"ברגע שאוכל - אני יורד מהארץ"

ההכרזה איתה יצאה קבוצה של כמה עשרות אקדמאים ואנשי היי טק, על כוונתם להקים מושבה ישראלית חילונית בחו"ל, זכתה למאות תגובות: חלקן אוהדות, חלקן שליליות, חלקן מתלבטות. "נדהמתי מכמות התגובות שקיבלנו", אמרה ד"ר מיכל אורן מראשי הקבוצה, "רובן חיזקו אותנו בדרכנו. התגובות משקפות את מצב הרוח הקשה שחשים אנשים כאן, ואת התחושה שאנשים כבר לא מרגישים שייכים למה שקורה כאן".

אחד מאלה שמזדהים עם הקבוצה הוא א', איש צבא קבע לשעבר, בתחום ההיי טק, שאומר היום ל-ynet כי שמח לקרוא על ההתארגנות. "אני גר בשכונה שהפכה מעוז של ש"ס", אמר, "אמנם אני בן עדות המזרח, אבל אני ממש מרגיש גועל נפש ממה שהם משדרים ויותר מזה מחוסר הערכים של צמרת השלטון כאן בארץ, וזאת למרות שאני בחרתי בברק. נמאס לי מההתרפסות של כולם לפני ש"ס ומהשחיתות שנובעת מכך. אני חושב שקבוצה כזאת תהיה נכס בכל מקום שאליו תגיע ואני בהחלט מתכוון להצטרף אליהם ברגע שאוכל ולעזור בארגון".

הוא הוסיף כי "היום אין לי שום כוונה להילחם. זה לא מעניין אותי עכשיו. אני עסוק בעצמי, בהתפתחות שלי ואני חושב שככה זה צריך להיות. לא נולדתי כדי להילחם אלא כדי לחיות טוב ואם זה לא קורה כאן, לגיטימי בעיני לחפש מקום אחר ולא צריך להתנצל בפני משהו. היום הקבוצה הזאת מהווה חלק קטן מאד מהקהל הפוטנציאלי שיכול וירצה להצטרף אליהם ועם הכוונה מתאימה, תוך כדי למידה מהשגיאות שנעשו כאן בארץ, הרעיון של מושבה ישראלית בחו"ל אפשרי ורצוי".

מברך

ואילו אילן ממרכז הארץ אומר כי הוא "מברך את חברי הקבוצה על החלטתם האמיצה". לדבריו "הרעיון הציוני שבזכותו הוקמה המדינה מומש על-ידי אנשים חילוניים, אנשי מעשה, שבעמל כפיים ולחימה אקטיבית השיגו את מטרתם. באוהלים ובטנקים לא היו מזוזות, ומעליהם לא עמד רב שהטיף לשנאת אחים על בסיס ארץ מוצאם. הדתיים שהיו אז מיעוט קטן ופטור מחובות תודות לבן-גוריון, נהנו מפירות הצלחתם ומאמציהם של אלו שבאמת אהבו ותרמו למולדתם. לימים איפשר המשטר הדמוקרטי גם לאותם טפילים להרים את ראשם ולפעול כנגד אותה מדינה שהמשטר שלה כה חופשי עד ששכח להגן על עצמו... כל סטודנט מתחיל למשפטים יודע, שעל טריטוריה אחת לא ניתן להחיל יותר ממערכת משפטית אחת, ואילו החרדים בישראל מודיעים בראש חוצות שחוק המדינה אינו החוק שלהם, ולהם יש חוק משלהם אשר בכל מקרה הינו מעל לחוק המדינה! מצב בלתי-נסבל זה מגדיר חד משמעית הפרדה לשני עמים שאין דבר מן המשותף ביניהם. אחד מהעמים חייב לעזוב את הטריטוריה הזו, על-מנת לממש את תפיסת עולמו ואחדותו, בטריטוריה אחרת, בה יהיה מן המשותף בין כל היחידים המרכיבים את אותה קבוצה/עם. הישארותו של מיעוט רעיוני בטריטוריה בה כל ערכיו נרמסים, לא תביא לכל שינוי אצל קבוצת 'העם האחר', עם כל הצער שבכך. כל המאבקים הפוליטיים מחדדים רק את ההבדלים, ומלבים אש יוקדת אשר סופה ברצח ראש-ממשלה, ובבחירת אדם לנשיא המדינה לא משום שהוא דמות ייצוגית ומוערכת בעולם, כמתבקש מתפקידו של נשיא, אלא פשוט משום שהוא מניח תפילין".

