענייני מגדר לחיל האוויר, ואף מכהנת בוועד המנהל של "עמותת החתול" של בוגרי 669. "הבלגן שקורה, כולל תגובות של רבנים ופוליטיקאים, הוא מיותר ביחס למספרים שאנחנו מדברים עליהם".
שורש הגישה לצוות סטריק חוות דעת שמציעה להסיט את הדיון מהשאלה האם נשים בודדות יכולות להתקבל ליחידות בודדות שעוד נותרו סגורות בפניהן, לכיוון אסטרטגי – שילוב יותר נשים במערכת קבלת ההחלטות בצבא. "איש מהצוות לא חזר אליי בנושא", היא אומרת.
לוחם שהוא שחקן פוטבול
במסגרת ההמלצות של ועדת סטריק נקבעו תנאי סף פיזיולוגיים לגיוס נשים לתפקידי הלחימה ב־669. כך למשל, נקבע כי רק נשים שגובהן מעל 1.66 מטר ומשקלן מעל 78 קילוגרמים, יוכלו להתחיל את מסלול ההכשרה ביחידה. לדברי גורם שהיה מעורב בהכשרת לוחמים של יחידות מיוחדות בבה"ד 8, בית הספר לכושר קרבי במכון וינגייט, תנאי הסף האלה לא לוקחים בחשבון את הצרכים המבצעיים של לוחם ב־669. "אחת הדרישות הבסיסיות מלוחם ביחידה, והלוחמים גם נבחנים על זה במהלך המסלול, זה להיות מסוגלים להרים 90 קילו מהקרקע", הוא מסביר. "חלק מהמבחנים של המסלול זה גם לנוע לאורך קילומטר עם בן אדם שלובש ציוד לחימה מלא, על הכתפיים, בסחיבת פצוע.
"התרגיל הזה, וגם מבחני מאמץ אחרים שעושים ללוחמי 669, מקבלים בכל שנה מחדש אישור חריג מוינגייט, כי מדובר על משקלים גבוהים. זה קשור לצורך המבצעי הכי בסיסי של לוחם 669 – הרמת פצוע, עם ציודו הצבאי, וריצה איתו למסוק, והכל תוך כדי שאתה שומר על יכולת ריכוז גבוהה. לכן באופן כללי, כשאתה לוקח את פרופיל הלוחם, 669 זו היחידה עם הדרישות הגבוהות ביותר מבחינת נשיאת משקלים. לוחם 669 צריך להיות שחקן פוטבול – אגרסיבי, בעל מסת גוף גבוהה וזריז".
לדבריו, ההבדלים הפיזיולוגיים בין גברים לנשים יקשו מאוד על אנשי 669 ווינגייט, להכשיר במהלך מסלול של כמה חודשים לוחמות שיוכלו לעמוד בקריטריונים הללו, מבלי שייגרמו להן פציעות. "זה לא שאין נשים שיוכלו לעשות את זה", הוא אומר. "אבל אף אחד לא יודע מה ההשלכות של זה על הגוף של נערה בת 18. בצה"ל גם אין נתונים בנושא הזה, כי אין בנות שמתאמנות במדדים האלה. 669 זה המקום הכי פחות מתאים מבחינת המאמצים הפיזיים לשלב בו נשים, וזה פשוט חטא בעיניי, גם בשביל הבריאות שלהן וגם בשביל היחידה".
עוד נקבע בידי צוות סטריק, כי תנאי הסף ללוחמת ב־669 יכללו ריצה של שלושה קילומטרים בפחות מ־14:50 דקות, ויכולת לבצע עשר עליות מתח ללא משקל. לדברי הגורם מוינגייט, מדובר בהקלות לעומת הדרישות מלוחמים ביחידה. "אין לוחם ב־669 שרץ שלושה קילומטרים ביותר מ־12 דקות. זה חלק מהמבחנים של היחידה", הוא אומר. "לפי מה שאני יודע לוחם ביחידה צריך להיות מסוגל לעשות שבע עליות מתח עם ציוד מלא של 15 קילו. אם יש תנאי סף ללוחם ביחידה, אין שום סיבה לשנות אותם בשביל נשים".
זו לא הפעם הראשונה שיחידה 669 נאבקת על זהותה. ככל הידוע, 669 מעולם לא ביצעה חילוץ של טייס נוטש משטח אויב – המשימה שלשמה הוקמה – ועיקר פעילותה נחשפה לציבור במסגרת חילוצים של אזרחים בשטח המדינה. "גם בצבא, הרבה אנשים לא מכירים באמת את 669", אומר קצין לשעבר ביחידה. "זו יחידה נישתית, שהלוחמים שלה לא מגיעים לרוב לתפקידים בכירים בצה"ל. גם בתוך חיל האוויר, הראשונים בשרשרת המזון הם הטייסים. כוח ההשפעה שלך כמפקד 669 לא גדול".
