ביטוח לדירה
מאחר שדירה היא לרוב הנכס היקר ביותר המצוי ברשותכם, נזק לדירה עלול להנחית עליכם מכה כלכלית אנושה. הפתרון המתבקש: ביטוח. אבל רק כ-55% מבעלי הדירות בישראל טורחים לבטח אותן
רעש-אדמה, שריפה, שיטפון (מגשמים או מפיצוץ בצנרת) או פריצה עלולים לגרום לנזקים קשים לבתים ולדירות ואף להמיט חורבן כלכלי על בעליהם. כדי לא לעמוד בפני שוקת שבורה מומלץ איפוא לבטח הן את הדירה (ביטוח מבנה) והן את תכולתה.
מאחר שמחירה של כל דירה כולל גם את הקרקע שעליה היא עומדת, ומאחר שהקרקע אינה נעלמת גם במקרה של אסון טבע, הרי שבביטוח המבנה אין לכלול את שווי הקרקע כדי לא להגיע למצב של ביטוח יתר, שמשמעותו בזבוז כספים. "ביטוח מקיף הוא ביטוח אלמנטרי, שבו אתה מבטח את הבנוי על הקרקע ולא את הקרקע", מדגיש מאיר נחשון, מנכ"ל אנגלו סכסון. "כדאי לברר עם איש נדל"ן מהו חלקה של הקרקע במחיר הדירה כדי להימנע ממצב שבו אנו מבטחים גם את הקרקע, שאין כל צורך לבטחה".
לפני שעושים ביטוח גם צריך להחליט אם מסתפקים - במקרה של אסון - בקבלת פיצוי על ערך הדברים שהושמדו, או שמעוניינים לקבל חפצים חדשים במקום הישנים (פיצוי לפי ערך כינון). מובן שביטוח המבטיח חדש תמורת ישן הוא יקר יותר.
מי שלקח משכנתא, הבנק מבטח באופן אוטומטי את דירתו. אולם מאחר שמדובר בביטוח שהוא יקר מהמקובל, מומלץ לעשות את הביטוח לבד ולשעבדו לטובת הבנק. בכל מקרה, אין שום טעם להגיע למצב שבו הדירה מבוטחת גם באופן פרטי וגם באמצעות הבנק.
אמנון גור, בעל סוכנות ביטוח המייצג את ארבע קבוצות הביטוח המובילות, מסביר: "במקרה שקיימת משכנתא בנקאית, מומלץ לבטח את המבנה ואת התכולה בפוליסה אחת דרך סוכן הביטוח, שישעבד את הביטוח לטובת הבנק. מומלץ לפנות לסוכן מקצועי ובכך לחסוך כפל ביטוח וכפל תשלומי פרמיה".
כיסוי לנזקי רעש אדמה
לא תמיד כוללת פוליסת הביטוח כיסוי לנזקי רעש-אדמה. אם הפוליסה שלכם אינה כוללת כיסוי כזה, עליכם לדרוש להכלילו - גם אם הדבר כרוך בתוספת משמעותית למחיר. הסיבה: רעש עז דוגמת זה שהחריב אזורים נרחבים בטורקיה יכול לפקוד גם אותנו. "הבתים שנבנו בעשר השנים האחרונות נבנים על-פי תקנים המגינים עליהם בפני רעידות אדמה בעוצמה בינונית", אומר עמוס גלזר, מנכ"ל אנגלו סכסון תל-אביב. "אך מובן שאין להסתפק בהגנה זו, שכן את אזורנו עלולה לפקוד גם רעידת-אדמה קשה. לכן מומלץ לרכוש כיסוי בפני רעידות-אדמה, אף שאין הוא זול".
רכישת כיסוי בפני רעידות-אדמה ונזקי טבע עולה מדי שנה כ-8 פרומילים משווי הרכוש המבוטח. לדברי אמנון גור, באמצעות ביטוח זה נקבל במקרה של אסון את מחיר הבנייה מחדש של הדירה וכן כסף לרכישה מחדש של התכולה שנהרסה.
לפני עשיית הביטוח רצוי לבקש מהסוכן שישלח שמאי שיעריך את שווי התכולה כדי למנוע תת-ביטוח או ביטוח יתר. אומנם ניתן שלא לקבל את הערכת השמאי ולקבוע באופן עצמאי פוליסה זולה יותר, אולם במקרה כזה עלולים לקבל פיצוי חלקי בלבד במקרה של אסון.
לדוגמא: על-פי רוב, נקבע בפוליסה כי שווי התכשיטים המבוטחים מגיע ל-10% משוויה של התכולה כולה. אם שווי התכשיטים גבוה יותר, יש לבטחם במיוחד, אחרת נקלעים למצב של תת-ביטוח במקרה של גניבתם. לקביעת שוויים המדויק של התכשיטים יש להזמין סוקר מחברת הביטוח ולרשום את התכשיטים בפוליסה.
לרוב הפוליסות קיימות הרחבות. להלן רשימה של הנפוצות ביותר:
1. ביטוח נזקי צנרת, המכסה נזקים שגרמו מים שדלפו מצינורות. ההשתתפות העצמית מגיעה לכמה מאות שקלים.
2. ביטוח חבות מעבידים עבור אנשים המועסקים במשק הבית (מנקה, גנן, מטפלת וכו') נכלל ברוב הפוליסות, בתנאי שאותם מועסקים מבוטחים גם בביטוח לאומי, ומעבידיהם הצהירו שהם עובדים עבורם.
3. ביטוח צד ג', המכסה נזקים שנגרמו לבני-אדם שביקרו בביתכם (אורחים, בעלי מקצוע). ביטוח זה חיוני במיוחד אם יש בבית כלי-נשק או בעל-חיים מסוכן. בפוליסה יש לציין במפורש שהיא מכסה גם נזקים שנגרמו בשל כלי-הנשק או בעל-החיים.
4. ביטוח שבר למכשירי חשמל ניתן להשיג לרוב ללא תשלום נוסף. יש לדרוש זאת מסוכן הביטוח.
טיפים חשובים:
1. רוב הפוליסות אינן מכסות נזקי מלחמה או טרור, שכן המדינה מכסה נזקים אלה. מי שאינו מסתפק בכיסוי של המדינה, הניתן בחינם, יכול להרחיבו אצל שלטונות מס רכוש. בתקופת מלחמת המפרץ ניצלו רבים אופציה זו.
2. אם הבית מאובזר באביזרים מיוחדים כמו רצפת פרקט או שיש, רצוי להזמין סוקר להערכת שוויים.
3. מי שמתגורר בבתים ישנים חייב לכלול בפוליסה שלו כיסוי לנזקי מים, שכן בתים אלה מועדים לפיצוצי צנרת.
4. כדאי שרשימת התכשיטים תוערך גם על-ידי צורף כדי למנוע ויכוחים מיותרים לאחר שנגרם הנזק.
5. מי שמנהל עסק מדירתו חייב להכלילו בפוליסת הביטוח, שכן פוליסה רגילה אינה מבטחת אותו.
6. חברות מסוימות החלו לבוא לקראת המבוטחים ולוותר על השתתפות עצמית במקרה של רעידת-אדמה. זאת בתנאי שהבית נבדק והתברר כי הוא עומד בתקן הדרוש לרעידות-אדמה.
פורסם ב"ידיעות אחרונות"; 7/12/99