המופע של שנות השישים

"התחזיות הן שבשנת 2030 אנחנו צפויים לנקודת מפנה בהיסטוריה האנושית, כאשר על כדור הארץ יחיו יותר בני 65 ומעלה, מאשר צעירים. השאלה הגדולה היא מה יהיה על הקביעה 'העולם שייך לצעירים'", צוחקת הפרסומאית יסמין מרחב, מנכ"לית משותפת ב"אימפקט" מקבוצת פובליסיס. אם עד לא מזמן התפיסה השיווקית הרווחת הייתה שאין טעם להשקיע בפלח השוק הזה, שנתפס על ידי המפרסמים כזניח ונטול כוח צרכני, היום אנחנו רואים מגמה שונה לחלוטין. יותר ויותר פרסומות בפריים טיים שפונות באופן ישיר לבני הגיל השלישי, אבל כבר לא כקבוצת אוכלוסייה שצריכה הליכון או מכשיר שמיעה, אלא כמי שאוחזים בכסף פנוי, חיוניות ורצון לטרוף את העולם, שכנראה כבר לא שייך לצעירים.

המפרסמים שפעם התייחסו בציניות וברחמים לבני הגיל הזה, ויצרו עבורם סלוגנים לברכיים מתפוקקות או לדיור מוגן, הבינו שהעלייה בתוחלת החיים היא עובדה מוגמרת, שבני הגיל השלישי הם פעילים, ניידים ובעלי יכולת קנייה, והדבר מוביל למהפכה צרכנית חדשה — "המהפכה הצרכנית של התארכות החיים", מסבירה מרחב ומעדכנת שהיום, יותר מאי פעם, יש יותר צרכנים מבוגרים בכל סקטור עסקי. וכך שטראוס מפרסמת את יוגורט מולטי עם אוולין הגואל, איקאה קורצת לחובבי העיצוב בעזרת הסבא והסבתא מוני מושונוב וסנדרה שדה, ציפי שביט, מלכת הילדים הנצחית היא כבר מלכת גיל הזהב עם פרסומת לבנק לאומי, ריטה שוקרון מקדמת גם היא יוגורט של תנובה לבני 60 פלוס. וכמובן גם בעולם מותגים כמו טאקו בל, מרצדס, נייקי, לוריאל ואחרים קורצים לבני גיל הזהב, בעלי השיער הכסוף והכיסים העמוקים.

"בישראל 12 אחוז מהאוכלוסייה הם בני 65 פלוס, שזה בערך מיליון אנשים, ו־430 אלף בני אדם הם בני 75 פלוס, ומהווים 4.8 אחוזים מהאוכלוסייה", אומרת מיכל בצר, מנהלת שיווק בתנובה, ומי שאחראית גם לקמפיין של סדרת גולד, שבו ריטה שוקרון, המגלמת את אמו החיונית של אסי ישראלוף, קוראת לעברו ממרום הסולם: "למי קראת גיל שלישי?"

אצל המתחרה, שטראוס, שיצאה עם מהלך זהה כבר לפני חצי שנה, אוולין הגואל היא זו שמביאה את השיק ואת ההומור אל המסך. "דנונה מולטי הושק ביולי 2022 כיוגורט ייעודי לגיל השלישי, עם הקפדה על כמות חלבון גבוהה ותוספים רלבנטיים כמו אבץ, ויטמין בי וברזל. השקנו אותו עם הפרזנטורים הקבועים של דנונה — נועה קולר ואורי לייזרוביץ, וצירפנו את אוולין הגואל", אומר לירז סופרין, מנהל שיווק מחלבות שטראוס. חיפשנו דמות בגיל הרלוונטי, מוכרת ואהודה, שמעבירה משהו קליל והומוריסטי, כדי שלא להרתיע. אחרינו היה גל של פרסומות לגיל השלישי - איקאה עם סנדרה ומוני, או ציפי שביט ובנק לאומי - וכולן הלכו לכיוון ההומוריסטי".

למה ההומור חשוב בפנייה לגיל השלישי?

סופרין: "כדי לא להעביר מסר כבד ומדכא, כי מדובר בקהל שחי חיים מלאים וחיוניים ומחפש מוצרים שיעזרו לו להמשיך ליהנות מהחיים. חשבנו שנכון להקליל את הגיל ולהביא אותו בצורה מחויכת ושמחה, ואוולין השתלבה בזה בצורה טבעית".

