ערב כחול עמוק: חוויות מערוץ הפורנו

לא פחות מ-11 משגלים ממושכים, 25 אורגזמות קולניות, שמונה משפטי חיזור נדושים ואינספור קריאות רוחניות בנוסח: "אלוהים! הו אלוהים!" הדהדו בין קירות חדר הבקרה של שידורי "yes", עת זכיתי להדגמה מאלפת של ערוץ הפורנו החדש "בלו". המשימה היתה לדווח מה בעצם רואים בערוץ המדובר, שלכולם יש דעה עליו, אך מעטים בלבד יודעים מה באמת קורה בו.

את גודל האתגר עיכלתי רק כשניצבתי מול עמדת הצפייה הענקית והאיכותית במרכז השידור של "yes" (מסך פלסמה 42 אינץ') ומערכת הסאונד המשוכללת שהעבירה כל גניחה ואנחה בצלילות קריסטלית משכנעת. ממבט ראשון עושה רושם שאנשי הלוויין העלו לאוויר ערוץ מושקע לסוגו, אבל באופן מכעיס ויתרו מראש על פלחים גדולים באוכלוסיה.

דו"ח צפייה:

מתאבן: "האורגיה של מר הולנד"

הערב התחיל ב'טייק-אוף' פורנו-רך על סרט הוליוודי מצליח. הסרט “Mr. Holland's Opus” (ובעברית: "סימפוניית החיים") בכיכובו של ריצ'רד דרייפוס, לא בדיוק נפתח בסצינת הזדווגות עם בלונדינית מחומצנת ומושתלת. כך או כך, כחלוף 20 דקות של תנועה ריתמית קבועה ומונוטונית התברר שמר הולנד, אותו גילם שחקן איום אך משעשע, נשוי לאותה מפלצת מחומצנת, ומתוסכל מינית.

שלוש דקות אחר-כך הוא כבר זוכה לשיעור בלתי נשכח בחינוך מיני משתי תלמידותיו - האחת אסייתית והשניה ג'ינג'ית. לצורך ההדגמה הן בוחרות להשתרע במלוא הדרן דווקא על השולחן הפדגוגי בחדר המנהלת, כשהן מתהפכות ומתגלגלות לכל עבר תוך הפגנה אקרובטית מדוייקת ומעוררת הערצה. את השיעור חתם מר הולנד רב-התושייה, שהשכיל להצמיד את חניכותיו גב אל גב בסצינה של פיוס בין מזרח ומערב.

בפרץ יצירתי, שללא ספק ספג מתלמידותיו (מי אמר שמערכת החינוך לא עובדת?) הוא מוציא תחת ידיו את המצאת המאה: הדילדו המוסיקלי! עליו הוא מקליט את יצירתו הנודעת "האורגיה", שאכן מעוררת את תלמידיו ותלמידותיו להתהולל בתערובת מינית ומוסיקלית הסוחפת לקירבה גם את מנהלת המוסד, הגברת פרונר הנאווה, שבאופן מפתיע מתגלה כנערת גומי גמישה וצווחנית לא קטנה. הסוף.

נו, על הנייר זה נשמע אולי משכנע, אבל למרבה הצער, עיקר הקרדיט הוא ליכולתו המרשימה של הבמאי להסתיר במתכוון כל רושם חזותי לנוכחותו של האיבר הזכרי בפרוטוקול. כקוסם מיומן הוא מעלים אותו מאחורי חפצים נייחים או איברי גוף אחרים, או מותיר אותו תמידית מילימטרים ספורים מחוץ לפריים המצולם, כך שנוכל לומר: "אה, הנה הוא..." אך הוא לא ממש שם (כאן המקום להיזכר בחיוך בסרטי "אוסטין פאוארס" שהעלו את הסוואת האבר לדרגת אמנות). כצופה, קשה שלא לצאת בהרגשה שהיעדרותו המוחלטת של כל אינסטרומנט מזדקר, פוגמת מאד במידת האמינות. כן, גם בסרטי פורנו יש שאלת אמינות. וכל הגניחות וכל ההתפתלויות שבעולם לא יצילו את המצב.

