לוד: שכנות טובה בתוספת חומוס

שלוש נקישות חזקות הרעידו את שער הברזל הכבד. רעם הנקישות התגלגל בסימטת האבן הצרה, הלם במבנים נמוכי הקומה, טיפס במעלה הרחוב ונעלם. השקט שב לשכון בסמטה הקטנה. עוד נקישה חלשה התגלגלה לחצר הסגורה. מעבר לשער הברזל האפור הכבד נשמע רחש של גרירת רגליים, פשפש קטן הוסט, זוג עיניים מאחורי משקפי קרן חומים הציץ אלינו. גמגמנו משהו והצבענו על הכנסייה בצידה השני של הסימטה. נשמע מלמול חרישי, הפשפש נסגר בחבטה, בריחים הוסטו ויצאה אלינו נזירה בלבוש אפור, חצתה בשקט את הסימטה, ניצבה לפני שער הכנסיה הגדול, שלפה מכיסה מפתח ענק ופתחה את המנעול. כך נפתחה בפנינו כנסיית ג'ורג הקדוש בלוד העתיקה. לכנסיה קיר משותף עם המסגד הגדול. מעט מאחור, גב אל גב, נח לו בשלווה בית כנסת צנוע מידות. שלושה בתים ואלוהים אחד.

ג'ורג' הקדוש ומלחמתו בדרקון

זאב וילנאי הקדיש באנציקלופדיה אריאל מקום נרחב ללוד. על סמלה, הוא כותב, דברי הנביא ירמיהו "ושבו בנים לגבולם" ובאמת מיקומה בצומת דרכים חשוב. כאן גם שער הכניסה האווירי לישראל נמל התעופה בן-גוריון. לוד נחשבת לאחת הערים הקדומות בארץ ישראל ושמה נזכר עוד ברשימה מצרית עתיקה. אחרי חורבן ירושלים היו בה מרכזי תורה גדולים. גזרות הרומאים שלחו את בני לוד היהודים להתיישב בגליל. הרומאים כינו אותה עיר האלוה (דיאוספוליס)והקימו בה חיל מצב גדול. הצלבנים כבשו אותה בסערה ושמו קץ אכזרי לישוב היהודי במקום.
נניח להיסטוריה המקומית רוויית הקרבות והשליטים, ונגיע לשכנות הטובה בין כנסייה, מסגד ובית-כנסת. בית נוגע בבית. בצילומים ישנים רואים את צריח המסגד מתנשא לגובה ומאחור, שוכן בצנעה, מבנה רחב של כנסייה, שבקצה גגה המשופע צלב ברזל. המסגד הגדול נקרא ג'אמע אלכביר, צריחו בולט בכל האזור. חלקו בנוי על אגף מהתקופה הביזנטית (המאה החמישית) של הכנסייה. מבנה המסגד גדול ורחב, קשתות, עמודים עבי-בסיס, על הרצפה פרוסים שטיחים רבים ולאחרונה שופץ המבנה והוגדל. על הרצפה פרוסים שטיחים רבים. בשעות התפילה מתמלא מגרש החניה הסמוך במכוניות של מוסלמים רבים שמגיעים להתפלל. בין המסגד לכנסייה מפריד רק קיר אבן.
הכנסייה נקראת על-שמו של סנט-גיאורגוס (ג'ורג), קדוש נוצרי שעל פי המסורת נולד בלוד. בשנת 303 הוצא להורג על ידי הרומאים והובא לקבורה בלוד. הכנסייה היא אחת החשובות והקדושות לנוצרים, ושייכת לזרם היווני-אורתודוכסי. הנזירה שפתחה עבורנו את הכנסייה, חסכנית במלים, ישבה והמתינה בסבלנות שנסיים להתפעל מהכנסייה. בפעם השנייה שביקרנו במקום פתח לנו הנזיר היווני, ובסבר פנים נאות, בעברית נקייה משגיאות, סיפר בלשון ציורית על הכנסייה. מעל דלת הכניסה הכבדה תבליט אבן שבו נראה סנט ג'ורג רכוב על סוסו ומכניע בחרבו את הדרקון הנורא (סמל להשמדת אויבי הנצרות).
הכנסייה מוצפת אור, מהתקרה הגבוהה משתלשלת מנורת ענק מוזהבת. בצדדים תלויות מהתקרה העגולה שתי מנורות. את חלקה העליון של הכיפה מפארים ציורי קיר וויטראז'ים. במפלס התחתון מדרגות המובילות אל מערה צרה ואפלולית, ריח כבד של קטורת וריח חמצמץ של חלב נרות נישא באוויר. באפלולית הרכה אפשר לראות את ארון הקבורה חצוב באבן, דמותו של סנט ג'ורג חקוקה בחלקה העליון עם הכתובת: סנט ג'ורג נושא הרומח.

חומוס אצל משפחת סובחי

אחרי שדלת הכנסייה נסגרת, מקיפים את המתחם ומגלים בצד השני את בית הכנסת. מבנה צנוע בין עצי ברוש גדולים. מאחורי בית הכנסת רואים מסגד מתנשא לשמיים וצמוד אליו מבנה כנסייה, שצלב צנוע על גגה. ובלי חומוס משובח אי אפשר. לכנסייה ולמסגד הביא אותי אחד מבני משפחת סובחי, שמנהלים את המסעדה בה אני נוהג לאכול. מודה, קשה לי להסגיר מקומות עם חומוס ואוכל משובח שיהפכו לנחלת הכלל, אבל אם הגעתם כבר עד כאן מגיע לכם לטעום, בתנאי שהמקום הזה יישאר בינינו. במסעדת השלום (כמה השם מתאים למתחם שלוש הדתות הזה) האבא והאחים סובחי יפנקו אתכם בחומוס, בטחינה, מסבחה מעולה, פול עם חומוס. בשר טעים למי שאוהב. לא לשכוח להזמין סלט ירקות, כמוהו לא אכלתם. רח' הרצוג 8 צמוד לשוק לוד (טלפון: 9251819-08).