החשש הגובר: יום זיכרון תחת מחאה
קריאות המשפחות השכולות, שעולות לקברי יקיריהן ומבקשות למנוע מפוליטיקאים לנאום בבתי העלמין, צפות מעל לפני השטח בעוצמה גוברת ככל שמתקרב יום הזיכרון • “ההתנהגות בכנסת מבישה, עדיף שהאנשים האלה יתכבדו וישבו בביתם”, טוען האלוף במיל’ עמנואל סקל • מנגד, חלק ממשפחות הנופלים מתנגדות למחאות נגד נבחרי הציבור במהלך הטקסים • “אני אומר לפוליטקאים שיגיעו ושישימו את הפוליטיקה בחוץ”, קורא ארנון שמולביץ • שר הביטחון גלנט השיב אתמול: “הדרישה להוציא נבחרי ציבור מבתי עלמין - כמו קיפול דגל ישראל”
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, שיחול בשבוע הבא, עלול להיות שונה מקודמיו. השנה קדמו ליום הזה מאות קריאות של משפחות שכולות, שמבקשות למנוע מפוליטיקאים לנאום בחלקות הצבאיות – כדי לא לייצר זירה נפיצה למחלוקות ומחאות. "זה לא המקום ואין צורך בפוליטיקאים. אנחנו נמצאים בתקופה כל כך סוערת ושנויה במחלוקת", נימקה רחל פלג, אחותו של יצחק מבורך ז"ל שנפל במלחמת יום הכיפורים. לעומתה, יש מי שמסרב להצטרף לקריאות המתחזקות. "אני אומר לפוליטיקאים שיגיעו, שיכבדו את האירוע וישימו את הפוליטיקה בחוץ", שיתף ארנון שמולביץ, בנו של אלכסנדר ז"ל שנפל לפני חמישה עשורים.
"אני מקווה שאנשים יתעלו על האמוציות", המשיך. "בזכות החללים יש לנו את הפריבילגיה להתווכח על הנושא, וזה לא משנה מאיזה צד אתה במפה". אורלי ומיקי פולק, הוריו של אלעד פולק ז"ל, לא מתכוננים לערב את השכול עם הפוליטיקה. "מדי יום אנחנו מגיעים לבית העלמין ומכבדים את כולם". קארין, אמא של נועה לזר ז"ל, הוסיפה: "אני לא אמנע מפוליטיקאים להיכנס לבתי העלמין הצבאיים, מי שרוצה שיגיע. אבל יש לי בקשה, שלא ידברו על פוליטיקה ביום הקשה הזה".
בתחילת השבוע פנתה תמי שלח, יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, לראשי המפלגות היהודיות בכנסת בדרישה שיתכנסו להצהרה משותפת וימנעו את זילות יום הזיכרון וההפרעות הצפויות בבתי העלמין, וציינה כי מבחינתה, דווקא חשוב שאלו יגיעו לטקסים הממלכתיים ולבתי העלמין. "אתם, נבחרי הציבור, אלה ששולחים את אהובינו לקרב", כתבה, "נכון וראוי שביום הקדוש שלנו תסתכלו לנו בלבן של העיניים, בעיניים הסובלות ממחיר המערכה, ובפניהן תתנו דין וחשבון".
כמה משפחות שכולות מבאר־שבע והסביבה פנו לראש העירייה רוביק דנילוביץ' וליושב ראש בית יד לבנים בעיר בבקשה שימנעו מבן גביר, שתיכנן לבקר בבית העלמין, לעשות זאת, וגם מפוליטיקאים אחרים. לירון מזרחי, תושבת באר־שבע במקור ומארגנת המחאה, שכלה את אחיה רוני ז"ל שלחם במלחמת שלום הגליל. "אין חילול קודש יותר גדול מזה", היא התייחסה להגעתו המתוכננת של השר לביטחון לאומי לבית העלמין. "שהוא יבוא וידבר על חללי צה"ל? זה נראה לי בזוי ומעליב. זה ממשיך את הקו של תקיעת אצבע בעין".
אורנה מיינפלד, אמו של גדי שנפל בלבנון, הוסיפה כי "בכל יום בשעה שבע בבוקר, השעה שהודיעו לנו שהוא נפל, אני מרגישה כאילו זו ההודעה ואני קמה להישרדות על החיים. דווקא עכשיו, בימים הקשים לפני יום הזיכרון, אני לא רוצה בכלל להתעסק עם הדברים האלה. בשביל זה הבנים שלנו הקריבו את החיים שלהם? זו בושה למדינה שלנו". עם זאת, היא הבהירה שלא תבחר בצעדי מחאה מוחצנים: "אני לא אשרוק במשרוקיות ואחלל את זכר הבן שלי. רק יהיה לי עצוב מאוד". מחר המשפחות השכולות בעירם צפויות לערוך מסיבת עיתונאים בנושא.
