יוטה ג'אז - דאלאס מאבריקס

יוטה ג'אז ודאלאס מאבריקס הן שתי קבוצות שנות בתכלית. יוטה היא קבוצה של עבודה קשה ולב גדול ודאלאס היא קבוצה של הברקות וכיס רחב. יוטה היא קבוצה של שני כוכבים מנוסים, קארל מאלון וג'ון סטוקטון, וסגל של פועלים שחורים וחדורי מוטיבציה. דאלאס היא קבוצה של מיליונרים צעירים וחצופים, שלא ממש עושים כבוד לאף אחד כולל לצמד הוותיק של יוטה. ובכל זאת, שתי הקבוצות עומדות על אותו מאזן נצחונות 53-29 ושיוויון 2-2 בהתמודדויות קודמות העונה.

סנטר

העמדה הכי משמעותית בקרבות פלייאוף היא העמדה הכי זניחה בסידרה הזאת. אולדן פוליניס (36, 2.13 מ') וגרג אוסטרטאג (28, 2.17 מ') חולקים בינהם דקות מבוזבזות על הפרקט ב'דלתא סנטר' בסולט לייק סיטי. קלווין בות' (25, 2.11 מ') והקוריוז הסיני, וואנג ז'י ז'י (24, 2.15 מ') לא עושים יותר בדאלאס. הענק המורמוני, שון בראדלי (29, 2.27 מ'), הוא הסנטר שיתרום הכי הרבה בסדרה, דווקא לדאלאס.

פאוור פורוורד

הפאוור פורוורד הטוב בהיסטוריה, קארל מאלון (38, 2.07 מ'), עדיין מאמין בעצמו ולא בטוח שבצדק. ה"דוור" כבר לא מחלק סלים באותה תדירות, הוא עייף ואין לא כוח לקרבות מתחת לסל, מה שמאלץ אותו לעשות נקודות בג'אמפ שוט מרחוק. ג'וואן הווארד (28, 2.07 מ') מדאלאס, שהגיע באמצע השנה מדאלאס, פורח בביתו המדברי החדש, לפחות בכל אשר מדובר באספקת נקודות. אם מאלון ימשיך לזרוק מבחוץ, הווארד יוכל לנשום לרווחה ולהתמקד בריבאונד ובהתקפה.

סמול פורוורד

דירק נוביצקי (23, 2.12 מ'), שחקן כדורסל גרמני שמשחק כמו אולסטאר ב-NBA, הופך לאחד שחקני האול אראונד המצטיינים בליגה - תאווה לעיני מי שהביא אותו לארה"ב, דון נלסון. נוביצקי משחק היטב בשתי עמדות הפורוורד. הוא נמרץ, חכם ויש לו קליעה קטלנית מכל טווח. למזלה של יוטה, יש לקבוצה פתרון מניח את הדעת למאצ'-אפ מול נוביצקי, בדמותו של דונייל מרשאל (28, 2.07 מ'). מרשאל, בעונת שיא, הוא אחד ההפתעות הנעימות של יוטה העונה והוא מקל מאוד על מאלון משני צדי המגרש.

שוטינג גארד

נקודת התורפה של הג'אז בסידרה היתה אמורה להיות בעמדה זאת. ג'ון סטארקס (36, 1.96 מ') שפתח לאורך רוב העונה, אינו מאצ'-אפ ראוי לכוכב המאבריקס, מייקל פינלי (28, 2.01 מ'). מאמן יוטה, ג'רי סלואן, החליט להוריד את סטארקס והחזיר לחמישיה את בריון ראסל האמין (30, 2.01 מ'). ראסל פורח בדרך כלל בפלייאוף ואם מישהו ביוטה יכול לעצור את פינלי, ראסל הוא האיש.

פוינט גארד

ג'ון סטוקטון (39, 1.85 מ') וסטיב נאש (27, 1.90 מ') נפגשים לקרב מוחות בחמש מערכות. סטוקטון, הוא האבטיפוס לפיו מתפתחים רכזים כמו נאש - חכמים, מחושבים ואחראים. נאש צעיר יותר וקטלני ויותר כסוליסט, אבל מצד שני, לסטוקטון המנוסה יש עדיין את מוח הכדורסל החריף בליגה וזה כל מה שהוא צריך כדי לבלוט.

ספסל

דני מאנינג (35, 2.09 מ'), דייויד בנואה (33, 2.04 מ'), סטארקס ואוסטרטאג, מחלקים את זמנם בין הספסל של ה'דלתא סנטר' לספסל במסדרון של סניף קופת חולים המקומי. כל עוד יש להם נשמה, הם יתנו אותה לסלואן וזה מספיק לו. ז'אק ווהן (26, 1.85 מ') נותן לסטוקטון דקות מנוחה על הקווים ולעצמו דקות איכותיות על הפרקט. הווארד אייסלי (28, 1.88 מ'), שהיה באותו מקום עד לפני שנה, החליף את המלח של יוטה בקקטוסים של דאלאס וכל מטרתו לעקוץ את קבוצתו לשעבר.

מאמן

ג'רי סלואן ודון נלסון עיצבו את קבוצתיהם על פי מבנה אישיותם. סלואן הקים ביוטה קבוצה חרוצה, קשוחה ויורקת דם. נלסון לועס בדאלאס מסטיקים, לועס ולועס בתקווה שיצא מהם משהו. בסוף מה שיוצא זה בלון, שמתפוצץ בדרך כלל. השנה יכול המסטיק הזה להתפוצץ בפנים של סלואן.

תחזית

הדבר היחיד שדי ברור שהסדרה הלא צפויה הזאת תוכרע בחמישה משחקים. למרות מאלון וסטוקטון, נראה שבסוף העייפות תהרוג את יוטה, ודאלאס הצעירה תמשיך לדרבי של טקסס - נגד סאן אנטוניו.