המשרות "הטובות באמת" במשרד החוץ

משרד החוץ מחזיק למעלה מ- 100 שגרירויות ברחבי העולם. על דלתות המשרד מתדפקים מדי שנה אלפי מועמדים שמבקשים רק דבר אחד - דרכון דיפלומטי של מדינת ישראל. אולם מסתבר שהמשרות הנחשקות ביותר שאתם יכולים לחשוב עליהן אינן נמצאות דווקא באחת מאותן נציגויות בחו"ל. הן נמצאות כאן בארץ, ומתכנות בתואר המשונה משהו "ארץ- כללי". כ- 10 עד 15 מעובדי משרד החוץ נמצאים כמעט תמיד בקטגוריה המשונה הזו. ומה הם עושים? למעשה - שום דבר, ועל חשבון הציבור.
אותם 15 עובדים פשוט מחכים לשיבוץ לתפקיד הבא ובינתיים נמצאים בבית, לעתים עושים חלטורות, אה, כן, הם לא שוכחים בינתיים לקבל משכורת מלאה ממשרד החוץ.
ynet בשיתוף גלי צה"ל קיימו תחקיר ממושך בנושא, שאתמול קיבל חיזוק משמעותי בדמות דו"ח מבקר המדינה. מסתבר שגם אליעזר גולדברג עלה על התופעה והוא מותח עליה ביקורת בדו"ח שלו. המבקר מציין כי למשרד החוץ מותר להחזיק רק 4 אנשים בסטטוס של 'משרת מעבר' וגם כאן הכוונה היתה לתקופה קצרה ולא לתקופות כה ממושכות.

תופעה שנמשכת 4 שנים

כאמור, לא מדובר בתקופות קצרות של המתנה. על פי רוב מדובר בתקופות של בין חצי שנה לשנתיים. במקרה אחד אף שהתה דיפלומטית של משרד החוץ, ג'ודי ורנאי - שורר קרוב ל-4 שנים בבית ללא עבודה אבל עם משכורת.
התופעה נמשכת כבר לפחות 4 שנים. עובדים במשרד החוץ מסבירים שהגוף של המשרד פשוט גדול על הראש, הווה אומר, יש הרבה מאוד נציגויות בחו"ל ומעט מאד משרות בכירות בארץ. כשחוזרים ראשי הנציגויות מחו"ל הם מבקשים לעצמם באופן טבעי תפקיד בכיר בארץ, אבל תפקידים בכירים, כאמור, יש מעט. הנהלת המשרד עושה לעתים ניסיון לשבץ אותם לתפקידים אחרים, אבל במידה והם מסרבים, אין כמעט מוצא אלא לשלוח אותם הביתה (בכסף מלא, כמובן) להמתין עד שיתפנה תפקיד שישביע את רצונם.
נציב שירות המדינה לשעבר, פרופסור יצחק גלנור, אמר בעניין זה ל-ynet וגל"צ כי בתקופת כהונתו הוא ניסה לשנות את המצב הלא ראוי, כדבריו, אולם הנהלת משרד החוץ לא שיתפה פעולה והפגינה חוסר גמישות. בין השאר הציע גלנור שאותם עובדים ישרתו במשרדי ממשלה אחרים כיועצים לקשרי חוץ, אולם בהנהלת משרד החוץ חששו שמשמעות ההצעה היא שהמשרד ייאלץ לקלוט עובדים ממשרדי ממשלה אחרים בתמורה ולכן דחה את ההצעה. "זו בעיה מבנית חמורה", סיכם גלנור.

