פולקסוואגן פאסאט TDI - זה דיזל זה?

שום דבר, אבל ממש שום דבר לא מכין אותך לרגע הזה. למען האמת, אתה תופתע גם אם הנך בוגר TDI מודרנית. זה אמנם לא קורה מייד. יש לך כחמש עשיריות שניה מהבזק האור הירוק כדי להתבדח על העובדה כי לוגמת הסולר הזו מגיעה עם מערכת בקרת אחיזה.

אבל אחרי אותן חמש עשיריות מגיע המנוע לסל"ד המתאים, משהו בסביבות ה-1900. מגדש הטורבו נכנס לפעולה, הצמיגים מייללים קלות. בקרת האחיזה מתגלה לפתע ככלל לא מיותרת. ואז, תוך שנייה-שתיים, מותירה הפאסאט TDI הרחק מאחור את השותפים המשתאים לרמזור.

משתאים בעיקר כי האזניים אומרות שזה דיזל, המראה אינו מסביר אחרת אבל התאוצה… מאמה מיה, למרות שאנחנו מכירים את הנתונים הרשמיים שדיווחו על 130 כ"ס ו-31 קג"מ, אי אפשר שלא להיות מופתע. מדהים.

דף חדש

אם לא גרתם על כוכב רחוק בשנים האחרונות, אתם וודאי כבר מכירים את הפולקסוואגן פאסאט. המכונית הזו, שעם הופעתה העכשווית, בסוף 98', הפכה על פניה את קטגוריית המשפחתיות הגדולות באירופה. אותה אחת שהצליחה במחי הופעה לגרום למרבית המתחרות להיראות ישנות, מיושנות ופשוטות.

הסיבה לכך קלה והגיונית, כמו תמיד. הפאסאט, כמו הפיז'ו 406 אגב, סימנה את הפזילה "מעלה" בקטגוריה, לכיוון מכוניות סאלון מהודרות יותר. והשתיים האלה הצליחו. פורד מונדיאו הקודמת, טויוטה אוונסיס ואופל ווקטרה נראו לפתע מאד, מאד משעממות ולא "מושקעות". אגב, המחמאה הגדולה ביותר לפאסאט רשומה לזכות המונדיאו החדשה, לה שימשה הגרמנית כבסיס לכל פיתוח, לדברי אנשי פורד עצמם.

אבל המתחרים לומדים מהר. מה שהצריך הזמנה דחופה של הפאסאט בסוף 2000 לביקור במכון היופי, הכושר והעושר. לא מספיק? כדי להרים את האף עוד יותר היא קבלה לאחרונה אפילו מנוע שמונה צילינדרים שבעט במשפחתית הזו עוד יותר גבוה.

רושם יוקרתי

מתיחת הפנים מבטאת בעיקר שאיפה לדימוי יוקרתי. בדרך כלל אני לא מתלהב מניתוחים פלסטיים בגיל מתקדם אך במקרה של הפאסאט לא חטאה פולקסוואגן לקווים המקוריים ובצעה שינויים מינימליים עם אפקט מורגש.

הסבכה הקדמית הגדולה עם מסגרת הניקל, המשולבת היטב עם פגוש ויחידות תאורה חדשות מלפנים, מקנה לפאסאט הופעה יוקרתית עוד יותר. מאחור, למרות שלא כולם יאהבו את עיצוב יחידות התאורה עם המוטיב העגול, היא נראית גדולה אף יותר.

בפנים הסיפור אינו שונה ועדיין נעים להתיישב במכונית הזו ולהיזכר מדוע הרשימה אותנו בכר כשהופיעה. הפלסטיק רך למגע, שני גוונים רכים מסביב לנהג, ידיות מרוסנות-פעולה, תא כפפות מהודר, פתחי אוורור עם "וילון ונציאני", ידית ראצ'ט להגבהת מושב, מתגים חשמליים לפתיחת מכסה תא-דלק ותא מטען.

אין ספק שהירידה לפרטים והאיכות המופגנת מרשימה מתמיד. אם בעבר טענו שהגולף עקפה את הפאסאט, הרי כעת תורה של זו להשיב. ולהתפעל מהרמה לא קשה, כמו במקרה של מתג מעולה, יעיל ופשוט לפתיחת הגג ברמת הגימור "פאר" - גג נפתח, צמיגים רחבים יותר, חישוקים קלים, מחשב, בקרת שיוט ומעט קוסמטיקה. מקורו של זה אמנם באודי, אך הקונצרן מוזמן מבחינתנו להציע אותו לשאר היצרנים - שילמדו ויגאלו אותנו משלל המתגים המיותרים-מסורבלים.

אבל כדי שלא להיסחף, חובה לציין כי לעומת הדגם היוצא מדובר כאן יותר בשדרוג, פחות במהפכה. מסגרות ניקל בוהקות (שנויות במחלוקת…) סביב המחוונים או משענת מרכזית מתוחכמת אינן בשורה מיוחדת הרי. כך שנותרנו עם הנדסת אנוש טובה בהחלט, כמו-גם עם ביקורת על מיקום נמוך ותפעול לא משכנע של בקרת האקלים.

אווירה איכותית זו ממשיכה גם אל תא המטען. זה נפתח בלחיצה קלה על מתג חיצוני ומתרומם באופן מדוד ומדויק על שני בולמים, בדיוק כמו מכסה המנוע הגדול והכבד. המרחב לנוסעים טוב למדי, הישיבה מאחור היא חוויה נעימה כרגיל. בכל מקרה, להתרשמות מפורטת יותר אתם מוזמנים לעיין (בתחתית הכתבה) בהשקה אותה ערכנו לפני מספר חודשים.

