הוארך מעצרו של מהנדס נוסף החשוד בהריגה באסון "אולמי ורסאי"

בית משפט השלום בירושלים האריך אתמול (א') בחמישה ימים את מעצרו של שמעון קאופמן, מהנדס בניין נוסף של אולם ורסאי, אשר חשוד בהריגה ובשיבוש מהלכי חקירה. קאופמן אישר את טענת המשטרה כי טילפן לאחר האסון למהנדס דני שפר, עמו היה שותף באותו המשרד. השופט רפאל יעקובי קבע כי הוא אינו מוצא סיבה להפלות בשלב זה בין שני השותפים, ולאחר שנשיא בית המשפט אמנון כהן הורה אמש להאריך את מעצרו של שפר בחמישה ימים, הוארך היום מעצרו של שמעון קאופמן גם כן בחמישה ימים.

נשיא בית משפט השלום בירושלים האריך במוצאי שבת בחמישה ימים את מעצרם של שבעה חשודים נוספים במעורבות באסון קריסת אולמי ורסאי בירושלים. החשודים, שהמשטרה מייחסת להם חשד להריגה, הם ארבעת בעלי ומנהלי אולם ורסאי - אורי ניסים, דוד עדי, אבי עדי ואפרים אדיב - מהנדס הבניין, דני שפר, ממציא שיטת ה"פל-קל", אלי רון, וקבלן הבניין, יעקב אדיב. מעצרם של שני חשודים בשיבוש מהלכי החקירה הוארך בשלושה ימים נוספים. השניים הם בני לוי ויוניוב ארז.

נציג המשטרה טען בדיון כי קיים חשד ששחרורם של העצורים עלול לגרום להימלטותם מהדין: "חומרת המקרה, מספרם הרב של ההרוגים והפצועים והחשש לעמוד בפני תביעות פליליות ואזרחיות מהווה תמריץ גדול להימלט מהדין". במהלך הדיון הכחישו כל החשודים קשר לאירוע קריסת אולמי ורסאי, והפילו את האשמה זה על זה. לקראת סוף הדיון אמר נשיא בית משפט השלום בירושלים: "עד עכשיו שמעתי שלאף אחד אין קשר לכלום. כולם לא קשורים".

המשטרה: שיטת ה"פל-קל" גרמה למותם של 23 אנשים

בדיון פנה חוקר המשטרה, עופר שומר, לאלי רון, ממציא שיטת ה"פל-קל" ואמר לו: "השיטה שאתה המצאת גרמה למותם של 23 בני אדם". עו"ד וייסגלס שייצג את רון ציין בתגובה כי בכל המקרים שבהם ארעו קריסות של מבנים שנבנו בשיטה זו, הכשל לא היה בתקרה, כי אם בעמודים או בפגמי בנייה אחרים.

"לאיש אין שום קשר לבניין מאז שנת 1986. הוא תכנן שיטת בנייה של תקרות", טען עו"ד וייסגלס והוסיף: "רכשו ממנו בזמנו את השיטה, כפי שהיה מקובל בעשרות מבני ציבור ומרגע שהיא נרכשה אין לו שום קשר לבניין". פרקליטו של ממציא ה"פל-קל" טען עוד כי השיטה שהומצאה ב- 1975 היתה מקובלת בזמנו.

"זו לא הרצפה שקרסה, זו התקרה"

עורכי הדין יוסי שפירא ושגיא תירוש המייצגים את אחד מבעלי אולם ורסאי, אורי ניסים, טענו כי: "זו לא הרצפה שקרסה. זו התקרה בקומה מתחת". כמו כן טענו שעל אף שהיה שותף בניהול האולם, בפועל הוא היה אחראי רק על הטבחים, המטבח והמזון.

"בסך הכל הורידו משקל מהרצפה"

עו"ד אבי גולן, סניגורם של דודו עדי ואבי עדי, מבעלי אולם ורסאי, טען כי לבעלי האולם לא היה כל קשר לקריסת הרצפה, משום שהשיפוצים במקום הסתכמו בהורדת כמה קירות "בסך הכל הם הורידו משקל מהרצפה", טען. סניגורם של דודו ואבי עדי אמר כי הסיבה לקריסה היא "שבאולם למטה הורידו קיר שתמך בתקרה מעליו".

הסניגור העלה טענות כלפי המשטרה שלא עצרה את ארבעת בעלי אולם "אצולת ירושלים" (אליזה) בקומה התחתונה. ואולם, נציג המשטרה אמר בתגובה כי אחד מבעלי האולם נעצר. בעניינו של דודו עדי טען פרקליטו כי הוא כלל אינו מבעלי המקום "לא בעלים ולא מנהל. הוא בסך הכל עובד שמקבל משכורת".

"המהנדס לא הזמין את התקרות"

עורכת הדין יעל גרוסמן, המייצגת את מהנדס הבניין, דני שפר, טען בדיון בבית משפט השלום בירושלים כי תכנון המבנה התרחש לפני 15 שנה ומאז לא היה למהנדס כל קשר לבניין. הוא טען כי תקרות ה"פל קל" לא הוזמנו על ידי המהנדס, אלא על ידי יזם אחר. עו"ד גרוסמן טענה כי שפר לא שלח את שני עובדיו לבניין העירייה ולא ניסה לשבש את החקירה.

עו"ד חביב אללא, פרקליטו של הקבלן יעקב אדיב, אמר כי בניית השלד הסתיימה ב- 1987 וכי למרשו אין כל קשר למבנה מאז: "ייתכן שהיו בו שיפוצים שפגמו בו", טען.

"ביום שישי בערב העירייה סגורה"

נציגת החשודים בשיבוש הליכי משפט, ארז יוניוב ובני לוי העובדים במשרד המהנדסים, עורכת הדין יעל גרוסמן, טענה כי השניים הציגו בפני חוקרי המשטרה את כל המסמכים שביקשו "אך לפתע כשהתברר שתכניות המבנה לא נמצאות במרד שלח יוניוב את בני לוי בנוכחותם של השוטרים ללכת לעיריה ולצלם את המסמכים".

פרקליטת השניים טענה כי "התוכניות פתוחות לעיון ולצילום. מה הבעיה בזה?". חוקר המשטרה השיב: "אני לא מכיר את נוהלי העירייה. אבל מה שבטוח, שביום שישי בערב העירייה סגורה".

המשטרה תחקור חשודים נוספים

מפקד משטרת מחוז ירושלים, ניצב מיקי לוי, אמר כי היום (א') תזמין המשטרה אנשים נוספים לחקירה. ניצב לוי הוסיף כי המשטרה תבדוק את האסון על כל היבטיו, כולל אפשרות של שחיתות ותשלומי שוחד הקשורים במתן רשיונות לבניין ולאולמי השמחות שהיו בו.

הממצאים הראשונים של החקירה העלו כמה כיוונים: ראשית, השימוש בשיטת ה"פל-קל", המבוססת על יציקת בטון על גבי פחים (להבדיל מהשיטה המקובלת של יציקה על ברזלים). שיטה זו נחשבה בשעתה לפשוטה וזולה, אך התגלתה בשנים האחרונות כשיטה בלתי-בטיחותית, המסכנת את יציבות המבנה. כיוון נוסף: באולם בוצעו לפני חודשים אחדים שיפוצים, ונראה כי הוסרו בהם עמודים וקירות במטרה להרחיב את רחבת הריקודים. ועוד כיוון: מכתב תביעה שהוגש לאחרונה על ידי בעלי אולמי אליזה נגד אולמי ורסאי, עולה כי במבנה היו גם בעיות רטיבות שייתכן שהשפיעו על יציבות הרצפה.