מה עושים כשהדולר מתנדנד

יאיר נצר, סמנכ"ל בבנק מרכנתיל דיסקונט, מציין את מגוון אפשרויות ההשקעה בשקלים:

אפיקים סחירים:

גילון: זוהי אג"ח ממשלתית לתקופה של עד עשר שנים בריבית המשתנה כל שלושה חודשים. בסדרות ישנות שהונפקו הריבית משתנה כל שישה חודשים. הריבית נקבעת לפי תשואת המק"מ. היתרון: הגנה מפני עליית הריבית השקלית. החיסרון: אין הגנה מפני התפרצות אינפלציונית. גובה העמלות הוא כ-%0.25- %0.3 לפעולה. כאשר הריבית במשק יורדת, מחיר האג"ח עולה, ומי שמוכר מרוויח (רווח הון).

שחר: אג"ח ממשלתית לתקופה של 7-5 שנים, בריבית קבועה לכל התקופה. במקרה שהריבית במשק יורדת - יהיה רווח הון, במקרה שהיא עולה - יהיה הפסד.

מק"מ (מלווה קצר מועד): אג"ח ממשלתית לתקופה של עד שנה. יתרון: עלויות נמוכות יותר (%0.1 לכל פעולה), וסיכון וסיכוי קטנים יותר לרווחי הון מאשר באפשרויות הקודמות.

בכל המכשירים הנ"ל צריך לעקוב אחר המסחר בבורסה או לדאוג שמנהל התיקים או יועץ ההשקעות יעשו זאת עבורכם, ואפשר גם להמתין לפדיון האג"ח. בנושא המיסוי נצר מציין, כי אג"ח שהונפקו לפני מאי 2000, מועד ההכרזה על הרפורמה הצפויה במס, ימוסו במקרה שהרפורמה תיושם בעתיד.

קרנות שקליות:

קרנות המשקיעות בתמהיל של גילון, שחר, מק"מ ופקדונות, וגם בניירות ערך. לדברי נצר, במצב של ירידת ריבית לקרנות יש תשואה עדיפה על פני הפקדונות. במקרה של עליית ריבית הן עלולות לפגר בתשואה אחרי הפקדונות.

פקדונות:

פקדונות בריבית קבועה או משתנה על בסיס הפריים (הריבית במשק), לתקופות שונות, מיום אחד ואילך. הפיקדון סגור לתקופה שנקבעה, ויש קנס על שבירה. מנגד, הוא מעניק ודאות מלאה לחוסך.

תוכניות חיסכון:

הפופולריות ביותר הן לשנתיים, צמודות מדד, ויש עוד מגוון רחב. בבנקים מציעים תוכנית שבה בחצי השנה הראשונה מקבלים ריבית שקלית גבוהה, ובשנה וחצי לאחר מכן הצמדה למדד. נצר אומר כי תוכניות אלה מבוססות על ההערכה, כי המדדים העתידיים צפויים להיות גבוהים יותר, בעוד הריבית הגבוהה בחצי השנה הראשונה נותנת לחוסך ליהנות מהמצב הנוכחי.

בכל מקרה, לגבי כל המכשירים, כל אחד צריך לבחור עם יועץ ההשקעות שלו מה שמתאים לו.