לטקטק את האצבעות

מה שהתחיל בספרי בישול מיתולוגיים שנמכרו כמו חלות כוסמין חמות בקורונה והמשיך בתוכניות האוכל שכבשו את המסכים ובאינספור בלוגים ‑ הגיע גם לטיקטוק. זירת המתכונים באפליקציה התזזיתית רותחת ופורחת. לצד הטרנדים הגימיקיים, כמו צ'יפס מפסטה או רוטב עגבניות השרי וגבינת הפטה, תוכלו למצוא גם מתכונים קלאסיים לקוסקוס, לשניצל ולעוף בתנור, שכוללים בדרך כלל איזשהו פטנט. מיעוט רכיבים, או טריק שמקצר את ההכנה.

מי שעומדים מאחורי המתכונים הללו אינם שפים בדרך כלל. חלקם גם לא למדו בכלל קולינריה. לשבעת בשלני הטיקטוק המצליחים והמובילים שדיברנו איתם בכתבה, עם עשרות אלפי העוקבים והמתכונים שמתפשטים במהירות כאש מתחת לכיריים עמוסות, יש מכנה משותף אחד: אותנטיות. כולם מספרים שהפכו לסנסציה רק כשהבינו שעדיף להם להיות הם עצמם, במקום לחקות אחרים.

זה עובד. כל המרואיינים בכתבה מצליחים גם להתפרנס מהסרטונים באורך 40 שניות שהם מעלים. בעיקר בזכות שיתופי פעולה עם חברות מזון גדולות, בארץ ובעולם, שעל כל מרכיב שלהן שנכנס למתכון ‑ הם מקבלים תגמול של למעלה מארבעה אפסים.

אבל מאחורי הסרטונים הקלילים והמהירים, יש הרבה זיעה. "קיימים כיום בעולם מאות מיליוני תכנים של אוכל, מסה אדירה, כי אוכל מדבר לכולם", מסבירה השפית רותי רוסו, שכותבת עם אמה, נירה, את מדור האוכל הוותיק ב”7 ימים”. "אבל בתוך כל השפע הזה אתה לא יכול להיות סתם עוד אחד, אתה חייב להשקיע את כל כולך. לצלם טוב, לערוך מגניב, זה לא יכול להיראות כמו משהו שכל אחד יכול לעשות עם האייפון. מדובר בשעות של עבודה לכל סרטון ובנוסף לכך, בשביל לייצר טראפיק חייבים גם להביא ערך מוסף. לדאוג שאנשים ירצו לחזור אליך, כמו לספר מתכונים".

עם זאת, רוסו עצמה לא ממהרת לוותר על ספרי המתכונים בספריה הפרטית. "אני אישית לא הייתי מכינה מתכון מטיקטוק, אבל אני לא הקהל, הבנות שלי לגמרי כן. הן אולי לא יבשלו מתכון מורכב, אלא יעשו גימיקי טיקטוק כאלה שהם הרבה פעמים ממש נפילות. ובגלל זה חשוב לעשות הפרדה בין אנשים כמו שחר ואורן שמרואיינים לכתבה ובאמת מציגים מתכונים טובים, לא מתכונים של 18 שניות וביי לטרנדים ולאתגרים חולפים. אלה שתי תופעות שונות. מצד שני, אתגרי הטיקטוק האלה מכניסים את בני הנוער למטבח וחושפים אותו לתחביב שהוא לא היה מגיע אליו לבד: קפה קוריאני, עוגת שוקולד בספל, רוטב מוגזם למשהו, טרנדים שמובילים לצעדים ראשונים במטבח. הטיקטוק הוא מעין גרסה חדשה של ‘ילדים מבשלים’. כיפי, לא מאיים ובלי יותר מדי בלבולי מוח, אופנתי מגניב ומצטלם טוב".