בצר מוסיפה: "העשור של 65 עד 75 זו קבוצה חיונית ופעילה, עם תאווה לחיים, חוש הומור, יכולת כלכלית טובה, עושים ספורט ולכן גם בייצוג שלהם יש משהו מעצים והוא כבר לא סטריאוטיפי כפי שהיה".

מה זה אומר לא כמו שהיה?

"שכבר לא מדברים אליהם כדור שצריך עזרה, אלא כמי שיש להם חיים טובים, פנסיה, הכנסה פנויה בלי משכנתא, ילדים שיצאו מהבית, הוצאות פחותות, והם רוצים ליהנות מהזמן ומהכסף בעודם חיוניים ופעילים".

ותודה לקורונה

ועדיין לקח למפרסמים זמן להבין שיש פה פלח שוק ששווה לטרגט אותו. עד לא מזמן רק 5 אחוז מהפרסומות שנעשו בארץ הציגו פרזנטורים בגיל השלישי, או פנו אליהם. זה בהחלט פער גדול בהתחשב במספר שלהם באוכלוסייה. בצר אומרת שהסיבה לפער היא הנטייה של המפרסמים לפנות לאנשים צעירים ולפתח אצלם נאמנות למוצר לאורך זמן. אבל פתאום נוכח השינוי הדמוגרפי, הבינו שגם לאנשים בני 60 יש היום עוד לפחות 20 שנים של בריאות וחיוניות, שלא לדבר על כסף פנוי.

הבנתם שגיל הזהב זה קהל שאפשר לרוץ איתו?

"כן, כי כשאנחנו מגדירים קהל שיווקי חדש, מה אנחנו מחפשים? קהל שהוא גדול, שיש לו צורך ייחודי שאני יכולה לתת לו ספציפית. קהל הגיל השלישי הפך להיות כזה ובשנתיים-שלוש האחרונות המפרסמים בהחלט גילו אותו".

ובהקשר זה תודה גם לקורונה.

"אכן. הקורונה ממש מיתגה עבורנו את קבוצת האוכלוסייה הזו, ואפיינה אותה כקבוצה עם צורך פיזי, בריאותי ותרבותי ספציפי. ובאמת מאז 2020 יש בעולם כמה דוגמאות יפות של קמפיינים לגיל השלישי של מרצדס, ג'ילט, טויוטה, וגם בעולם האופנה והקוסמטיקה, למשל של ווג ולוריאל. ובעקבות זה, גם בישראל ערכנו מחקרים כמותיים כדי לאפיין מה הם רוצים וממה הם חוששים, ומה הצרכים שלהם. למשל, גילינו שהרצון להישאר פעילים וחיוניים הוא בראש סדר העדיפויות שלהם, יותר מבעיות לב וסוכרת ואפילו סרטן. הפחד הכי גדול שלהם זה לאבד את העצמאות ואת היכולת להיות פעילים ולהיות בתנועה. הבנו גם שאת מוצרי המזון לגיל השלישי צריך להעשיר במרכיבים שהראשון במעלה הוא החלבון ששומר על מסת השריר, וסידן ומגנזיום שחיוניים לשמירה על העצם. בחרנו ביוגורט כמהלך ראשון כי הצריכה שלו גבוהה. על האריזה שמנו כפית, אבל בקבוצת מיקוד אמרו שזה עושה תחושה של תרופה, אז הורדנו".

סיגל עבודי, ראש מחלקת הקריאייטיב במשרד הפרסום מקאן, אומרת ש"אם עד לפני שנה וחצי מה שראינו לגיל השלישי היו פרסומות מרגשות עד עצובות, או פרסומות יותר מדי שמחות לדיור מוגן, היום מבינים את הפוטנציאל הגדול בקהל שמהווה בארץ 12 אחוז מהאוכלוסייה, והם לא מה שאנחנו חושבים על 'גיל שלישי'. הם קודם כל מרגישים הרבה יותר צעירים, רבים מהם עובדים, עושים ספורט, טסים לחו"ל והגיע הזמן לפנות אליהם עם תובנות מתאימות. ואם פעם שלטו במותגים ובפרסומות רק צעירים, היום את רואה גם את הגיל השלישי ביג טיים, פשוט כי ברמת הביזנס הם מצליחים לקחת את המותגים ליעדים המסחריים שהם הציבו לעצמם, ויש כל כך הרבה מותגים נוספים שיכולים לפנות לגיל הזה, ולא רק לצעירים".