בשנת 2000, ובלחץ של חברי כנסת, ערך צה"ל בדיקה ראשונה באשר לאפשרות לשלב נשים כלוחמות ביחידה. "המסקנות שהתקבלו הצביעו על כך שגוף האישה אינו יכול לעמוד בעומסים הפיזיולוגיים הנוצרים במהלך שירותו של לוחם ב־669", הסביר בביטאון חיל האוויר מפקד היחידה דאז, משה אדרי. "בניגוד לקורס טיס, שבו הורידו באופן יחסי את סרגל המאמצים עבור נשים, אופי הפעילות הנדרש מלוחמי 669 אינו מאפשר פעולה דומה. היכולת הפיזית הנדרשת מלוחמי 669 היא אמצעי להצלחה במשימה, וזאת בניגוד לקורס טיס, שבו היא חלק מהחישול".
במסגרת אותו הליך, הוחלט כי נשים כן יוכלו להשתלב ביחידה כפרמדיקיות. לדברי אריק סיטון, מפקד גף פינוי ביחידה בשנים 2000־2003 ומי שהכשיר את הפרמדיקיות הראשונות, "היחידה התנגדה לשילוב לוחמות, והפשרה הייתה הפרמדיקיות. אבל מאז 669 נכנסה לפעילות מבצעית ובט"ש, ודווקא עכשיו, כשהמקום של היחידה הרבה יותר מבוסס כיחידה לוחמת, יותר קל לקלוט לוחמות. בעיניי, זה גם מהלך נכון לשלב לוחמות ב־669. אין סיבה שלא לקבל מי שעומדת בתנאי הסף".
גם בעשור הקודם, חלק ממפקדי היחידה נאבקו בכדי להדוף את הדרישה לשלב לוחמות בשורותיה, שצצה בכל פעם מכיוון בג"ץ או המטכ"ל. כמה מהם כתבו מסמכים למפקד חיל האוויר ולאגף כוח אדם, שבו עמדו על כך ש־669 תיפתח ללוחמות רק במקביל ליתר היחידות המובחרות בצבא. במקרים אחרים ערכו נציגי היחידה תצוגות תכלית לגורמים בצה"ל, ובהן יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, במהלכן הדגימו מדוע שילוב נשים במסלול ההכשרה של היחידה עלול להוביל, בסבירות גבוהה, לפציעות חמורות. היועצת השתכנעה.
במקביל, בשנים האחרונות חל פיחות במעמדה של היחידה בכל הנוגע לבחירת מועמדים: עד לפני כשנתיים הייתה היחידה בוחרת מועמדים מתוך הגיבוש לסיירת מטכ"ל, כאשר אנשי הסיירת היו מסמנים את המועמדים ראשונים, ואחריהם שלדג ו־669 לחלופין. לאחר הקמת חטיבת הקומנדו שונמך מעמדה של 669, וכיום היא בוררת מועמדים מהגיבוש אחרי סיירת מטכ"ל ושלדג, ובמקביל למגלן, לדובדבן ולאגוז.
כעת, משהוחלט לאפשר גם לבנות להתמיין ל־669, לא יודעים עדיין בחיל האוויר להגיד כיצד יראה תהליך המיון החדש ליחידה. "יש באופן כללי שחיקה במעמד של 669 בצבא, מחסור בתקנים ותקציבים", אומר קצין לשעבר ביחידה. "השילוב של נשים ביחידה שגם ככה נמצאת בנסיגה, יקשה מאוד על 669. ומעבר לכך, הפחד אצל אנשי המילואים זה שבסוף יכריחו אותם לקחת נשים ליחידה למרות שהן לא עומדות בתנאי סף. הם מפחדים שיסתיים הגיבוש ליחידה, אף אחת לא תעמוד בדרישות, ואז יגידו להם, 'טוב, עכשיו תבחרו שלוש בחורות שמצטרפות ל־669 כי ככה הרמטכ"ל החליט, אז חייבים לעשות את הפיילוט'".
מדובר צה״ל נמסר: "הצוות הרב־זרועי לבחינת שירות נשים בתפקידי לחימה נוספים קיים תהליך בחינה יסודי, מעמיק ומקיף. יחידה 669 הייתה חלק מתהליך הבדיקה לשילוב לוחמות בשורותיה, והיא גאה להיות מובילה בתהליך זה בקרב היחידות המיוחדות בצה״ל. ההחלטה בעניין שילוב נשים ביחידה 669 התקבלה על פי שיקולים מקצועיים, לאחר בחינה מעמיקה של מסקנות הצוות והמלצותיו".