מראש העירייה דנילוביץ' נמסר: "הטקס מאורגן על ידי משרד הביטחון. אם יוחלט שצריך לקיים את הטקסים בלי פוליטיקאים ונבחרי ציבור, נכבד זאת. אם יוחלט אחרת, נפעל בממלכתיות כמו תמיד". מלשכת השר בן גביר נמסר כי הוא "קבע לעצמו כלל לחיים, לא להתעמת עם הורים שכולים. במקום שהם עומדים אף אחד לא יכול לעמוד".
גם אלוף במיל' עמנואל סקל, שהיה מפקד חילות השדה ושכל את בנו יואב במלחמת לבנון הראשונה, מתנגד להגעת פוליטיקאים לבתי העלמין. "אנחנו עדים להתנהגות מבישה בכנסת, לאמירות נוראיות. אני לא חושב שהאנשים האלו יוסיפו כבוד ליום הזה ולכן עדיף שיתכבדו ויישבו בביתם", אמר ל”ידיעות אחרונות”. “אנחנו כבר מבינים שעצם הגעתם תלווה בהפרעות. חלק לא מבוטל יקרא במגפונים, ואז הם יעזבו בבושת פנים, וטוב שכך. בני קבור ברחובות, לשם אמור להגיע שר מש”ס שאין לו ברזומה שירות צבאי, איך למישהו זה מתיישב?”.
בינתיים פורום "בוחרים בחיים" של המשפחות השכולות הציע לחברי הכנסת פתרון מקורי, ופנה אליהם בבקשה שיגיעו לאזכרות "תוך הפגנת סולידריות בין האופוזיציה לקואליציה – באופן שבו כל חבר קואליציה שיגיע לאזכרה ילווה בחבר אופוזיציה, ולהפך".
אתמול שר הביטחון יואב גלנט התייחס לסוגיה וטען: "נבחרי הציבור מהווים סמל, עליהם להיות נוכחים בבתי העלמין ביום הזיכרון". בפגישה עם המועצה הציבורית להנצחת החייל הוסיף כי "הדרישה להוצאת נבחרי הציבור מבתי העלמין, כמוה כדרישה לקיפול דגל ישראל".
ואכן, שר הביטחון גלנט מתכנן להגיע לבית העלמין בקריית שאול, וכך גם שרים וחברי כנסת רבים מתכננים לפקוד את בתי העלמין בשבוע הבא. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יגיע, כאמור, לבאר־שבע, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לאופקים, שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן לנס־ציונה, שרת התחבורה מירי רגב לחולון ושר המדע אופיר אקוניס לנחלת יצחק בתל־אביב. ראש הממשלה בנימין נתניהו יגיע לבית העלמין הצבאי בהר הרצל. ראש האופוזיציה יאיר לפיד יגיע לטקס בבית העלמין בחלקה הצבאית בתל מונד.
חלק מארגוני המחאה נגד המהפכה המשפטית הבהירו כי "איפה שיהיו פוליטיקאים, יהיו מחאות". אחד מראשי הארגונים, אח שכול בעצמו, אמר בשיחה עם "ידיעות אחרונות": "לא נשכח מה עשו פעילי הליכוד לבנט בטקס בהר הרצל. שהפוליטיקאים לא יגיעו לאזכרות". בשנה שעברה, כזכור, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט ספג קריאות קשות מהקהל בטקס יום הזיכרון לחללי פעולות האיבה. פעיל הליכוד משה מירון וכמה משתתפים נוספים צעקו לעברו “נוכל”, “ביזיון”, “תסתום את הפה” וקריאות נוספות, שמנעו ממנו לדבר במשך דקות.
ראשי מטה המאבק, שמאחד את מרבית הארגונים המוחים נגד הממשלה, הבהירו כי אסור להפוך את ימי הזיכרון לזירת התגוששות פוליטית והביעו תקווה שהאירועים יעברו בכבוד.
סנונית ראשונה להתנגשות הנפיצה בין אירועי זיכרון למחאה נגד הממשלה נראתה שלשום בטקס יום השואה בתל־אביב, כשחבר הכנסת בועז ביסמוט מהליכוד ספג קריאות גנאי ונהדף בידי כמה מהנוכחים. חילופי הדברים בין הנוכחים התפתחו גם לדחיפות בתוך בית הכנסת ולאלימות פיזית מחוצה לו. זמן קצר לאחר מכן ביסמוט עזב את המקום, אך הצליח לסיים את נאומו. מנגד, גיל מלמד, אחד המשתתפים בטקס שסיפר שהשתתף בקריאות ה’בושה’ נגד ביסמוט, תיאר את השתלשלות האירועים מנקודת מבטו: “כשיצאתי החוצה רץ אחריי מישהו, תקף אותי וזמן קצר לאחר מכן נשלחו לתקשורת סרטונים שביסמוט גורש משם - מה שהיה לא נכון כי הוא השלים את הנאום שלו”.
עוד תקרית חריגה נרשמה בטיסת אל על, כשהקברניט פנה לנוסעים: "שואה יכולה לקרות בדיקטטורות, אנו נאבקים על הדמוקרטיה". באל על גינו את התנהלותו, והוא התנצל באוזני הנוסעים.