כזה הוא קמפיין איקאה שמציג סבתא וסבא – השחקנים סנדרה שדה ומוני מושונוב – שעפים על החיים.

עבודי: "מוני וסנדרה הם סבא וסבתא, אבל הכי פעילים וחיוניים. את הסרטון איתם היינו חייבים לצלם בלילה, כשהחנות סגורה, וזה יום צילומים שמתחיל מאוחר ונגמר לפנות בוקר. בסוף הצילומים אנחנו, הצעירים כביכול, היינו גמורים והם היו הכי עם אנרגיות".

הם בטח עשו שנ"צ ואתם הגעתם מהמשרד.

"נראה לך? הם באו מהצגה. שניהם. הזיה. היו להם אנרגיות מטורפות. מסחרית, זה בהחלט הוכיח את עצמו".

ומי היה מאמין שמלכת הילדים, ציפי שביט, תהפוך להיות מלכת גיל הזהב עם פרסומת למוצר בנקאי שמתריע מפני פישינג? ישראל היא במקום השישי בעולם בשימוש של מבוגרים באינטרט. יותר מ־50 אחוז מבני 75 ומעלה משתמשים בדיגיטל לביצוע פעולות, ולכן קל לבצע עליהם הונאות. בבנק לאומי ביקשו לתת מענה לפרצה הזו והקימו את "מוקד הבטיחות הפיננסית", וכשמשרד הפרסום חיפש דמות שתתווך את המסר למבוגרים, מי שקטפה את הקמפיין היא שביט, וגם כאן, אומרת עבודי, ההשקעה השתלמה.

למה שביט?

"כי היא חיונית ומלאת שמחת חיים. רואים אותה כל הזמן בסושיאל, היא חיה את הגיל שלה ומדברת פתוח ובהומור על הדברים הטובים והרעים, ואת מזדהה איתה בחיוך. אין רחמים כלפיה".

לדגמן את הגיל

ואכן, מלכת הילדים הנצחית היא היום גם מלכת המבוגרים, עם 191 אלף עוקבים באינסטגרם, "ויתרונה לצד ההומור נובע מכך שהיא לא מנסה להיות צעירה, אלא מדגמנת את הגיל שלה", אומרת מרחב.

מרחב: "הבעיה היא שציפי שביט היא כמעט היחידה שעושה את זה. כפרסומאית, חסרים לי אנשים בגיל הזה — זמרים שחקנים או אנשי עסקים — שכמוה, ידברו אל הקהל של בני 65 ומעלה, אבל כולם מנסים להצעיר את עצמם. יש לי משפיעניות בתחום התזונה ובתחום האמהות ובתחום הביוטי, מי יש לי בגיל השלישי? אין לי. הייתי רוצה שיהיו גם בחתך של גיל 70 ומעלה אנשים שנלך אחריהם ובחזון שלי זה יקרה. בשנים הקרובות יתפתחו כאן משפיענים של הגיל השלישי, ויצטרפו לקבוצות של משפיענים ומשפיעניות בתחומים אחרים".

האתגר הוא לייצר משפיענים בגיל השלישי?

"זה יגיע מתוך המבוגרים עצמם. יהיו לנו עוד ציפי שביטיות. כמו שקורה למשל עם חבורת 'זהו זה' שהם בעיניי חמשת המופלאים שעשויים להשפיע הכי הרבה על הגיל השלישי, והייתי רוצה לראות אותם יותר בפרסומות לבני גילם. כי הם בגילאים הנכונים, נראים טוב, המציאו את עצמם מחדש, מאוד חיוניים ולא מנסים להיראות צעירים יותר וכל אחד מהם הייתי לוקחת לקמפיין".

אבל הם לא עושים קמפיינים לגיל השלישי.

"נכון מאוד. חוץ מבראבא שעושה למגדלי הים התיכון, ועכשיו מוני התחיל עם איקאה, שזה קמפיין מעולה. זה יגיע".