ועדיין, רוסו לא ממש אופטימית. "למרות כמויות הבלוגרים שנולדים כל יום, כל המחקרים מראים שאנשים פחות ופחות מבשלים היום. הבעיה המרכזית ברשתות היא שזו זירה עם חיי מדף קצרים, התוקף שלך קצר. אני רואה את הבלוגרים נלחמים על החיים שלהם. כרגע הם הדבר הכי לוהט אבל החרב כבר מרחפת מעל ראשם והם חייבים להמציא את עצמם מחדש בכל יום. הם צמחו בקורונה, המפרסמים נתנו להם תקציבים מטורפים, אבל היום יש כבר הרבה כרישים ברשת וקשה לבדל את עצמך וגם למי שמצליח לבדל עצמו, לא מובטחים חיים קלים. קשה להפוך לקלאסיקה, מישהו שצולח דורות, רק על סמך הפלטפורמה של הטיקטוק".

גם השף מושיקו גמליאל (“בר 51”), שמגדיר את עצמו כאולד־סקול, מתייחס לעולם האוכל בטיקטוק בעיקר כשעשוע. "בגדול אני מאוד מחבב את הפלטפורמה, ואפשר למצוא בה אנשי תוכן מדליקים וחכמים", הוא אומר. "אני חושב שהיא יצירתית ומצחיקה ומציגה סוג של 'ספר מתכונים'. עם זאת, מדובר לרוב במתכונים טרנדים וקונספטואליים, פחות במתכונים איכותיים. כדי להכין אוכל טוב צריך תהליך ארוך, והפלטפורמה מתעסקת בסרטונים קצרים".

אסא שפירא ראש תחום שיווק ופרסום באוניברסיטת תל־אביב ומי שהיה בעבר סמנכ״ל אסטרטגיה במשרדי פרסום מובילים, מסביר שדווקא העובדה שלא מדובר בשפים מדופלמים מהווה מוקד משיכה בטיקטוק. "אושיות הבישול הללו צוברות עוקבים לא בהכרח בגלל כישורי הבישול שלהם", הוא מסביר. "החיבור לאותם מיקרו משפיענים הוא לא תולדה של רמות קולינריות מטורפות, אלא נובע מחיבור אותנטי שהעוקב מקבל כשהוא צופה בסרטונים שלהם. זה מדבר אליהם בגובה העיניים, בשפה שלהם, והצופים מעדיפים את זה על דיבור מרוחק ולא מובן של שף מוכר. "בכלל, אנחנו חיים היום בעולמות של סלבריטאים שבהם כל מי שמופיע ב'מאסטר שף' מוגדר על ידי הציבור כשף. לא צריך לדבר עם מושיק רוט בעל כוכב המישלן, כדי לקבל עצה על מה לעשות במטבח שלי”. עם זאת, שפירא מזהיר שלמרות שמדובר בדרך כלל במתכונים תמימים, הטיקטוק היא פלטפורמה לא מפוקחת מספיק. "צריך לזכור שעולם האתגרים בטיקטוק הוא מסוכן, אין בו בקרה מספיק גבוהה ויש סכנות בכל תחום. זה קשור בעיקר לעובדה שאין חסמים, האלגוריתם מציף את מה שיש בו הכי הרבה עניין”.

בריאות פוגשת שחיתות
שיינא גרשוביץ, 28 , רווקה מתל־אביב

מספר עוקבים: 83 אלף.

מוטו: אוכל מושחת - אבל בריא, נטול גלוטן וצמחוני.

מנה מנצחת: תפוחי אדמה על הגז, 1.4 מיליון צפיות.

הטריק: במקום לשים את תבנית תפוחי האדמה בתנור, שמתי אותה מעל הגז וכך טיגנתי את תפוחי האדמה. בלי נייר אפייה, בלי כלום.

תמיד במקרר: קינוח מתוק מרכיבים טבעיים. נשמע שמאלני ופלצני, אבל זאת האמת.

הטיקטוק הגואל: אני באה מבית דתי, למדתי באולפנה. בגיל 18 החלטתי לצאת ולחקור את העולם ומאז אני מנהלת אורך חיים לא דתי אבל מאוזן. מאמינה אבל לא מקיימת מצוות. בגיל 18 טסתי לבד לאוסטרליה לשנה וחצי, ושם הרגשתי את הדבר הזה שנקרא חופש. זה חלק ממה שהפך אותי למה שאני היום.

