ליל אהבה של צמח
מה ההבדל בין אהבה לילדיך, למולדת, לעצמך, לסושי, לנערת השער, לנערת האמצע, לנערה שלך?
רק ברגע האחרון מישהו סיפר לי על ט"ו באב, "יום האהבה". תארו לעצמכם מה היה קורה לולא נודע לי העניין בזמן, ואז כל הסיפור אהבתי לא היה זוכה להכרה רשמית, ממלכתית וקיבוצית.
אז במעט הזמן שנותר לי להצטרף ליום החגיגי הזה תרשו לי להעלות כמה שאלות עקרוניות בדבר אותה האהבה שעליה שוררנו לא מעט, ובעטיה הסתבכנו ובעבורה חרפנו נפשנו בלילות קפואים מתחת למרפסות, במכתבי התאבדות לדואר–נע לאין תגובה. בציפיית אין קץ לפתק, חיוך או מבט שרומז כי "אולי. פעם…".
עד היום אין במילון תשובה הולמת למושג "אהבה". נדמה שעוד לא הייתה בשיח האנושי מילה כל כך נפוצה וכל כך עמומה. ראשית, לך תסביר את ההבדל בין אהבה לילדיך, למולדת, לעצמך, לסושי, לנערת השער, לנערת האמצע, לנערה שלך. ולך תודה שאתה אוהב את אשתך למרות הנישואים, אשר הופכים כל אהבה טובה להוראת קבע שבה אתם מתחייבים לאהוב עד המוות, או הרבנות, יפרידו ביניכם. חלק נכבד מחיי הנישואים הרי מוקדש לניסיונות שחזור של אותה אהבה ללא תנאי, החופה, הקידושין ו"מה יגידו השכנים".
המסורת היהודית קבעה את ט"ו באב כ"יום האהבה" על-פי מנהג ברברי למדי, שבו התירו הכוהנים לבני שבט בנימין לצוד להם נשים בין הכרמים בשילה (אחרת היו הבנימינים מנועים מלשאת אשה בישראל). ככה שאם ניקח בחשבון את לילות הקיץ הלחים בשומרון שלפני ספירת המזגנים, את הכרמים, הבציר ויין ההילולים וההילולות, את הנערות בלבן והנערים בזיעתם, הרי שבעצם היה מדובר בחתיכת מסיבת אסיד ענקית, שהגיעה עד לילות האהבה בצמח, היכן שהאהבה מתרוצצת בין השאכטות לאקסטות, בעיניים אדומות ותנועות גוף ביוניות… עד סוף החומר!
אז אם, במקורות "ליל האהבה" מיועד לצייד חפוזים, הרי שאין פלא ששכחתי את היום הזה, הרחוק ממני כמרחק נעורי. ואם בכל זאת "יום האהבה" נועד גם לאהבה מסודרת, נטולת כימיקאלים או כתובות, הריני מצהיר בזאת שעוד הלילה (לפני, שבגילי, הוא הופך ל"ליל אהבה של צמח") אני מוציא את זוגתי ומוכיח לה שט"ו באהבה זה גם TWO באהבה.