עבודי: "מה שחשוב לגיל הזה הם פרזנטורים חיוניים וחיוביים, שאת רוצה להזדהות איתם. ואכן, את כוכבי 'זהו זה' רואים בכל מיני קמפיינים — מוני באיקאה, גידי בבזק כבר המון שנים, בראבא מפרסם דיור מוגן ממש נהדר. את רואה אותם עובדים".

|

פינשבוק? לא מצחיק

אפרופו בראבא, מרחב מזכירה שהקמפיין הנוכחי של בראבא לדיור מוגן הוא תיקון גדול לקמפיין מלפני ארבע שנים, שמתברר שהעליב את בני הגיל השלישי, כאשר בפרסומת לא אמרו "פייסבוק" אלא "פינשבוק" כלומר, המחשבה הייתה שהזקנים האלה לא יודעים לבטא נכון את שם הרשת החברתית.

מרחב: "כשהראינו את זה בקבוצות מיקוד לבני הגיל השלישי, הם ממש כעסו על זה שמבזים אותם".

דורון ארנון, מנכ"ל מגדלי הים התיכון, שיניתם גישה בקמפיין הנוכחי של בראבא.

ארנון: "נכון מאוד. יש התפתחות בהסתכלות של הפרסומאים על הגיל השלישי ואני מקווה שזה יגיע לחברה כולה. לא צריכים לדבר בפטרונות מעל הראש של אנשים מבוגרים, אלא להתייחס אליהם כפי שהם — אנשים פעילים ודעתנים. הם לא אותם אנשי גיל שלישי כמו שהיו לפני עשרים ושלושים שנה, כשהסבא והסבתא ישבו וחיכו שהנכדים יבואו. וצריך לזכור גם שאי־אפשר לשים את כל קבוצת הגיל השלישי באותה סירה ולהתייחס אליהם כמקשה אחת, כי יש פלחים רבים בגיל הזה, ולפעמים זה הפרק הכי נהנתני בחיים".

תכף תאיץ בנו להזדקן.

"זה לגמרי גיל שכלום לא מפריע להם רק ליהנות והם יכולים לעשות מה שהם רוצים בתנאי שהבריאות טובה. תראי את בני ה־75 אצלנו, הלוואי עליי".

עבודי: "למרות שהם מבינים שיש להם בעיות בריאות ושהברכיים חורקות, הם לא רוצים שירחמו עליהם. הם רוצים לחיות את החיים ורוצים להסתכל על הפרסומת ולחשוב שהמותג הבין אותם".

מה הבנתם עליהם?

"למשל, שהם אוהבים לחדש את הבית. עשינו מהלך בדיגיטל עם מוני וסנדרה שקורא לילדים שעזבו את הבית לבוא ולקחת את כל הדברים שהשאירו, את הסטנדים של הדיסקים, השרוואלים והמחברות מהבגרות, כי הם רוצים להפוך את החדר שלהם לחדר יוגה. במסגרת זו קראנו לציבור לשלוח תמונות של החדר המלא בחפצים של הילדים ולספר מה החלום שלהם לגביו ואנשים כתבו לנו בטירוף. את רואה כמה את נוגעת בעצב חשוף שמדבר אליהם והם ישר מגיבים לזה. גם 'תנובה גולד' ו'למי קראת גיל שלישי', זה מאותו המקום. הם יודעים שחסרים להם תוספים, אבל הם לא רואים את עצמם זקנים, וגם בקמפיין סוף־סוף מתייחסים אליהם כאל חיוניים ופעילים. וגם כשמדובר בהונאות פיננסיות, הם לא מסכנים, אלא יפתרו את הבעיה, וצריך לפנות אליהם לא כזקנים אלא כאנשים עם ניסיון ותובנות ורצון להמשיך לחיות וליהנות ולמצות את הרגע. לא לדבר עליהם, אלא לדבר אליהם בגובה העיניים, כי הם מאוד אוהבים הומור. בכלל, לצחוק זה עניין מאוד ישראלי, אנחנו רואים שפרסומות הומוריסטיות עובדות יותר טוב מכל דבר אחר, ולכן, כשנבחר פרזנטור צריך להיות לו חוש הומור והוא צריך להיות אקטיבי ופעיל, ושיהיו לו אנרגיות חיוביות, כי ככה הם רואים את עצמם. ככל שהם מתבגרים הם מרגישים הרבה יותר צעירים מהגיל שלהם".