ויש מנוע

וכמו שכבר הבנתם, מנוע הטורבו-דיזל בנפח 1.9 ליטר - המתאפיין במזרקים נפרדים עם לחץ גבוה - הפתיע אותנו מייד. זה מתחיל אמנם בזינוק, אך ממשיך בניסיון עקיפה בכביש תלול ומתפתל, ומגיע עד לשיוט מהיר באוטוסטרדה. למעשה, בגלל הדחף האפקטיבי מעל 2000 סל"ד, המכונית הזו צוברת מהירות באופן כמעט לא מורגש.

המנוע עולה רק מעט בסל"ד, הצליל המוכר נשאר והופ, חצית את גבול המהירות החוקית. לך עכשיו תסביר את זה לשוטר האדיב, בעיקר אם הוא גם נוהג בפאסאט TDI. התיבה האוטומטית, עם חמישה הילוכים, מוכרת מדגמי ה-1.8 ליטר טורבו. כרגיל היא מתפקדת היטב, גם במצב טיפטרוניק. אולם כרגיל בפולקסווגן, לצערנו מתערב המחשב בפעולה גם במצב הידני ופוקד על העלאת או הורדת הילוך. חבל.

למרות הכל, חובה לציין כי המנוע הזה, למרות הכוח, אינו מושלם. בעיקר לא אהבנו את השהיית הטורבו המהווה כנראה חלק מההקרבה לטובת יותר כוח. כאמור, עובדה זו בולטת בעיקר בעת זינוק מהמקום, שם עד 1900 סל"ד המנוע "מת" קלינית, ובבת אחת מפתח דחף היסטרי מדי. בנוסף, מול מנועי דיזל מודרניים, כמו למשל יחידות המסילה המשותפת של פיז'ו, מייצר מנוע הדיזל הזה יותר מדי רעש. 12 ק"מ לליטר לעומת זאת היא תוצאה מצוינת.

עקב אכילס

אבל אם מבחינת ביצועים הפאסאט הזו מבריקה, הרי שבתחום התנהגות הכביש היא מסתפקת בלהגיע הביתה בשלום - לא יותר. למעשה, נראה שבפולקסווגן הלכו מעט אחורה עם ריכוך מוגזם של המתלים. התוצאה סבירה, רק כל עוד שלא נדרש יותר מדי.

מאידך, היא בפירוש פחות אוהבת פניות חדות עם רכינת מרכב מוגזמת. בנסיעה מהירה על כבישים גליים מפתחת הפאסאט נדנוד מיותר, עדות לריסון לא מוצלח במיוחד. בנוסף, עם יחידת כוח עתירת מומנט שכזו, הופך תת-ההיגוי למורגש מדי ועלול להתפתח להחלקות כוח אגרסיביות - המרוסנות ביעילות רק על-ידי בקרת היציבות.

כחלק מחבילת ה"פאר" צוידה הפאסאט בצמיגים רחבים במיוחד (205/60). אלה אוחזים היטב אמנם כשהכביש מפולס, אך עוקבים באדיקות מיותרת אחר שיבושים באספלט. הבעיה היא כי השידוך בין מתלים רכים לצמיגים רחבים במיוחד אינו מתאים כנראה לכבישים העירוניים של ארצנו. לכן לא מצליחה הפאסאט לשכך את המפגעים ונוטה יותר להתנדנד, פחות לגהץ.

ההיגוי, כמו השלדה, אינו מבריק או מדויק במיוחד אך מציג יכולת מספקת בתנאי יום יום. כך אגב גם מערכת הבלמים שלא תמיד מעוררת את הביטחון הנדרש. לשמחתנו היא לא כשלה בשום מצב, אך היינו מוכנים לקבל יותר היזון, יותר כוח ויותר רגישות. אגב, היינו שמחים גם לקבל אטימה טובה יותר של רעשי רוח מוגזמים - בעיקר מכיוון החלונות הקדמיים. מוזר, אך זו אינה הפעם הראשונה בה אנו נתקלים בכך אצל פולקסוואגן.

אין מתחרים של ממש

הפאסאט הנבחנת אצלנו היא ברמת גימור "פאר" שהציבה את תג המחיר שלה על 153,500 שקלים - גבוה מאד. אולם, אם מוותרים על "החבילה" ניתן לקבל את ה-TDI במחיר ידידותי יותר של 140,000 שקלים ברמת גימור "נוחות" שאינה נחותה ממשית ומותירה לכם את ה-ABS, ארבע כריות אוויר, וילון צד בטיחותי ובקרת היציבות בין היתר.

מתחרות של ממש? אין בינתיים. הפאסאט הזו ממשיכה בהחלט מהמקום בו קודמתה הפסיקה. היא נעימה ומפנקת, מהודרת ומעניקה תחושה של מכונית מדרגה גבוהה יותר. אילו היו כאן אחרות בקטגוריה עם שילוב הקסם "דיזל מודרני-אוטומט", המצב יכול היה להיות שונה במקצת. אך בינתיים כאמור אין.

יתרה מזאת, גם כאשר תגענה הצרפתיות של פיז'ו וסיטרואן עם מנוע ה-HDI הן עדיין תהיינה חלשות ואיטיות יותר, גם אם מעודנות יחסית. התנהגות כביש בינונית? ללקוח טיפוסי של פאסאט TDI זה ממש לא יפריע. כאשר יעבור את מחסום תג המחיר היקר יחסית ויתבסם מניחוח הסולר הזול, תהיה לו ביד משפחתית גדולה מצוינת. מבחינתנו לפחות, גם עם מנוע דיזל, הפאסאט היא בפירוש אחת הטובות בקטגוריה, אם לא הטובה מכולן.