למטבח התחברתי מתוך חסכי ילדות. כבת להורים גרושים שלא בישלו יותר מדי, הבנתי שאם לא אכין לעצמי אוכל טעים ‑ לא יהיה לי כזה. כשפרצה הקורונה עברתי מתל־אביב למושב שאר יישוב עם האקס שלי וכמעט קרסתי מרוב שעמום. כסטודנטית לנטורופתיה, התחלתי לתת טיפים באינסטגרם והוספתי מתכונים. נהניתי לייצר תוכן, אבל הרגשתי קצת פתטית. ואז האקס שלי אמר משפט ששינה לי את החיים: "את מנסה להיות מישהי אחרת, למרות שאת מספיקה בדיוק איך שאת". וזה היה נכון. יש בלוגריות שפונות לעוקבות ב"היי אהובות שלי", אבל אני טיפוס קריר. העוקבות הן לא אהובות שלי, אני לא מכירה אותן בכלל. כשהפכתי להיות אני, המתכונים צברו תאוצה.

המתכון להצלחה: מנות פשוטות וזולות, חמישה מרכיבים גג. הכל זמין ומהיר. אין לי סרטונים של מעל 40 שניות. אם זה ארוך יותר, סימן שלא ערכתי מספיק טוב. אבל הפוסטים שמקבלים הכי הרבה תגובות כוללים פתרונות יצירתיים לצמצום בזבוז מזון. אנשים קונים יותר מדי. הם אוהבים מתכונים שמונעים מהם לזרוק אוכל לפח.

מנת השף: קציצות ברוקולי ‑ בלי לחלוט את הברוקולי או להוסיף קמח. פשוט טוחנים בבלנדר ברוקולי עם ביצה ומלח, ומטגנים במחבת.

מה צריך?

3 תפוחי אדמה לא מקולפים

1/3 כוס שמן זית

1 תפוז גדול (השתמשתי בתפוז דם) סחוט

מלח

1/4 כוס מייפל

אופן ההכנה:

1. נשטוף את התפוחי אדמה ונחתוך לקוביות.

2. נבשל במים עד שמתרכך.

3. בתבנית אפייה נזלף את השמן זית יחד עם התפוז, מייפל ומלח ונערבב. נשפוך מעל תפוחי האדמה החתוכים.

4. עכשיו, יש שתי אופציות: או להניח את התבנית מעל 2 כיריים של גז, עד שתפוחי האדמה מזהיבים. או: להכניס לתנור על 180 מעלות למשך 35־45 דקות.

5. תיהנוווווווו.

הלוחש לפחמימות

דור פלג, 26 , רווק מיבנה

מספר עוקבים: 35 אלף.

מוטו: פסטה לפי הביט.

מנה מנצחת: פטוצ'יני אלפרדו, עם מיליון צפיות.

הסוד: כל הישראלים מכירים את הפטוצ'יני אלפרדו כפסטה ברוטב שמנת ופטריות. למעשה, רוטב אלפרדו לא מכיל שמנת, אלא חמאה ופרמזן. המתכון הזה עשה המון בלגן. גם ליאור קוקה הכינה והעלתה לעמוד.

תמיד במקרר: פרמזן וחמאה.

הטיקטוק הגואל: לא ישבתי על הברכיים של סבתא וראיתי אותה מבשלת, אבל מגיל 12 אני מכין פסטות טריות. כבר כשהשתחררתי מהצבא העליתי מתכונים לאינסטגרם ואז לטיקטוק. עם השנים, בזכות הנוכחות ברשתות, הפכתי ליועץ קולינרי למסעדות והתחלתי לעשות שת"פים עם חברות ולהעביר סדנאות בישול או סדנאות פיצה למתקדמים, בכל הארץ.

זה לא קל, מדובר בעבודה של 24/7, עם שעות על הרגליים. להיות בלוגר זה מרדף, אני הולך לישון בארבע לפנות בוקר וקם בשבע כל יום. גם בסופ"ש. אי־אפשר לעצור, בכל הזדמנות שיש לי אני מצלם מתכון. יכול למצוא את עצמי גם שמונה שעות מול המסך, עונה להודעות. בכל רגע נתון ממתינות לי 1,500 כאלה בתיבה. זה קשה, אבל אני אוהב את מה שאני עושה.

