כך נזכור את לבנון

לבנון ממשיכה ללוות רבים מאיתנו, כמעט בכל יום. יש רבים ששירתו שם במשך 18 השנים שבהם נמשכה המלחמה. להם ולאחרים הפכה לבנון לחלק מהתודעה הקולקטיבית הישראלית. משהו שלא ניתן להתעלם ממנו - גם כשאנו צופים בדאגה לעבר העימות הנוכחי.
ynet פונה אליכם בהצעה לכתוב את "זכרונות לבנון" שלכם. את הדברים שלא תשכחו לעולם, ואת התמונות והקולות שילוו אתכם גם אחרי שהטנק האחרון יצא משער פאטמה.
אנו נפרסם את התגובות המרגשות והמעניינות ביותר מבין אלו שהתקבלו. כדי לכתוב, ליחצו על הקישור "תגובה לכתבה".
להלן כמה מתגובות הקוראים שהתקבלו:

"ארץ יפה ושנואה"

איל אמבר מחולון כותב: אני זוכר את השעות הראשונות שעמדנו בגבול וחיכינו שהמלחמה תתחיל. היה זה יוני 82' והתאספנו מספר חיילים צעירים מסביב לכתב קול ישראל, בחור צעיר בשם מאיר איינשטיין. לשאלותיו ענינו בהתלהבות על כך שאנו ששים לקרב, מצפים בקוצר רוח לכניסה ללבנון, וזה כל מה שמעניין אותנו באותו הרגע. מי ידע שכעבור מספר שבועות נלקק את פצעינו, נספור ונספר על אלה שכבר אינם איתנו, ונבכה על עלומינו שנעלמו ולא יחזרו עוד לעולם. אני זוכר ששלחתי גלוייה להורי ובה רשמתי כי יכולים הם לצרף את לבנון לרשימת הארצות בהן ביקרתי. אני זוכר ששכחתי לקחת מצלמה ופחדתי שלא אוכל לתעד במספר תמונות את שהייתי בלבנון, כי הרי הבטיחו לנו כי נשהה בלבנון רק שבועיים. מי ידע שאחזור הביתה ושוב אבוא בשערי לבנון מספר רב של פעמים וכך אוכל לצלם ולצלם אין ספור צילומים. הו לבנון, ארץ יפה ושנואה, אשר בהתחלה קיבלה אותנו בסוכריות ובאורז, ובסוף בפצצות ויריות.

"צריך לגהץ את המדים להלוויה"

עופר מהמרכז כותב: "לילה, אנחנו יושבים במוצב על גדר המערכת. היישובים מימיננו ומשמאלנו חוטפים קטיושות התושבים במקלטים. בינתיים חלק אחר של הגדוד עסוק בלכבוש מחדש את הבופור. אנו שומעים את הידיעה שאחד מחיילינו נהרג מאוחר יותר יתברר שמדובר ב(נקרא לו ג') מד2 ביסודי ואח"כ בתיכון. השאלה דופקת בראש אם הישובים פה במקלטים למרות שהוא שם, מה הוא תרם שם? וצריך ללכת לישון כי מחר קמים מוקדם ועוד יש שמירה בלילה והרס"ר ילמד אותנו איך צועדים ויורים בלויה. וצריך לגהץ את המדים כי אסור לעשות פאשלות לויה זה דבר רציני!
אבל לפני אולי כדאי ללכת לרמטכ"ל, ברק, ולהסביר לו שזו טעות ואנו לא מגינים עליהם אלה בעיקר על עצמנו (וגם בזה אנחנו לא תמיד מצליחים). אבל אז עולה המחשבה שהוא בטח רמטכ"ל אז הוא מבין יותר טוב מאיתנו בקושי רב"טים שרק לפני שנה למדנו לבגרות בתיכון.
ואכן הוא רמטכ"ל והוא ידע יותר טוב אבל זה היה 7 שנים אחרי זה. אחרי שאנחנו כבר לא בלבנון אחרי שאנחנו הלכנו לבקו"ם והלכנו איש לדרכו מי שמצא עבודה או נסע לחו"ל או למד באוניברסיטה.
וג' ? בשבילו ההחלטה באה 7 שנים מאוחר מדי יהי זכרו ברוך.
בכוונה אני לא מפרסם את השם המלא של ג' כי אני לא רוצה להחליט בשבילו שהוא בעד החזרה מלבנון. אין לי זכות לדבר בשמו, אני רק מביע את דעתי לזכרו".