דייהטסו אפלאוז (00'-90')

האפלאוז הופיעה בסוף 89' כמכונית המשפחתית ה"גדולה" של דייהטסו, שהתמחתה תמיד במכוניות קטנות. בפועל היא היתה קומפקטית למדי, ועוצבה באופן שגרתי למדי. עם זאת היה לה ייחוד מסוים - דלת חמישית אמיתית, ותא-מטען שאינו נפרד מתא הנוסעים, למרות שהוא נראה כזה. האפלאוז נמכרה היטב בישראל, והיתה פופולרית מאוד בשוק הפרטי וגם בקרב ציי-רכב גדולים וחברות ההשכרה. אפילו צה"ל רכש אותה עבור קצינים בדרגת אלוף-משנה.

במהלך השנים היא עברה מתיחות-פנים ועדכוני עיצוב קלים, אך לא חלו בה שינויים בסיסיים. ככל הנראה לא תהיה לה מחליפה, וייצורה ייפסק בשנה הבאה.

מרכב

סדאן "שלוש קופסאות", 5 דלתות.

רוחבי, 1.6 ליטר, 16 שסתומים, 4 צילינדרים, מקורר מים. הספק: 91 כ"ס

מנוע

(מאייד) או 99 כ"ס (הזרקת-דלק, ממודל 94' ומעלה). לארץ הגיעו רק דגמי ההנעה הקדמית, עם גיר ידני בעל חמישה הילוכים, או אוטומטי 3 מהירויות (4 מהירויות מדגמי 95').

תכונות

האפלאוז אינה מתבלטת בתכונות דינמיות מיוחדות. הביצועים נחשבו בזמנו לטובים והמכונית זריזה למדי, גם במושגים נוכחיים. התנהגות הכביש ממוצעת, נופלת ממתחרותיה המודרניות, אך טובה מהיפניות בנות דורה כמו הסובארו ליאונה ומיצובישי לאנסר. בכל מקרה, היא נופלת בסעיף זה מהאירופיות בנות זמנה. חובבי הגה, חפשו מכונית אחרת.

כמו רוב מנועי ה-16 שסתומים היפניים גם מנוע האפלאוז רועש ולא נעים בטורים גבוהים. תא הנוסעים, גם בדגמים המצוידים יותר, מעט קודר. מרווח הפנים סביר בלבד ונוחות הנסיעה לא מרשימה. צריכת הדלק בדגמים בעלי המאייד מעט גבוהה מהממוצע.

בעיות

מרכב: אין רגישות לחלודה, איכות ההרכבה טובה למדי, ורק הצבע המטאלי בדגמים הראשונים עלול לדהות ולהתקלף. בולמי הזעזועים רגישים ואורך חייהם קצר למדי: כ-50 אלף ק"מ. פנים תא הנוסעים מזדקן בכבוד, אם כי איכות הפלסטיק בדגמים הזולים אינה גבוהה. בכל מקרה, שום דבר לא מתפרק ולא נושר, וסביר מאוד שאבזור חשמלי ימשיך לפעול כסדרו גם לאחר שנים.

מכאנית

מנוע האפלאוז (המשמש גם בג'יפ הקטן של דייהטסו, הפרוזה) נחשב לאחד היותר אמינים בשוק. בקלות הוא יגמע 200 אלף ק"מ ומעלה. מערכת הקירור רגישה ודורשת שימוש בנוזל קירור ולא במי ברז. הזנחה כאן תגרום לקורוזיה והקורבנות יהיו הטרמוסטט וצינורות המים.

חשמל

מערכת אמינה ופשוטה, לא ידועות בעיות מיוחדות. המזגנים מצוינים.

אחזקה, סחירות ושמירת ערך

לאפלאוז היה ונשאר שם מצוין בשוק המשומשות, והיא שומרת היטב על ערכה. החלפים שאינם זולים העלו את הפופולריות שלה בקרב גנבי-רכב.

סיכום

למה לא: משעממת, נוחות נסיעה בינונית, חביבת גנבים.

למה כן: סחירה, שומרת ערך, נפוצה, ביצועים טובים, אמינה.

מסקנה: סוס עבודה.

פורסם בידיעות אחרונות; 2/11/99