מתכון להצלחה: טיקטוק זה קצב אחר. אנשים נהיו עצלנים, אין להם כוח לקרוא ספרי בישול, הם רוצים לראות הכל מולם, באופן ויזואלי, תיק־תק, ושיהיה מהיר, עם מוזיקה קצבית. הקהל גם אוהב גימיקים כמו זמן הכנה של עשר דקות גג או ארבעה רכיבים בלבד. מצד שני, אנשים אוהבים גם אתגרים ותהליכים, פיצה שלוקח ארבעה ימים להכין, בראוניז מורכבים.

פטוצ'יני אלפרדו

חמש דקות הכנה - מנת הפסטה הכי קלאסית שיש!

המהגרים האיטלקיים שהגיעו לאמריקה הביאו איתם את רוטב האלפרדו המקורי, שעם הזמן, כיאה לאוכל האמריקאי - הפך לקיצור דרך שמן ומושחת. בואו נלמד להכין את האלפרדו המקורי - שלא מכיל שמנת!

המרכיבים:

250 גרם פטוצ’יני (יבש או טרי, לא קריטי)

125 גרם חמאה איכותית רכה

125 גרם גבינת פרמזן איכותית, מגוררת

להגשה: פלפל שחור

חשוב לציין שמשום שהמנה פשוטה מאוד ומכינה שלושה מרכיבים, קריטי לוודא שחומרי הגלם הם באיכות הכי טובה שיש. שימוש בגבינת פרמזן לא איכותית יהרוס את המנה שלנו.

אופן ההכנה:

1. מעמידים סיר מים רותחים על אש גבוהה, וכשהמים רותחים - ממליחים בכבדות. מכניסים פנימה את הפטוצ’יני לבישול ומערבבים מיד על מנת למנוע הידבקות. בניגוד לכל מתכוני הפסטה שאתם מכירים, הפעם מבשלים את הפסטה עד שהיא מוכנה לטעמכם. לא 2 דקות פחות ולא כמעט.

2. לפני שמסננים, מוציאים ושומרים כוס ממי ההכנה של הפסטה.

3. בקערה גדולה שמים את החמאה. מסננים את הפסטה (ללא שטיפה, ללא שימון) ומעבירים ישירות אל תוך החמאה.

4. במלקחיים מתחילים לערבב במהירות את הפסטה יחד עם החמאה שתימס. כאשר כל החמאה נמסה, הוסיפו פנימה את הפרמזן וערבבו קלות. כעת, הוסיפו 1/2 כוס ממי בישול הפסטה וערבבו במהירות. חום המים העמילניים יחד עם החמאה והפרמזן ייצרו את הרוטב. אם בעיניכם אין מספיק רוטב, הוסיפו בזהירות עוד קצת מהמים וערבבו.

5. זכרו: תמיד אפשר להוסיף עוד מים, אך אין דרך להסמיך את הרוטב. לכן, היו זהירים בכמות שאתם מוסיפים.

6. מגישים חם, בוזקים מעל פלפל שחור גרוס ונהנים מכל ביס. כמה פשוטה, ככה טעימה.

אוכל של אמאל'ה

ענת אלישע, 47, אם לארבעה מנתניה

מספר עוקבים: 40 אלף.

מוטו: כלום ושום דבר עבודה.

מנה מנצחת: מפרום, עם 1.9 מיליון צפיות.

הטיקטוק הגואל: תמיד בישלתי למשפחה, אבל רק לפני חמש שנים קיבלתי אומץ להפוך את האהבה לעבודה. גדלתי בבית מרוקאי עם אמא שהייתה עילוי במטבח. מספיק היה לה לטעום עוגייה והיא כבר ידעה איך להכין אותה בדיוק. אוכל היה שם כל הזמן בעצב, בשמחה. כשהיא נפטרה מסרטן, נשארנו שישה אחים בלי שום מתכון שלה, כי היא לא כתבה כלום. התחלתי לנסות לשחזר, הייתי מכינה מנה, לוקחת לאבא שלי כדי שיטעם וכשראיתי אותו מגלגל את העיניים ואומר "גן עדן", הבנתי שאני טובה.