מנה עיקרית: "תשוקה אפלה"

בשלב הזה החלו חלק מאנשי משמרת הלילה של "yes" לתהות מיהו הטיפוס המפוקפק שהשתכן באמצע חדר הבקרה לצפייה פורנוגרפית אדוקה. להשלמת החוויה הם העלו לשידור את "תשוקה אפלה": סרט ערפדים כחול, או אולי סרט כחול עם ערפדים. רשמיו המתעתעים של "מר הולנד" נשכחו במהרה, כשעל המסך ריצד סרט פורנו אמיתי, ללא תירוצים, התחזויות או משחקים ב"כאילו". יצירת סקס חדורת אמונה שעד היום יכולתם להשיג רק בספריית הווידאו כשהבעת מבוכה מרוחה על פרצופכם. סקס זה סקס, אורגזמה היא אורגזמה, נוזלי גוף הם נוזלי גוף והם ניתזים ללא בושה לכל עבר, ההפקה השקיעה אפילו בתפאורה של טירה עתיקה, עם אח בוערת וקירות אבן מתפוררים. תענוג. אמנם העלילה הדלילה אינה יכולה להתחרות במעלליו של מר הולנד, אך כשיש חומרים אמיתיים ביד, זה לא משנה. אקט רודף אקט, הזוגות (או השלישיות או הרביעיות) מתחלפים בקצב מעורר השתאות, ומרגע לרגע העניינים רק מתחממים. תמיד ידעתי שיש משהו בערפדים.

ולקינוח: הולכים הביתה

מתברר ששלוש שעות רצופות של פורנו הן קצת יותר מדי בשבילי, ולמרות שמבחינת ערוץ "בלו" הלילה עוד צעיר, אני מוותר על ההמשך, שכולל את הסרטים "עיר החטאים", ומה שהבטיח להיות מסמר הערב: "בתולה צייתנית".

שידורי "בלו" נפתחים מידי לילה רק בשעה 22:00 ונמשכים עד 4:00. ב"yes" משוכנעים, כנראה, שחרמני ישראל יכולים להרשות לעצמם לצפות בטלוויזיה בשעות האלה. ומה עם הצופים שהיצר שלהם מתעורר מעט מוקדם יותר? להם לא מגיע? אם ערוץ "בלו" מקודד בקוד אישי למניעת צפייה של ילדים, אין כל הצדקה לא לשדר מוקדם יותר, או אף במשך רוב היום.

מה לא תראו ב"בלו"? סקס עם בעלי חיים הוא טאבו מוחלט (פעיית רווחה נשמעת ברחבי המושבים והקיבוצים), מעשי אונס, אלימות וקינקיות יתרה גם הם ייוותרו מחוץ לתמונה. פחות מעודד לשמוע שלפחות בשלב זה משגלים הומוסקסואליים אינם באים בחשבון, בניגוד לאלו הלסביים, החביבים על עורכי הערוץ. לדברי יו"ר אגודת ההומואים והלסביות, איתי פנקס, נועדים המפגשים הלסביים בסרטים הפורנוגרפיים למימוש פנטזיה גברית הטרוסקסואלית, ואין בהם עניין לקהילה הלסבית. קהל היעד, אם כן, מוגדר למדי, ובעוד מרבית ערוצי הטלוויזיה שואפים לגרוף קהל רחב ומגוון ככל האפשר, דומה שדווקא יוזמת הפורנו העברית הראשונה מסנננת מראש את הצופים שהיא מעונינת למשוך על-פי סטריאוטיפ גברי, הטרוסקסואלי, שהליבידו שלו מתעורר בדיוק בשעה 22:00, ושאינו עובד למחייתו. ייתכן שבטווח הארוך התפישה המפלה הזו תוכיח עצמה כשגויה.