תביעה: מעשה בקדילאק שנגנבה

ב-2 בפברואר 99' הגיעה למכון לשטיפת כלי-רכב ברחוב המכבים בבני-ברק מכונית קדילאק מפוארת, ששייכת לרב הראשי של העיר, אברהם אליהו ואזנר. נכדו של הרב, שנהג ברכב, טוען כי מסר את מפתחותיו לפועל שהיה במקום וביקש ממנו לרחוץ את המכונית בזריזות, בזמן שהוא הולך להתפלל שחרית בבית-כנסת סמוך.

הנכד טוען, כי כששב כעבור 45 דקות כדי לקבל את המכונית הנקייה - היא לא היתה במקום. לדבריו, לאחר בירור קצר גילה כי הפועל שקיבל מידיו את מפתחות המכונית לא עבד כלל במכון ואיש אינו מכיר אותו.

הנכד ניגש לתחנת המשטרה ברמת-גן והגיש תלונה על גניבת המכונית. כעבור שבוע אותרה הקדילאק בשכם והוחזרה לבעליה לאחר ששילם לגנב 20 אלף שקל.

כשהוחזרה המכונית לבעליה, התברר כי נגרמו לה נזקים כבדים, שהוערכו ב-163 אלף שקל. בעלי הקדילאק החליטו לא לתקן את הרכב ומכרו אותו לחברת הכשרת היישוב, בה היה מבוטח. החברה שילמה 144 אלף שקל עבור המכונית.

לאחר שהרכב הועבר לבעלותה, הגישה הכשרת-היישוב תביעה לבית-משפט השלום בתל-אביב נגד שרה ואבי לביא, בעלי המכון לרחיצת כלי הרכב שבפיתחו נגנבה המכונית. החברה ביקשה לחייב את בעלי המכון להשיב לה את הכסף ששילמה לבעלי הקדילאק. המכונית נגנבה בגלל רשלנותם של הנתבעים, שלא דאגו להגן על רכוש הלקוחות, טען פרקליטה של הכשרת-היישוב, עו"ד יעקב לקס.

פרקליטם של בני הזוג, עו"ד איתן אנג'ל, ביקש לדחות את התביעה בטענה כי בני הזוג אינם אחראים לגניבה. לדבריו, תמוה מאוד מדוע ויתר הרב על התשלום המלא על הנזקים שנגרמו למכוניתו היקרה, והסתפק בתשלום של 144 אלף שקל - פחות ממחצית משווייה של הקדילאק. התשובה פשוטה, טען אנג'ל, התובעת לא היתה חייבת לפצות את המבוטח, ועשתה זאת לפנים משורת הדין. זאת, מכיוון שמשפחת ואזנר ידועה כבעלת שם והשפעה בעולם החרדי, והתובעת העדיפה לפצות אף שלא היתה חייבת, כדי שלא לאבד מאגר לקוחות כה גדול.

השופט צבי גורפינקל קיבל את טענות בני הזוג ודחה את התביעה: גונב הרכב התחזה לעובד המכון בזמן שהמקום היה סגור, ובנסיבות אלה נפל המבוטח קורבן למעשה נוכלות ומרמה, בלא שלנתבעים היה חלק בו. השופט חייב את הכשרת היישוב לשלם לבני הזוג לביא הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.