ד"ר ענב פרידמן מהפקולטה לניהול באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, שמתמחה בתחומי ההתנהגות הצרכנית, מדייקת את המהלך עם מוני וסנדרה: "עזיבת הילדים את הבית מאפשרת להפוך את החדרים הפנויים לחדרים ייעודיים לתחביבים, חדר כושר וכו', כך שהמרחב הנוסף שאותו הם רוצים למלא בבית, גם הוא מביא לעלייה בהיקפי הצריכה. המגמה הזאת רק צפויה להימשך ולהתגבר".

רק לא בצ'ארטר

מרחב מבקשת להזכיר גם שאין להתייחס לבני הגיל השלישי כאל מקשה אחת וכשאומרים 'גיל שלישי' או 'סניורים' צריך לזכור שגם פה יש קבוצות שונות מבחינת הצרכים והרצונות שמתעדכנים. למשל, יש הבדל בין מי שממשיכים לעבוד לבין מי שלא, בין אלה שילדיהם כבר עזבו את הבית אבל הם עוד לא סבא וסבתא, לבין מי שכבר כן ועוד. חשוב לדעת לאיזו קבוצה פונים, כי בזכות הדיגיטל אפשר ליצור פילוח מדויק. זה לא כמו פעם כשהיו שני ערוצים וזהו, ולכן גם יצרנו חוקים להצלחה בשיווק לסניורים".

חוקים להצלחה בשיווק לסניורים? מה החוקים?

"בהחלט. אחרי שהבנו שהם קבוצה מגוונת ולא קבוצה אחת, צריך לבחון את השפה של הקמפיין, שחייבת להיות פשוטה וברורה, ופחות להשתמש בסלנג שאולי הם לא מבינים. גם מהירות הדיבור והקריאה קריטית. ככל שהגיל עולה, גם שלך ושלי, אנחנו פחות קולטים כשמדברים איתנו מאוד מהר. פעם רצינו לדחוס בפרסומות ברדיו המון מילים ב־30 שניות, היום זה אחרת, כי הקהל שלנו יפספס ולא יצליח לפענח את המסר. וגם צריך לשים לב לפונטים, שלא יהיו קטנים מדי כי אז קשה לקרוא. וגם לא צבעוניות שבולעת את האותיות וכמובן ההתאמה של הערוצים. איזה תוכניות רואים מבוגרים יותר ואיזה צעירים ואיפה לשלב את הפרסומות. האם לפנות אליהם באמצעות הדואר האלקטרוני או במדיה החברתית? כולם מקדשים את הטיקטוק אבל בני הגיל השלישי לא שם. סניורים צורכים מדיה בדרכים שונות ולכן חשוב להשתמש במגוון ערוצים כדי להגיע אליהם - גם במדיה מסורתית כמו טלוויזיה ודפוס וגם באלקטרונית וחברתית. ובעיקר חשוב לרכוש את אמונם ולאפשר להם לשאול שאלות ולהבין את המצע. זה דברים שאנחנו חייבים לדעת כשפונים אליהם, כי הם כאן כדי להישאר".

"הדור השלישי הוא קהל יעד מאוד אסטרטגי עבור חברות רבות, בטח בתקופה של חוסר ודאות בתחומים רבים, בעיקר כלכליים", אומרת עדי יופה, טרנדולוגית ומומחית לעתידנות עסקית. "בתקופה של עלייה ביוקר המחיה, מדובר בקהל שלא מתמודד עם משכנתאות וריביות עולות, יש לו הכנסה פנויה גדולה יותר וזמן לצרוך מוצרים ושירותים, אבל לא רק. זה דור שמבין יותר ויותר באיכות חיים ומעוניין גם לצבור חוויות דרך הנאות תרבות וטיולים ותוחלת החיים העולה רק תגביר את המגמה הזאת בשנים הקרובות", אומרת יופה.

ואכן, מי שמִזמן גילו את בני הגיל השלישי הם משרדי הנסיעות והתיירות, שכבר יודעים שבני הגיל השלישי נופשים ומטיילים בעולם, וחזרו לכך אחרי הסרת מגבלות הקורונה.