ואז, שנה ותשעה חודשים אחרי אמא, גם אבא שלי נפטר בהפתעה גמורה. הרגשתי שחטפתי עוד סטירה מטורפת ושם נולד הרצון לעשות עוד משהו עם עצמי. למרות שלמדתי שלוש שנים NLP והתחלתי לטפל באנשים, הרגשתי שזה לא זה. אבל במקום למכור את החלות שאפיתי, החלטתי ללמד אנשים להכין אותן בעצמם. הזמנתי את גיסתי וחברה, עשיתי להן שיעור אפייה והעליתי לאינסטגרם. אנשים השתגעו. הוספתי את הסרטון לקבוצת הפייסבוק “אמהות מבשלות” וכולן עפו. בקושי ידעתי אז מה זה טיקטוק, הייתי מחכה שהבת שלי תחזור מהבסיס ותעזור לי לעלות סרטונים, ופתאום כל המתכונים תפסו תאוצה.

מנת השף: השווארמה שאמא שלי הייתה מכינה בבית, כי לא היה לה כסף לקנות לכל האחים שווארמה בחוץ. לימדתי את העוקבים להכין אותה וסיפרתי את הסיפור מאחורי המתכון. גם המתכון לכנפיים ותפוחי אדמה קיבל שני מיליון צפיות.

המתכון להצלחה: ישראלים מאוד אוהבים אוכל אותנטי. העליתי לפני שבועיים מתכון עתיק של פיתות מרוקאיות מלאות חורים בשם "בריל" שמזכירות את הלחוח. הסרטון קפץ למאה אלף צפיות תוך שלוש שעות.

ענת אלישע

מפרום

המרכיבים:

5 תפוחי אדמה בינוניים קלופים

לקציצות:

400 גרם בשר בקר טחון

1/4 צרור פטרוזיליה קצוץ

1 גבעול סלרי קצוץ (כולל העלים)

1 גזר בינוני קלוף ומגורר דק

1 בצל בינוני קצוץ

1 תפו”א קטן מגורר דק/טחון

2 כפות גדושות פירורי לחם

1/4 כוס מים

1 כף שמן

מלח, פפריקה מתוקה, פלפל שחור, כורכום, תבלין למפרום/בהרט, מעט קינמון

לבלילת הביצים:

3 ביצים L

4 כפות קמח לבן

1/2 כף רסק עגבניות

1/2 כפית פפריקה מתוקה

מעט מלח

לרוטב:

2 בצלים בינוניים קצוצים

3 שיני שום פרוסות דק

2 גבעולי סלרי קצוצים (כולל העלים)

2 כפות גדושות רסק עגבניות

6־7 כפות שמן זית

מלח, פלפל שחור, פפריקה מתוקה, בהרט וכורכום לפי הטעם, מעט קינמון

אופן ההכנה:

1. פורסים את תפוחי האדמה במנדולינה/סכין לפרוסות דקות.

2. בקערה מניחים את מרכיבי הקציצות ומערבבים היטב.

3. ממלאים את פרוסות תפוחי האדמה בבשר ויוצרים סנדוויץ’.

4. מערבבים היטב את בלילת הביצים.

5. טובלים כל מפרום בבלילה ומטגנים בשמן חצי עמוק. מצננים.

מכינים את הרוטב:

1. בסיר רחב מחממים שמן ומוסיפים את הבצל.

2. מטגנים כ–3 דקות ומוסיפים את הסלרי והשום. ממשיכים לטגן עוד כ־2 דקות.

3. מוסיפים את התבלינים, מערבבים היטב ומוסיפים 2 ו–1/2 כוסות מים.

4. מכסים את הסיר ומביאים לרתיחה.

5. מוסיפים את המפרום לסיר ומבשלים על להבה בינונית–נמוכה כ–45–50 דקות.

מההייטק לטיקטוק

בן שי, 28 , רווק מחיפה

מספר עוקבים: 35 אלף.

מוטו: בישול מהיר.

מנה מנצחת: עוף KFC ביתי וכשר.

תמיד במקרר: פרמזן.

כשאני מגיע להתארח: מביא בקבוק יין.

