שתף קטע נבחר

השופט ברק: בימ"ש לחוקה - סכנה מוחשית לדמוקרטיה

נשיא בית המשפט העליון אומר כי תוצאותיה של ההצעה להקמת בית משפט לחוקה עלולות להרוס את בית המשפט העליון ולהוות סכנה לדמוקרטיה. ח"כ יגאל ביבי בתגובה על דברי השופט: "חוצפה, מעשיו אינם מקובלים"

נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, יוצא היום (ג') בהתקפה חריפה נגד ההצעה להקים בית משפט לחוקה.
הצעת החוק בעניין עברה לפני כחצי שנה בקריאה טרומית בכנסת. לפי ההצעה, יוקם בית משפט מיוחד לחוקה מחוץ למסגרת בתי המשפט הרגילים ורק הוא יהיה מוסמך לפסוק בכל נושא בו מתעוררת שאלה חוקתית. מינוים של השופטים לא ייעשה כמקובל באמצעות הוועדה למינוי שופטים, ועל פי אחת ההצעות חלק מהשופטים ימונו על ידי הכנסת.
השופט ברק אמר בכנסת כי "זהו רעיון מסוכן, תוצאתו פוליטיזציה של השפיטה והרס בית המשפט העליון. הקמתו של בית משפט כזה תהווה סכנה ישירה ומוחשית לדמוקרטיה". השופט ברק אמר כי ביסוד ההצעה עומדים שיקולים פוליטיים, ובראשם הרצון להשפיע על מינוי השופטים לבית המשפט, והוסיף כי הקמת בית משפט כזה תביא להרס אחד הנכסים העיקרים במדינת ישראל.

"הוא לקח לעצמו סמכויות לו לא"

דבריו של ברק בועדת החוקה עוררו את זעמו של ח"כ יגאל ביבי מהמפד"ל, אשר כינה אותם "חוצפה". במהלך הרצאתו של ברק התפרץ ביבי מספר פעמים בקריאות ביניים ולאחריה אמר, "הנשיא ברק רוצה שהעוצמה שלו והשליטה שלו תשאר. בעיני בית המשפט העליון פסול מלהיות בית משפט לחוקה. הוא לקח לעצמו סמכויות לא לו, יש הקוראים לזה דיקטטורה. הכנסת היא הגוף המחוקק, היא העבירה את ההצעה בקריאה טרומית ובכל מדינה מתוקנת אם היה נשיא בית משפט מבקר בצורה בוטה כל כך את הפרלמנט, הוא היה עף מתפקידו. אנחנו נבחרנו לחוקק ולא השופט ברק, מעשיו אינם מקובלים בשום משטר דמוקרטי".
מאוחר יותר הוסיף ח"כ ביבי: "במדינה מתוקנת שר המשפטים היה מכנס מיד את הועדה להדיח את השופט שאמר כך, אך כנראה שאנחנו עדיין לא מדינה מתוקנת כל כך".
נוכחותו של ברק בישיבתה של ועדת החוקה ובכינוס נוסף שנערך בכנסת, עוררה תרעומת בקרב ח"כים נוספים, שטענו שלא לייחוס כי "ברק עושה לובינג פוליטי" כדי לקדם נושאים החשובים לו.
דבריו של נשיא בית המשפט העליון בוועדת החוקה מהווים המשך למאבק ציבורי שהוא מנהל לאחרונה יחד עם משפטנים בכירים אחרים, ובראשם שופטי בית המשפט העליון. השופטת דורית בייניש, העתידה להתמנות לנשיאת בית המשפט העליון כשהנשיא ברק יפרוש לגמלאות, התבטאה אף היא אתמול בחריפות כנגד ההצעה. ח"כ אמנון רובינשטיין ושר המשפטים מאיר שטרית הביעו אף הם בימים האחרונים התנגדות להקמת בית משפט לענייני חוקה.
גם ארגון "חוקה לישראל" הודיע כי יתנגד להצעה, מאחר שבית משפט לחוקה יהפוך ל"סוג של בית דין רבני, מגרש משחקים של סחיטות וקואליציות אינטרסנטיות".

מהם נימוקיו של השופט ברק?

הנשיא ברק מסביר כי חסידי בית המשפט לחוקה שואבים את השראתם מהדוגמה הקונטיננטלית - בתי המשפט לחוקה באירופה - אך דוגמה זו אינה מתאימה לישראל. בתי משפט אלה הוקמו לאחר שלטון הנאצים, כשלא היה מנוס מהקמת בית משפט מיוחד, בו יכהנו שופטים שלא נטלו חלק במשטר הישן. בנוסף הוא מסביר שבמדינות אלו קיימים כמה בתי משפט עליונים במגוון תחומים (עבודה, ביטוח סוציאלי, תקציב ציבורי וכד'), ואז ממילא נדרש בית משפט עליון, שיעסוק בענייני חוקה.
השופט ברק מסביר כי שיטת המשפט בישראל מבוססת על המשפט המקובל (ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, אנגליה), ובמדינות אלו עומד בית משפט עליון אחד בראש מערכת בתי המשפט. "זהו המודל הקיים אצלנו הלכה למעשה. אין לרעות בשדות זרים, ואין לייבא מהקונטיננט מודל שאינו תואם את המבנה שלנו ואת ההתפתחות של זכויות האדם אצלנו".

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום גלי תיבון
ברק. ביסוד ההצעה עומדים שיקולים פוליטיים
צילום גלי תיבון
מומלצים