"בשלב הזה בחיים יותר קל לארגן נסיעה ארוכה ואם בעבר מבוגרים נסעו לטיולים מודרכים, בני הגיל השלישי היום נופשים ומטיילים בכל העולם ואנחנו בהחלט משקיעים משאבים גם בקריאייטיב וגם במוצרים שפונים ישירות אליהם", אומר עודד חודורוב, סמנכ"ל תפעול בקבוצת דיזנהאוז. וכך מציעים לבני הגיל הזה חופשות קרוז ללא ילדים על אוניות שמותאמות להם מבחינת התוכן והחוויה, ובמקום מגלשות מים ובריכות גלים יש על הסיפון מסעדות שף ועוד אולם להופעות. ויש גם טיולים שפותחו במיוחד לגיל הזה, טיול של סבתא וסבא עם הנכדים, בלי ההורים, בין אם זה לדיסנילנד, או ליוון, אבל לא בצ'ארטר, אלא בטיסות סדירות ועם מלונות נוחים והעברות. "קל לנו היום לפלח את הפנייה אליהם ולכן כשנפרסם את מילאנו אז לגיל השלישי תהיה מודעה שמתארת את האמנות, ובטוסקנה נציין את מסלולי היין שנטייל בהם, או טיולים של מוזיקה קלאסית ובכלל גם חבילות הספורט הם עניין מאוד רלוונטי בגיל השלישי. זו חכמת השיווק, להסתכל על התוכן והחוויה שהלקוחות שלנו מחפשים ולהתאים להם אותם לפי חתך של גיל ומצב אישי", אומר חודורוב.

מירב צ'פני רז, משנה למנכ"ל אופטיקנה, מסבירה איך המהפכה הזו משפיעה גם עליהם: "בעולם החדש של 2023 בני ה־60 מוכיחים שגיל הוא רק מספר. הם נחשבים ל'צעירים החדשים' ולקהל יעד עם ציפיות שיודע להעריך שירות ומוכן לשלם עבור איכות. גם אנחנו התחלנו להתאים שירותים לקהל הזה הן בהיבט של האבחון המקצועי והן בהיבט של פיתוח מוצרים ופתרונות. מכשירי השמיעה החדשניים שלנו, למשל, הם נסתרים, מתחברים ונטענים, בדיוק כמו בני ה־60, גם הם כבר לא מה שהיה פעם. הם כוללים חיבור לסלולרי, אלגנטיים, קטנים ואסתטיים. כבר אין צורך להתבייש ולהסתיר, המבוגרים מרכיבים אותם באוזן כמו הצעירים ששמים אוזניות".

מוציאים יותר גם באשראי

חברת ישראכרט ערכה בדיקה של הוצאות בני 65־75 וממנה עולה, שמדובר בקבוצה בעלת כוח קנייה משמעותי וכי בשנים האחרונות בני הגיל השלישי הרבה יותר פעילים, מבלים ומטיילים מבעבר. "הנתונים מראים שלבני הגיל השלישי יש כסף פנוי במקביל ליותר זמן פנוי, מה שמעלה את הביקוש והרצון לבלות, לטוס לחו"ל, אומר עמית שגיא, סמנכ"ל דאטה, דיגיטל ושיווק בישראכרט.

כך למשל, במחצית השנייה של 2022 הגידול שנמדד בהיקף ההוצאות של של בני ה־65 פלוס על תיירות ונופש היה פי 1.5 מאשר בקרב אוכלוסיות צעירות. גם נתח ההוצאה הממוצעת אצל בני הגיל השלישי פר עסקה בתחום התיירות והנופש גבוהה פי שניים מאשר אצל צעירים: 2,211 שקל מול 1,251 שקלים בקרב צעירים.

גם בתחומי פנאי אחרים כמו ספורט, תרבות, בידור, אמנות ומסעדות בני הגיל השלישי מוציאים בממוצע פי 1.6 מאשר הצעירים יותר. עסקה ממוצעת בתחום התרבות והבידור עומדת על 224 שקלים בקרב בני 65־75, מול 138 שקלים בקרב צעירים יותר. העסקה הממוצעת בתחום הפנאי והספורט היא כ־310 שקלים אצל בני הגיל השלישי, לעומת 200 שקלים בקרב צעירים. על פי נתוני ישראכרט בני הגיל השלישי יוצאים פחות למסעדות ובתי קפה וקונים יותר בסופרמרקט, אבל כאשר הם יוצאים למסעדות ובתי קפה הם משקיעים יותר: בממוצע 114 שקל לעסקה לעומת 75 שקל בקרב צעירים יותר.