הטיקטוק הגואל: למדתי מחשבים בבית ספר והייתי בטוח שאתעסק בפיתוח תוכנה כשאגדל. שירתי בתחום גם בצבא שש שנים. השתחררתי כקצין, בשיא הקורונה, והתחלתי לעבוד מרחוק כמהנדס בהייטק. את חברי הצוות הכרתי רק מהזומים. הייתי בבית כל היום והרגשתי שחסר לי משהו יצירתי. כשחבר השאיל לי את המצלמה שלו, התחלתי לכתוב מתכונים, ולצלם אותם מהסלון בדירת השותפים.

אחרי חצי שנה אי־אפשר היה אפשר להתעלם מהפלטפורמה החדשה והצטרפתי לטיקטוק. אלה סרטונים בפורמט אחר, מטוקטק. זה כבר שאב את כל הזמן הפנוי שלי. מקווה שהבוס שלי לשעבר לא קורא את זה, אבל לפעמים הייתי מצלם סרטון בזמן שהייתי אמור לעבוד בהייטק. זה היה לחוץ, אבל בת הזוג שדחפה אותי והפידבקים שקיבלתי נתנו לי את המוטיבציה להמשיך.

נקודת התפנית הייתה כשחזרנו לעבוד במשרד, ואני מצאתי את עצמי כל היום חושב רק על איזה מתכון אני אצלם בערב. בסוף ניגשתי לבוס שלי, סיפרתי לו על התשוקה החדשה וביקשתי לרדת באחוזי משרה. שבעה חודשים אחר כך כבר סמכתי על עצמי שאני יכול גם להתפטר מההייטק. עזבתי משרה מאוד נחשקת שהשקעתי הרבה כדי להגיע אליה ועברתי להתעסק פול־טיים בחלום.

מתכון להצלחה: מה שישראלים הכי אוהבים: אוכל מטוגן וקריספי.

בן שי

עוף בנוסח KFC

מה צריך?

1 קילו עוף - איזה חלק שבא לכם

1 ליטר מים + 2 כפות מלח להשריה

250 גרם קמח

50 גרם קורנפלור

1 כף מלח

1 כף סוכר

1 כפית פפריקה

1 כפית פלפל לבן

1 כפית אבקת בצל

1 כפית אבקת שום

1 כפית אבקת אפייה

1 כפית מונוסודיום גלוטמט - לא חובה ואם שמים אז להוריד ל–1/2 כף את המלח שלמעלה

1 ביצה

עוד קצת מים לבלילה לפי הצורך

איך מכינים?

1. מכניסים לקערה גדולה, עם ליטר מים וכ–2 כפות מלח, את העוף להשריה של שעתיים–שלוש. זאת המלחה רטובה, היא עוזרת להכניס מלח לעומק העוף ולהשאיר אותו עסיסי בטירוף.

2. בקערה נוספת מערבבים יחד את כלללל התבלינים היבשים, לפיזור אחיד.

3. לקערה שלישית מעבירים כ–5 כפות גדושות מתערובת הקמח שהכנו ומוסיפים ביצה אחת ומים בהדרגה. נוסיף מים עד לקבלת מרקם של טחינה גולמית.

4. מוציאים את העוף מההשריה, מייבשים ככל האפשר בנייר סופג, מצפים בתערובת הקמח פעם ראשונה, טובלים בבלילה הרטובה ואז שוב בקמח - הפעם לוחצים את הקמח פנימה, ליצירת גבשושיות.

5. מטגנים בשמן עמוק בחום של 170 מעלות למשך מספר דקות עד שהציפוי זהוב ויפה.

זהו! נהנים לפני שמתחילים את הדיאטה מחר. 

עוף KFC ביתי וכשר של בן שי

שניים עם מתכונים סיניים

שחר וונג, 33 ואורן בן מיכאל, 31 , בני זוג מגן יבנה

מספר עוקבים: 50 אלף.

מוטו: בואו נתחיל.

מנה מנצחת: לחם בארבעה מרכיבים, מיליון צפיות.

הסוד: שילוב בין פשטות למקצועיות.

הטיקטוק הגואל: אורן: אנחנו כבר 12 שנה יחד. הכרנו בצבא, אני הייתי מ"כ והעברתי קורסי הכנה לקצונה, שחר היה חניך בצוות מקביל, והשאר היסטוריה. הגעתי מבית שהוא קיבוץ גלויות שלם. היינו מבשלים אוכל פרסי, בוכרי ורוסי.

