סטנלי פישר והקשר הישראלי

בתודעה הציבורית נקשרת התוכנית הכלכלית הגדולה שהופעלה ביולי 1985 יותר מכל בשמו של פרופ' מיכאל ברונו ז"ל. אולם ביום שבו תזומן התוכנית לבדיקת רקמות לצורך קביעת האבהות, יוכרז ללא ספק כאביה הרוחני פרופסור לכלכלה אחר - סטנלי פישר, המשנה ליו"ר קרן המטבע הבינלאומית, שהודיע שלשום (ג') על פרישתו מהתפקיד.

כמה שנים לפני גיבוש התוכנית הכלכלית פעל פישר במשך כשנה כחוקר אורח במחלקת המחקר של בנק ישראל. בתקופה זאת הוא חיבר עבודה כלכלית, שהציעה לקבוע את שער החליפין כ"עוגן נומינלי", לצורך בלימת האינפלציה. העבודה אף פורסמה אז באחד הפרסומים המקצועיים של הבנק.

באמצע 1985 הובילו מי שהיו אז ראש הממשלה, שמעון פרס ושר האוצר, יצחק מודעי ז"ל, מהלך כלכלי חסר תקדים, שזכה לכינוי "תוכנית הייצוב". התוכנית אכן הצליחה והאינפלציה ירדה כמעט בן לילה מרמה תלת- ספרתית לדו-ספרתית.

את הצד המקצועי של התוכנית הוביל צוות מקצועי בראשות הפרופסורים לכלכלה איתן ברגלס ומיכאל ברונו זיכרונם לברכה ומי שהיה אז מנכ"ל האוצר, ד"ר עמנואל שרון. אולם אבי המודל של קביעת עוגן נומינלי, שעליו התבססה התוכנית, היה , ככל הידוע, פרופ' פישר.

שמו של פישר נכרך בתוכנית הייצוב גם בהקשר אחר. במרץ 1985 הגיעו לארץ שני יועצים כלכליים של מי שהיה אז שר החוץ האמריקני, ג'ורג' שולץ. השניים היו פרופ' הרברט סטיין ומיודענו פישר, שהפך בינתיים ממתמחה בבנק ישראל לפרופסור לכלכלה.

פישר וסטיין שהו בארץ מספר ימים ובסיום הביקור הם פרסמו דף עמדה קצר, שנודע בשם "מסמך עשר הנקודות של הרב (סטיין)" ואשר קרא לישראל לבצע שורה של צעדים כלכליים מרחיקי לכת. בסופו של דבר שימש המסמך בסיס לתוכנית הכלכלית הגדולה, שהופעלה, כאמור, שלושה חודשים מאוחר יותר.

מי באמת חיבר את מסמך?

לאחר הפעלת תוכנית הייצוב, הועלתה טענה כי המסמך האמריקני כביכול חובר למעשה בלשכתו של מנכ"ל האוצר לשעבר, ד"ר עמנואל שרון, ובהשראה ישראלית מלאה. מאז שבה השאלה, מי באמת חיבר את מסמך עשר הנקודות, והטרידה את מנוחתנו מספר פעמים.

עמנואל שרון דחה בתוקף את הטענה שהיה לו חלק במסמך המפורסם. פרופ' ברונו, לעומת זאת, היה הרבה פחות נחרץ. כאשר שרון פרש מהאוצר ונסע לארה"ב, ערך לו ברונו מסיבת פרידה. באותה מסיבה, בחוג ידידים סגור, הרשה לעצמו ברונו לומר כמה דברים, שמן הסתם לא היה אומר בהזדמנויות אחרות. אחד המשפטים המעניינים שאמר אז היה: "אפשר לעשות חידונים איפה, מי ובאיזה מחשב הכינו את מסמך עשר הנקודות".

סיוע כלכלי מיוחד

גם פישר עצמו חזר לאחרונה לעסוק בימים שקדמו לתוכנית הייצוב. בינואר השנה נערך בניו-אורלינס (לואיזיאנה) ערב לזכרו של הרברט סטיין, שנפטר בשנת 1999. בנאום שנשא באותו ערב, הקדיש פישר קטע ארוך למעורבות של סטיין ושלו בכלכלה הישראלית. אגב כך גילה אז פישר מה באמת שיכנע את ממשלת ישראל לאשר את התוכנית הכלכלית של 1985, שהייתה כרוכה בויתורים כלכליים וחברתיים כבדים במיוחד.

בתמורה לביצוע התוכנית, הבטיחה ממשלת ארה"ב לישראל סיוע כלכלי מיוחד, בהיקף של 1.5 מיליארד דולר. אולם שר החוץ שולץ התנגד בתקיפות לכרוך את מתן הסיוע בביצוע התוכנית הכלכלית. סטיין ופישר סברו, לעומת זאת, כי יש לכפות על ממשלת ישראל תנאים לקבלת הסיוע וביקשו משולץ לעשות זאת.

"לחצנו על שולץ חזק", גילה פישר בערב הזיכרון לידידו סטיין, "עד שהוא הסכים, באי רצון, לבצע עבורנו ויתור קטן. הוא אמר לנו: 'אתם יכולים להגיד לישראלים שאני אהיה מאוד מאוכזב אם הם יקבלו את הסיוע האמריקני בלי לבצע את התוכנית הכלכלית' ".

באותו רגע של גילוי לב, פיזר פישר, פעם אחת ולתמיד, את הערפל סביב השאלה מי באמת חיבר את "מסמך עשר הנקודות". פישר הזכיר את הטענה, לפיה עמנואל שרון היה זה שכתב למעשה את המסמך, ומיד הוסיף: "יכול להיות שעשר הנקודות לא היו קטע הפרוזה הטוב ביותר של הרב סטיין, אבל אין ספק שהן אכן נכתבו על ידו".