בלי להניד עפעף

במהלך מלחמת קוריאה, היה גנרל מסוים שהוליך את אנשיו בנחישות, כובש מחוז אחר מחוז והורס את כל מה שנקרה בדרכו. כשנודע לתושביה של אחת הערים, שהגנרל מתקרב לעירם, וכיוון ששמעו את הסיפורים על אכזריותו, החליט הכל להימלט אל ההרים בסביבות העיר.
הכוחות נכנסו לעיר ומצאו את בתיה ריקים. לאחר חיפושים נרחבים, מצאו נזיר זן שנשאר במקומו. הגנרל הורה לו לבוא אליו מיד, אך הנזיר סירב למלא אחר הפקודה.
הגנרל הזועם הלך אל הנזיר:
"אתה כנראה לא יודע מי אני!", התרברב הגנרל. "אני האיש המסוגל לנקב את חזך בחרבי בלי להניד עפעף!"
מורה הזן פנה אל הגנרל והשיב לו בשלווה:
"אדוני גם הוא כנראה אינו יודע מי אני. אני האיש המסוגל לתת לחרב לנקב את חזהו בלי להניד עפעף".
בשמעו את הדברים, השתחווה הגנרל בפני הנזיר והסתלק מן המקום.