בוז

לעומת זאת, גיא ממעלה אדומים, חש בוז כלפי היוזמה ואומר כי כ"חילוני עם זיקה ליהדות אני חש שאם או כאשר יצלח תהליך השלום, אנו עתידים להגיע לנקודה בה נצטרך להתבונן במראה ולראות שהשלום הקשה מכל הוא ביננו לעצמנו. 50 שנות מלחמה גרמו לנו להדחיק את הקושי העצום הזה. ועתה ככל שהשעה קרבה והשלום מתדפק על דלתנו נצטרך לבחור שוב בהדחקה נוספת או בהתמודדות האמיתית. יוזמתה של הגברת המשכילה מעוררת בוז כראוי לאותם אלו שנוטשים מערכה עת היא נהפכת להיות קשה. החלום לחיים גלותיים בנוסח זה, מלמד עד כמה זכרונה של הגברת המלומדת קצר שכן 2000 שנה של טבח ויסורים לא מעידים בעיניה על הסכנה ליהודים כשהם חסרי בית. לאורך אלפי שנים שרד העם היהודי, גם ללא אותם מליונים שבחרו בדרך הקלה. ואולי אודות לכך נשארנו עם חזק ואיתן שהגיע להישגים חסרי תקדים. אני נוטה להאמין שבכך טמון לא מעט מכוחנו- אותו תהליך ברירה טבעית שדילל את קטני האמונה.כך שאין בי צער על כך שהגברת וקבוצתה חדלו להאמין בישראל כמדינת היהודים. אך מאידך יש בי צער רב על מה שמעיד מהלך זה גם אם לא יתבצע. ועל מידת הקיטוב הכמעט בלתי אפשרית לאיחוי.ולמרות זאת אני מאמין בדרך ההתמודדות ולא בבריחה המבוהלת".

לאן תלכו?

חיים מירושלים פנה לחברי הקבוצה באומרו "לאיזה מדינה מערבית תחפצו להגר, צרפת(ז'אן מרי לה פן), גרמניה (תנועות ימין קיצוניות קמות מתרדמתן), ארה"ב (לא חסר ישראלים), איטליה (שם מתנוסס צלב קרס על דיגלה של קבוצת הכדורגל לאציו),ספרד (שם בולטת הקתוליות ולשאלת תייר יהודי אודות בית כנסת עתיק שהפכוהו לכנסייה יאמר הספרדי הממוצע בהנאה צרופה סנטה מריה ל'בלנקה על מנת להכעיס),ליוון,פולין,הונגריה,אוקראינה,לטביה,רומניה (מקומות אשר שיתפו פעולה באופן מבחיל עם מכונת ההשמדה הגרמנית). אם רק אחפוץ יש ביכולתי לצרף עוד עשרות דוגמאות. מיכל אורן מדברת על קודים מערביים. לא ידעתי שיוצאי מזרח אירופה בישראל כאילו מערביים. הבה נעשה מחקר קצר: בסך הכל אתם ממזרח אירופה, בואו נאמר האירופאים מהזן לא הכי מתקדם, תורים ללחם, אבטלה, עוני ועוד תחלואים שפקדו מאז ומעולם את מזרח אירופה. מי מקרב מדינות מערב אירופה מתיר הגירה ממזרח אירופה? על איזה קודים מערביים שחים מיכל וקבוצתה? אינני אדם דתי אך אני כן מקפיד על ערכי המסורת היהודית. קבוצתכם הינה אנוכית ובכינית ממעלה ראשונה ומדוע ,משום שלא בא לכם על היהדות ולא מענינת אתכם מסורת ישראל וארץ ישראל.אתם סובלים ומעריכים את הפלורליזים והדמוקרטיה רק כשהיא נוחה לכשכמותכם. בשלל התגובות שתמכו בכם הבחנתי שהושם דגש כמוקצה על ש"ס ובחירת קצב לנשיאות. אנשים הדוגלים בדיעות כאלו הם הם הסכנה לדמוקרטיה, הם הרוצים להחניק כל התבטאות ששונה משלהם. הדמוקרטיה היא מקור הפלורליזים ויגוון הדיעות. סביר להניח שגם בחירתו של אל גור (אוהב ישראל יותר מכם) לא נעמה לאזניכם משום שהוא מייצג את היהדות האורתודוכסית ולא את השקפתכם. אבל מה שמותר לדמוקרטיה מספר אחת בעולם, למערביים שכמוכם באמת אסור. מי שגר רק באיזור השרון או צפון תל אביב מוזמן לצאת ולהביט על כלל החברה הישראלית (על הרוב העצום).