שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ביקורת הופעה: מייסי גריי נתנה את הנשמה
    המופע של מייסי גריי אמש באמפיתיאטרון בקיסריה הוא לא פחות מהציפיות שפיתחנו. יש לה נוכחות, גרוב ושירים טובים, ויחד עם תריסר נגנים היא מציעה לכם את המסיבה הכי שווה באיזור. בשתי מילים: היה מגניב

    כפי שניתן היה לצפות, מייסי גריי היא אכן דיווה גרובית בעלת נוכחות מרשימה. כמו שהבטיחו, היא יודעת להופיע, רק סקס יש לה בראש והלהקה שלה פוטוגנית כמעט כמוה וגם גרובית במידה דומה. כצפוי, החן הילדותי שלה אכן כובש, באופן שמקשה להסיר את העיניים מההתרחשות הצבעונית שעל הבמה.
    סול, במובן הישן שלו, ידע ימים זוהרים יותר. "ניו אר אנד בי", גירסה משוייפת ומעוצבת של הדבר האמיתי, אמור להחליף אותו. בתקופה בה הסופרימס נאלצות לבטל את הופעות האיחוד שלהן ופרינס מוציא תקליטים כושלים, נותר רק להצר על האמנים שתופסים מעצמם ממשיכי הדרך של מרווין גיי ושל ג'יימס בראון, ובעצם סוטים לצדדים המסחריים מדי של מחוזות המוזיקה השחורה.
    אבל אם בשנה האחרונה נראה כי רק בארי ווייט המתקמבק נשאר לשמור על הגחלת, מגיעה לה מייסי גריי ומציבה יתד איתנה באדמה המתפוררת של סול-כמו-שהכרנו-אותו. לא רק שהיא חוזרת לשורשים המוסיקליים תוך התעלמות מבורכת מהאחדה האופנתית של הרכבי ה"ניו אר אנד בי", היא גם זוכה להצלחה מסחרית נאה, ועל כך מגיע לה כל הכבוד.
    המופע בקיסריה מתחיל באיחור חשוד. הדי. ג'יי כבר בעמדתו, מוסיקה מתנגנת, בסים מהדהדים בין הטריבונות, והקהל המבולבל מריע לזמרת המבוששת במשך דקות ארוכות. אבל אז M.C מסתורי מתחיל בהצגת הנגנים כאילו היה מדובר במופע של קרקס נודד, והתמונה מתחילה להתבהר.
    על הבמה גיטריסט, בסיסט, מתופף, נגן כלי הקשה, קלידן, די. ג'יי, שלישיית נשפנים ושלוש זמרות ליווי בעלות חזות אחידה כמעט. לפחות למראית עין, מדובר בשחזור מדוייק של מופע סול משנות השבעים. הקהל מגיב במחיאות כפיים סוערות עם הכרזת שמה של הזמרת, שעולה עטויית חליפת ויניל ורודה וצעיף פרווה תואם. גם למי שישב רחוק ולמעלה קשה לפספס בחורה גדולה בחליפה נוצצת, שרווליה מתנופפים לצדדים ושיערה האדום זקור.
    על ההתחלה, כדי לסלק אי-הבנות, מייסי גריי מחייבת את הקהל לשיר את מילות השיר “Do Something”. בין השורות ("קומו ותעשו משהו", "איך תצליחו אם לא תנסו") ניתן היה לקלוט את הרמז: יאללה לעמוד, לשבת אפשר גם בבית. נראה שהמסר חילחל אחרי כמה דקות, כי בשיר הבא החלו אנשים לנטוש את מושבי האבן ואת הכסאות שלהם ולהתנועע במעברים.
    השיפור במצבו של הקהל הביא את גריי להשתפכות חמודה אחרי השיר הבא. "התל-אביבים כל-כך יפים, כל-כך סקסיים", היא פנתה לקהל בקיסריה. יכול להיות שהיא חושבת שהעיר השקטה ומלאת העתיקות, שמזכירה יותר מהכל את העיירה בדרוק של משפחת פלינטסטון, היא-היא תל-אביב המפורסמת?
    אחרי כמה דברי קישור, שחזרה על המילה "סקס" איפיינה אותם יותר מכל, היא עוברת לביצוע "סקס-או-מאטיק ונוס פריק". את השיר היא כאילו ממקססת במקום, כשהיא מנצחת על הנגנים ונותנת להם הוראות באיזה רגע להכנס ועם אילו כלים (“Dion, hit me on the one”). יכול להיות שהכל מתוכנן מראש, אבל זה עדיין רעיון נחמד וגם מצחיק, במיוחד בסוף, כשהיא קוראת “Rewind!”, וכולם מתחילים לנגן לאחור במהירות וגם לרקוד ביחד.
    מאוחר יחסית מגיע הלהיט הראשון, “Still”, שכמובן מתקבל בחום. אחר כך יש את "עם מעט עזרה מידידיי" של הביטלס בביצוע גוספלי מעניין, שמבליט את נוכחותן של שלוש זמרות הליווי הצבעוניות (גם בעור, אבל במיוחד בלבוש ובפאות האדומות). לאורך כל הערב מייסי גריי מתהלכת לרוחב הבמה בהליכתה הייחודית, כורעת, רוקדת, יושבת, מנופפת, רוקעת ברגליה, מושיטה את המיקרופון לקהל, לוחצת ידיים. במסיבה הזו אין רגע משעמם.
    “I Try” בלט בהיעדרו והפך את ההדרן לבלתי נמנע. מייסי גריי החליפה לחליפה תכולה ועלתה עם “I Can't Wait to Meetchu", במהלכו נשכבה לנוח למרגלות הגיטריסט אריק מרשל. את “I Try" קיבלנו בביצוע מיוחד, שכלל בתוכו פרק רגאי שציטט בחן את בוב מארלי, וגם סולו טרומבון מקורי (מתי לאחרונה שמעתם סולו טרומבון?).
    גם אם קצר, המופע של מייסי גריי הוא המסיבה הכי טובה שהיתה בקיסריה מאז הופיעה בה ביורק והפיחה גרוב באמפי המאובן. יותר מכל הזכיר המופע את זה של אייזיק הייז, ענק הסול שביקר בתל-אביב לפני כמה שנים. 13 אנשים שמחים וקהל חם (אבל לא רב, משום מה), הרכיבו ערב שהמילה השחוקה "מגניב" מיטיבה לתאר אותו בתמציתיות. יותר מזה אנחנו לא צריכים.

    הערב תופיע מייסי גריי בסינרמה בתל-אביב.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום:דודו פריד
    גריי. יצאה מנצחת (צילום: דודו פריד)
    צילום:דודו פריד
    הטבות למנויים
    הטבות למנויים
    מומלצים