שחר: ההורים שלי הם סינים, שהגיעו לישראל כפליטיים בעקבות מלחמת וייטנאם והכירו פה בארץ כשאמא הייתה מלצרית ואבא טבח. בהמשך הם פתחו יחד מסעדות ואני נולדתי לתחום וגדלתי בסרוויסים מגיל אפס. מגיל שמונה אני עושה פוליש לסכו”ם. החיבור ביני לאורן מייצג את הגשר בין בישול ביתי למקצועי. בהתחלה פתחנו מסעדה יחד, בתל־אביב, על נחלת בנימין. זו הייתה אחת השנים הקשות בחיינו. אתה מגיע עם חלום לבשל לאנשים, אבל צריך בעיקר להתמודד עם ספקים. אחרי שנה סגרנו. אני הפכתי לדייל אוויר ואורן למד כלכלה, עד שהקורונה טרפה את הקלפים ונשארנו בבית. פתאום היה לנו זמן לחזור לבשל והתחלנו למכור אוכל סיני מהבית. אורן למד קונדיטוריה. התאהבנו בקולינריה מחדש, התחלנו להעלות מתכונים וזה תפס מאוד מהר. היום מזהים אותנו ברחוב כל הזמן, אפילו בחו"ל.

המתכון להצלחה: שחר: הגענו מעולם המסעדנות, אבל הצלחנו להיכנס ללב של האנשים דווקא דרך המדיה. התפרסמנו בריאליטי אוכל, שבה הבאנו את מנת הסינבון שלנו, שהיא בשורה. מה שאנחנו מנסים לעשות זה ליצור גשר בין הבישול המקצועי לביתי, להסביר איך להכין כל מה שאתם אוכלים בחוץ גם במטבח שלכם.

אורן: כמובן שלפעמים אין מנוס מללכת לאכול מסעדה, אבל יש דברים בסיסים שאפשר ללמוד לעשות גם בבית.

שחר וונג ואורן בן מיכאל

לחם בארבעה מרכיבים

המצרכים:

1 ו–1/2 כוסות מים פושרים

4 כוסות קמח

1 כפית שמרים יבשים

1 כפית מלח

אופן ההכנה:

1. לקערת המיקסר נכניס את המים והשמרים וניתן להם לעמוד מספר דקות, עד שהשמרים מתמוססים במים.

2. נוסיף את הקמח והמלח ונתחיל בלישה איטית למשך 3 דקות.

3. נגביר את המהירות לעוד כ–5 דקות, עד שהבצק אחיד ונפרד מהדפנות.

4. נקמח קערה ונעביר את הבצק, נכסה ונתפיח למשך שעה.

5. נפתח את הבצק למלבן. נקפל לשלוש, נסובב, ונגלגל לצורת כיכר.

6. נצבוט קלות את הצדדים כדי שכל שטח הפנים יהיה חלק.

7. נתפיח לעוד שעה.

8. נחמם תנור ל–250 מעלות.

9. נחרוץ את הבצק בעדינות, נשפריץ מים מכל הכיוונים ונכניס לתנור.

10. מיד לאחר הכניסה לתנור ננמיך את החום ל–200 מעלות.

11. נאפה 30 דקות.

אנחנו יודעים שקשה להתאפק, אבל תנו ללחם כמה דקות בחוץ לפני שאתם פורסים אותו. בתאבון!

שף השמבלולו

קובי אדרי, 37 , נשוי פלוס שלושה מפתח־תקווה

מספר עוקבים: 280 אלף.

מוטו: יאבלולו שמבלולו.

מנה מנצחת: נאגטס עם צ'יפס, שני מיליון צפיות.

הסוד: מתכונים שילדים אוהבים תמיד מצליחים.

המנה האהובה על הילדים שלי: נבאנים מאודים עם אסאדו מפורק.

תמיד במקרר: פלפלים חריפים כבושים ולימונים כבושים ביתיים.

