שתף קטע נבחר

מיגון חדרי מדרגות

החוק קובע, כי חדרי מדרגות בבניינים בני 4 קומות ומעלה חייבים להיות מוגנים מפני אש ועשן באמצעות דלתות אש ופתחי איוורור. מחקר של הטכניון העלה תמונה עגומה: גם אם אמצעי הבטיחות קיימים, הם מנוטרלים לעיתים קרובות על-ידי הדיירים ואינם ממלאים את ייעודם

רוב הבניינים בישראל המתנשאים ל-4 קומות ומעלה עלולים להפוך למלכודות אש קטלניות במקרה של שריפה - כך עולה ממחקר חדש שערך הטכניון על פי הזמנתו של משרד הפנים.

במחקר נבדקו בעיקר חדרי המדרגות. אלה אמורים להיות מוגנים, דהיינו להבטיח לדיירי הקומות העליונות, כי במקרה של שריפה יוכלו להימלט החוצה בנתיב שהוא חופשי מאש ומעשן. אולם המחקר העלה, כי רק חדרי מדרגות מעטים מאוד הם מוגנים - במקרים רבים באשמת הדיירים.

את המיגון משיגים בראש ובראשונה באמצעות דלתות אש, שאמורות להפריד בין חדר המדרגות לבין המבואה (לובי) שבכל קומה וקומה. אמצעי מיגון נוסף הוא פתח לשיחרור עשן, שחייב להימצא בגג של כל חדר מדרגות.

על פי התקן הישראלי חייבות דלתות האש להיות סגורות תמיד. לצורך זה הן חייבות להיות מצוידות בקפיץ מחזיר, שטורק אותן אוטומטית לאחר פתיחתן.

במסגרת המחקר שערך הטכניון נבחנו 653 דלתות שהותקנו ב-54 בניינים ישנים וחדשים בני 25-4 קומות. כמו כן נבדק באותם בניינים מצבם של פתחי האיוורור.

התוצאות מדהימות: רק בבניין אחד הכול היה תקין. בכל הבניינים האחרים נתגלו ליקויים חמורים: רק 25% מדלתות האש היו סגורות כהלכה. 49% מהדלתות לא היו סגורות בשל ליקוי טכני כלשהו שמנע את סגירתן. ב-34% מהמקרים הייתה התקלה נעוצה בקפיץ המחזיר; ב-25% מהמקרים הותקנו הדלתות או המשקופים באופן שמנע סגירה מלאה. ב-26% מהמקרים התברר כי הדיירים הניחו מעצורים שהפריעו לסגירת הדלתות. רוב הליקויים - כך התברר - נגרמו במכוון על-ידי הדיירים.

באשר לפתח האיוורור – ב-20% מהבניינים הוא היה סגור או שכלל לא היה קיים. הדיירים שנשאלו על כך אמרו כי חסמו את הפתחים כדי למנוע חדירה של גשם לחדר המדרגות.

"המשמעות היא", נכתב במחקר של הטכניון, "שחדר המדרגות המוגן בבניין המגורים הישראלי אינו מוגן כלל על אף המשאבים הרבים המושקעים בבנייתו. זה מצב מסוכן מאוד, שבהתאם לניסיון בעולם יביא במוקדם או במאוחר לאסון ולקורבנות".

מספר הנפגעים משריפות בישראל היה עד היום נמוך, יחסית. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא מסורת של בנייה נמוכה מחומרים לא דליקים. בשנים האחרונות השתנו דפוסי הבנייה - בעיקר בערים הגדולות - ומספרם של הבתים בני 4 קומות ויותר הולך וגדל בהתמדה. כמו כן גדל השימוש בחומרים פלסטיים קלים, המייצרים בעת שריפה עשן רב, סמיך ורעיל.

משיחות שערכו החוקרים עם הדיירים עולה כי מרביתם אינם מודעים לחשיבותו של חדר המדרגות המוגן. מבין המעטים שהפגינו מודעות, גדול חלקם של המשלים את עצמם, כי בעת שריפה יהיה להם די והותר זמן לסגור את דלתות האש. האמת היא, כמובן, שכמעט תמיד יתקדמו האש והעשן במהירות גדולה הרבה יותר.

נקודה נוספת שרבים אינם מודעים לה: חבלה מכוונת באמצעי בטיחות חושפת את המחבל לתביעות נזיקין בסכומי עתק. "אין ספק", נכתב במחקר, "כי בימינו כל מי שייפגע מתנועת עשן לא מבוקרת, שנגרמה על-ידי חבלה בדלתות אש או מחסימת פתחי עשן, יפעל משפטית לקבלת פיצויים על פגיעתו מהאחראי לפגיעה בתיפקוד הדלת...

"שום תקנה או תוכנית לשמירה על בטיחות אש לא יגיעו להישגים משמעותיים, אם הדיירים לא ימלאו בה תפקיד מרכזי", נכתב עוד במחקר. "הבטיחות נועדה להגן בראש ובראשונה על ציבור הדיירים".

בפרק ההמלצות מציין המחקר, כי יש לחייב דיירים להתקין על כל דלת אש שלט שעליו ייכתב, כי היא חייבת להישאר סגורה בכל עת. המלצה נוספת: לחייב דיירים לזמן אחת לתקופה מסוימת מהנדסים, כדי שיבדקו את תקינותם של אמצעי הבטיחות בחדר המדרגות. בדיוק כפי שהדבר נעשה ביחס למעליות.

 

פורסם ב"ידיעות אחרונות"; 12/5/98

 

 

 

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים