סיגלית חיימוביץ' היא הנאשמת השנייה ברצח שטיירמן

אתמול (ה') הותר לפירסום, כי הנאשמת השנייה בפרשת רצח הנער אסף שטיירמן היא סיגלית חיימוביץ'. חיימוביץ', להבדיל מעדת המדינה ליהי גלוזמן, נאשמת בשותפות ממשית בביצוע הרצח.

בית המשפט העליון דחה את ערעורה על החלטת בית המשפט המחוזי שהתיר לפרסם את שמה והשופטים מישאל חשין, דורית בייניש ויצחק זמיר קבעו שאין מניעה לפרסם את שמה של חיימוביץ', הנאשמת במעורבות ברצח.

השופט מישאל חשין אמר בהחלטה: "קריאה בכתב האישום מעוררת פלצות בקורא, עד שהוא חש בבטנו ובראשו. טעם זה גובר על כל שאל השיקולים ואנחנו מחליטים לדחות את הערעור".

עורך דינה של חיימוביץ', משה מרוז, אמר "אני מצטער על ההחלטה אם כי היא היתה די צפויה לאחר ששני הנאשמים האחרים ברצח הסכימו לפרסום שמם. חבל לי על הבחורה שבזמנו סבלה מבעיות נפשיות ועכשיו מפרסמים את שמה - אבל אני מכבד את החלטת בית המשפט העליון".

אמו של אסף שטיירמן, יעל רוזמן, אמרה בעקבות ההחלטה: "אני שמחה על ההחלטה, לא היה לי ספק שזה מה שבית המשפט יחליט. חשוב להכפיש את שמם של הרוצחים ולהוציא אותם מהחברה. הם עשו מעשה מתועב ואסור לסלוח להם על מה שהם עשו".

"היכתה את שטיירמן וחנקה אותו"

בית המשפט המחוזי בתל אביב צירף לכתב האישום של רעי חורב, הנאשם הראשון ברצח, שכבר הודה ושחזר את הרצח, את סיגלית חיימוביץ', בחורה בת 21 מכפר סבא, שעד היום לא הותר שמה לפרסום. גם חיימוביץ' הודתה בחקירתה בשותפות ברצח הנער אסף שטיירמן.

על פי כתב האישום, ביום ה-4.12.96 הגיע רעי חורב לביתה של חיימוביץ', שפונה ליער אוסישקין בכפר סבא. בבית היתה נערה נוספת, ליהי גלוזמן, שכיום משמשת עדת מדינה בתיק הרצח הנדון. בעוד השלושה יושבים על מרפסת הבית, עבר ברחוב אדם, שזהותו אינה ידועה למשטרה, שזיהה את חורב וקרא לעברו: "רעי חורב, יא פחדן, בוא נראה אותך, אני יודע מה אתה עושה, בוא נראה שאת מה שאתה עושה תעשה למטה, פה". בשלב הזה, על פי כתב האישום, הציעה חיימוביץ' לחורב ולגלוזמן לרצוח את האיש, וחורב נענה להצעה בחיוב.

לאחר שגמלה בליבם של השלושה ההחלטה להביא למותו של האיש, הם נכנסו לחדרה של הנאשמת, שם הציג בפניהן רעי חורב את הפיגיונות שלו והנאשמת נטלה פגיון חד נוסף, שהיה ברשותה, והטמינה אותו בשרוולה. כמו כן, על פי כתב האישום, היא נטלה זוג כפפות ניילון מערכה לצביעת שיער שמצאה בבית. השלושה ירדו מהבית ופנו לחורשה הסמוכה לו, בתקווה שהאדם אותו תכננו לרצוח ילך בעקבותיהם. הם חיכו בחורשה ולאחר מספר דקות יצאו ממנה במטרה לחפשו ולפתות אותו להצטרף אליהם לעישון מריחואנה בחורשה. חורב סיכם עם חיימוביץ' ועם גלוזמן, שעל פי סימן שיתן להן באצבעותיו הם יתקפו את הקורבן במטרה לרצחו.

בזמן בו ערכו השלושה הכנות לרצח בחורשה, עבר במקום אסף שטיירמן וחורב, שהכיר אותו, יצא אליו ושכנע אותו להכנס עימו לחורשה. שטיירמן נענה להצעה והתיישב עם חורב ושתי הנערות בחורשה. כעבור מספר דקות סימן חורב לחיימוביץ' באצבעותיו לתקוף, לפת בידו השמאלית את שטיירמן בצווארו בכוונה לחנקו, ודקר אותו מספר רב של פעמים באמצעות הפגיון. שטיירמן ניסה להשתחרר מאחיזתו של חורב והתחנן בפניו שיחדל ממעשיו. אבל אז דחפה חיימוביץ' את שטיירמן והלמה בו באגרופיה במטרה להתגבר על התנגדותו. גלוזמן ביקשה מהשניים להרפות משטיירמן, אך הם לא שעו לבקשתה והיא נטשה את המקום.

בשלב הבא, כשהבחין חורב שלהב הפגיון בו דקר את שטיירמן אינו חד מספיק בכדי להמית, פנה לחיימוביץ', שהמשיכה להכות בשטיירמן, וביקש ממנה לתת לו אבן. הנאשמת הגישה לו שבר אבן מבטון וחורב הכה באמצעותו את שטיירמן בראשו. אולם, גם ממהלומת אבן זו לא הצליח להכריעו וביקש מהנאשמת למסור לו אבן כבדה יותר. באבן השנייה הכה חורב את שטיירמן עד שהתמוטט, מתבוסס בדמו.

במטרה להבטיח את מותו של שטיירמן הניחה חיימוביץ' את ידה על גרונו, בניסיון לחנקו אך הדבר לא עלה בידה משום שהקורבן שתת דם. אז לקח חורב כבל ברזל חלוד, שהיה מונח בקרבת מקום, וניסה לכרוך אותו סביב צווארו של שטיירמן בכוונה לחנקו. משנכשל, כרך סביב צווארו את הפאוץ' של הקורבן עצמו, עד שנחנק.