הטיקטוק הגואל: אמא שלי הייתה בשלנית, סבא שלי היה בשלן. תמיד אהבתי אוכל, להכין ולאכול ועוד כנער עבדתי במסעדות. בצבא שירתי כלוחם יחד עם אחי התאום, אבל אחרי שנה וחודשיים סבא שלי נפטר, קיבלנו את זה קשה ועברנו למטבח הצבאי. אחרי השחרור פתחנו סניפים של בורגרס בר וארקפה, אבל אז הגיעה הקורונה וחוץ מעסק אחד שעבד במשלוחים, כל השאר נסגרו. היה לי זמן פנוי והבת שלי אמרה: "אבא, בוא נפתח לך טיקטוק". לא ידעתי מה זה בכלל. חשבתי שרק רוקדים שם. אמרתי לה שלרקוד אני לא יודע, אבל אפשר לבשל ולצלם ונראה מה ייצא. צילמנו בצורה הכי חובבנית. זה היה מתכון לכרובית בתנור ותוך כמה שעות כבר היו לו 16 אלף צפיות. הגיעו עוד ועוד עוקבים, ביקשו עוד מתכון ועוד מתכון. זרמתי.

היום אני מקדיש את כל היום לטיקטוק ואחי מנהל את המקומות שלנו. מוצא את עצמי לפעמים עונה לעוקבים עד שלוש בלילה. יש לי ממוצע של 14 שעות ביום ברשתות. זה פסיכי. ערב קודם אני דואג למצרכים, קם, שותה קפה ומצלם שני מתכונים ביום, בלחץ של חגים אפילו שלושה. אחרי זה צריך לערוך, לשים דיבוב, אין רגע דל. אין מה לעשות, יש תחרות קשה ברשתות, למרות שאני לא מאמין בתחרות בעולם הזה כי לאף אחד אין בעלות על מוסקה, עוגת תפוזים ומפרום.

המתכון להצלחה: ה"יאבלולו שמבלולו" הגיע במקרה בכלל. כשהתחלתי לצלם, הסרטונים לא נכנסו לי בדקה. הייתי מכפיל את המהירות ואי־אפשר היה להבין מה אני אומר. אז הייתי עושה דיבוב אחרי שהמתכון היה מצולם ומרוב מהירות חירבשתי מילים: "נותן במערבבת, נותן בשמבללת", ומפה הגיע ה"יאבלולו שמבלולו" וזה הפך לקטע שלי. הכל לגמרי בטעות.

קובי אדרי

נאגטס וצ’יפס

במספר פעולות פשוטות אתם מכינים מקילו חזה עוף, לא ארבע, לא שמונה, לא 16, ולא 24 חתיכות. אני מדבר פה על כ–40 יחידות של נאגטס ביתי בטעם עולם. הילדים השתגעו, לקחתי להם מקופת החיסכון 38 שקל מכל אחד על מנה.

יאללה למתכון:

1. במעבד מזון שמים קילו חזה עוף, חתוך לקוביות, כף מלח ומעט פלפל שחור וממקססים.

2. בידיים רטובות יוצרים נאגטסים קטנטנים ויפים (אל תתפתו לעשות גדולים כי הנפח שלהם ייצא טיפה יותר גדול בגלל הבלילה).

3. מסדרים בתבנית ושמים בהקפאה למשך שעתיים.

4. בינתיים מכינים 2 תערובות:

אחת יבשה - 2 כוסות קמח, 1/2 כוס קורנפלור, 1 כף אבקת בצל, 1 כף אבקת שום: מערבבים הכל.

תערובת רטובה ‑ 4 ביצים, 1/2 כוס מים, 1 כוס קורנפלור ונגיעה קטנה של מלח.

מערבבים.

5. לאחר כשעתיים מוציאים את הנאגטס מהמקפיא, טובלים בתערובת היבשה, אח”כ ברטובה, שוב ליבשה, ושוב לרטובה ומטגנים בשמן עמוק עד הזהבה.

6. מגישים עם קטשופ ומיונז וטורפים.

טיפ שלי: שימו את כל הנאגטס שנשארו בשקית זיפר במקפיא ותוכלו להוציא ולחמם בתנור או לטגן שוב.

נאגטס וצ’יפס של קובי אדרי