מספר דוגמאות לדיפלומטים חסרי עבודה

דוד ששון מחוסר עבודה כבר כמעט שנתיים. מעת לעת הוא אומנם עוזר למשרד במשימות שונות אבל עד הקיץ בו ייצא לכהונה שנייה כשגריר ישראל ביוון הוא מוגדר כ"ארץ - כללי".
אלי שקד, שכיהן כקונסול באיסטנבול וספג ביקורת רבה מחלק ממשפחות נפגעי רעש האדמה בגדול בטורקיה, חסר משרה קבועה כבר שנה. כעת הוא מסייע למשרד החוץ במילוי תפקידו של שגריר ישראל בסיאול.
אריה מקל, לשעבר קונסול ישראל באטלנטה ומנכ"ל רשות השידור, חסר תעסוקה קבועה כבר כשנה. לא מזמן הוא סייע למשרד החוץ בהסברה בינלאומית בתחילת אינתיפאדת אל-אקצה. אלכס גלילי, יוסף עמיהוד ודוד סולטן, עוד שלושה דיפלומטים בכירים במשרד, נמצאים במעמד המוזר הזה גם בין שנה לשנתיים. שני האחרונים יוצאים בקיץ לתפקידים בחו"ל.
אגב, גם עודד ערן שכיהן כשגריר ישראל בירדן וראש צוות המו"מ של ישראל עם הרשות הפלסטינית, מחוסר תעסוקה קבועה בחצי השנה האחרונה.
ישנן דוגמאות נוספות בהווה והרבה יותר דוגמאות מהעבר הלא רחוק, כולל כאלו של דיפלומטים בכירים כמו שלמה גור, שמכהן כרגע כמנכ"ל משרד המשפטים אבל עד לכינונה של ממשלת ברק 'נהנה' מאותו סטטוס מוזר במשך תקופה ארוכה.

משרד החוץ: אין הרבה כאלה

בשולי הסיפור הזה נמצאת התנהלותה של הנהלת משרד החוץ שלא דייקה, בלשון המעטה, בתגובתה לסיפור.
כבר ב- 16.4.00 פנו ynet וגל"צ למשרד החוץ בבקשה לפרטים בנושא על פי חוק חופש המידע. החוק, חשוב לציין, מחייב את הרשות הממשלתית למסור מידע לכל אזרח אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות (בטחון, צנעת פרט) שמונעות זאת ממנו. כמעט חמישה חודשים חלפו עד שמשרד החוץ החזיר תשובה לגופו של עניין, למרות שהחוק מחייב אותו לעשות כן תוך 30 יום.
התשובה שנמסרה אינה מדויקת, בלשון המעטה. בשנת 2000 למשל, קובעת התשובה, נמצאו רק 5 אנשים בקטיגוריה של "ארץ - כללי" בעוד הבדיקה שלנו גילתה כ- 13 אנשים כאלה. כך הוא המצב גם לגבי השנים 98-99. גם בימים אלה, לאור דו"ח מבקר המדינה, התבקש משרד החוץ למסור נתונים בנושא. מדוברות משרד החוץ נמסר כי במעמד זה נמצאים רק 3 אנשים, בעוד, כאמור, הבדיקה שלנו ושל מבקר המדינה מגלה כ-10 אנשים בסטטוס הזה לפחות.
במשרד החוץ מופנים רוב החצים בנושא לסמנכ"ל למנהל, נסים בן שטרית. עובדים בכירים במשרד אומרים: מנכ"לים ושרים מתחלפים כל העת ואף אחד לא מצפה מהם שיעשו משהו בעניין כזה. בן שטרית, לעומת זאת, אומרים אותם עובדים בכירים, נמצא בתפקיד שנים ארוכות, לדעת רבים ארוכות מדי, וזו אחריותו לפתור את הבעיה.
ממשרד החוץ נמסר, כאמור, בתגובה: כיום ישנם 3 עובדים שממתינים לשיבוץ בקיץ הקרוב. לגבי הבעיה בכללותה נמסר: "משרדנו מאופיין בניידות גבוהה. שליש מכוח האדם מוחלף מידי שנה. לכן לעתים ימצאו עצמם עובדים בעיקר בכירים בבעיות שיבוץ. מדובר על מספר קטן ביותר של אנשים המועסקים בינתיים בפרויקטים או בתפקידים מיוחדים. ככלל, עובדים המוצבים במשרות מעבר מסייעים במשימות מיוחדות במשרד, פרוייקטים מיוחדים, עצרת האו"ם, ועידות בינלאומיות, סיוע ליחידות עבודה בארץ ותגבורים כממלאי מקום בנציגויות בחו"ל".