אדם מחפש תשובה

את השם אדם שוב מכירים כולם ככתב בכנסת של גל"צ וכעורך ומגיש חדשות בתחנה. בעלי הזיכרון הטוב זוכרים לו גם סיפור אישי מרתק של חזרה בשאלה אותו חשף בכתבה גדולה שהתפרסמה במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות ובתוכנית "פגישה לילית" עם קובי מידן. מספטמבר הקרוב ישלב שוב, 24, את שני העולמות כמנחה תוכנית בנושא חוזרים בתשובה וחוזרים בשאלה בשם "חוזר ושב" (טלעד) שתשודר בימי שישי בשעה 14:30, ותמלא את משבצת הדת-מסורת שזכייניות ערוץ 2 מחויבות בה.

את התוכנית, שעורכת עירית גל, החלו לצלם לפני שלושה חודשים ועד כה צולמו 6 פרקים מתוך 19 מתוכננים. מלבד ראיונות באולפן ישולבו בסדרה גם קטעים תיעודיים, וכל פרק יוקדש לזווית אחרת של הנושא. שוב, אם מסתכלים על הרזומה שכולל גם חיים בבית חרדי וגם קריירה כעיתונאי, הוא הבחירה האידיאלית לתפקיד המנחה.

"בתוכניות האלה, של דת ומסורת, אין הפקות ענק מבחינת השקעה, לכן ברוב רובה היא תוכנית אולפן והקטעים מהשטח הם לא מקוריים שלנו", מסביר שוב, "הקונספט הוא בין פאנל בסגנון דן שילון לבין ראיונות של אחד על אחד. בחלק מהפרקים אני מדבר עם מרואיין 7 דקות ורק אז אני עובר הלאה, אבל זה בעיקר תלוי באנשים שיושבים מולי בכל תוכנית. יש סוג של נושאים שהאינטראקציה בין המרואיינים היא פחות מעניינת כי הקשר ביניהם קלוש. התפקיד שלי הוא בעיקר להוביל את התוכנית בקצב מסוים, מתי כל אחד ידבר. זה לא יהיה מן דנה מודן, לא סתם יושבים ומתקשקשים".

מראיין צריך להיות נורא סקרן

בין הנושאים בהם תעסוק התוכנית אפשר למצוא תכנים יצירתיים למדי כמו זוגיות ומיניות במגזר החרדי, או תוכנית שתעסוק בכל מיני תמהונים, מעין יצורי שוליים בחברה החרדית, כמו רב בסגנון הודי שפתח ישיבת אשראם או אדמו"ר שעושה מוסיקת טראנס ואחד מתלמידיו אף מנגן מדי פעם במועדונים.

- כשפנו אליך לראשונה עם ההצעה הזו, הייתה איזושהי התלבטות?

"היתה התלבטות גדולה קודם כל בגלל שאני לא נלהב להיות מקושר לדימוי הזה של החוזר בשאלה, למרות שזה מה שעושים כל הזמן. מבחינת איך שאני רואה את עצמי אני קודם כל עיתונאי ואיש חדשות. מזמינים אותי לאינספור טוק שואו'ס כעיתונאי שמבין בעולם החרדי אבל בתשעים אחוז מהמקרים אני מסרב כי אני מרגיש שהסיפור שלי כבר לעוס ואני לא רוצה להתקבע בדימוי הזה של הדתי חרדי. מה גם שזה בעיקר לא נכון עובדתית. אני עוסק בעוד אלף דברים אחרים ואותי, בעצם, העולם החרדי שכל כך מסקרן את החילוניים, כבר לא מעניין. התוכנית הזו בעצם באה לספק את הסקרנות הזו והמציצנות הזו של החילוני במת לדעת מה קורה במחשכים האפלים שנקראים המגזר החרדי. וזו בעצם הייתה הדילמה שלי".

- נו? אז למה בסוף החלטת כן לעשות את זה?

"אני מאוד מקווה, אבל כמובן לא בטוח שאצליח, לעשות משהו שלא ייפול לבנאליה של העיסוק בנושאים האלה. אין לי שום יומרה שהתוכנית תהיה משהו מהפכני, אבל אני כן מקווה שהמוצר הסופי יהיה מעניין ושאנשים, רגע לפני שהם מזפזפים לערוץ האופנה או לאמ.טי.וי, יחשבו פעמיים".

- מצאת את עצמך מתעניין בנושאים שטיפלת בהם כמראיין או שההרגשה הייתה שבעצם כבר היית וראית הכל?

"אני קצת מפוצל בדברים האלה כי מצד אחד אני צריך לשים על עצמי את הכובע של החילוני הממוצע הסקרן שהוא מן הסתם רוב הצופים שלי ומצד שני אני אמור לתרום מהידע שיש לי בעניינים האלה. הבעיה שלי הייתה שמראיין קודם כל צריך להיות נורא סקרן אחרת מיד רואים את זה אבל אני הרבה פעמים פשוט חשבתי שהתשובות כל כך מובנות מאליהם שבשביל מה צריך לשאול את השאלות. אבל לכן יש עורכת שלא באה מהעולם הזה והרבה פעמים היא אמרה לי לשאול שאלות שאני הייתי בטוח שהן ברורות לכולם. אז בעצם הרקע שלי מצד אחד היה לי לרועץ ומצד שני אין ספק שהוא עזר לי. גם האנשים שישבו מולי הרגישו נוח יותר להיפתח מול אדם שמכיר את העולם ממנו הם מגיעים".

- אז בגיל 24, כמו הרבה אנשי רדיו לפניך, התחלת את הרומן עם הטלוויזיה. האם צפויה נטישה בקרוב לטובת המקום הנוצץ יותר?

"בגל"צ אני נהנה מכל רגע. הטלוויזיה זה תחום מאוד מרתק, זו שפה אחרת לגמרי ממה שאני רגיל ברדיו, הכל הרבה יותר מורכב. הסיפוקים בטלוויזיה הם פחות מידיים ומהבחינה הזאת אני מכור לשטח ולרדיו, שם כל דקה אתה מרים את המתג ואתה באוויר. טלוויזיה דורשת יותר הכנות וחישובים, האוזנייה הזאת שתקועה לך באוזן... אבל כמובן שנהניתי מאוד מהצילומים. אני בעיקר חושב שיש לי עוד הרבה מה ללמוד בתחום הזה, אז התשובה בקיצור היא- לא, אני לא נוטש את הרדיו אבל זה בהחלט לא הדבר האחרון שאני עושה בטלוויזיה".

נותקו הקשרים עם המשפחה

שוב, שעד גיל 15 גדל בשכונה סמוכה למאה שערים במשפחה חרדית אשכנזית עם תשעה אחים ואחיות, החל את החזרה בשאלה הנפשית שלו הרבה לפני שבפועל עזב את הבית ועבר לעיר הגדולה. "זה תהליך שלא קורה ביום אחד", הוא אומר ובראיונות שנתן בעבר הזכיר אירועים שהעז לעשות בפעם הראשונה כמו לנסוע באוטובוס מעורב, לקחת טרמפ ביום שישי בלילה או להסתכל בעיתונים חילוניים. מאז, בכל אופן, נותקו הקשרים עם משפחתו וכיום אין ביניהם כמעט קשר.

- על התוכנית הם יודעים?

"רובם המכריע לא יודעים, אבל אין להם טלוויזיה בבית כך שזה לא משנה הרבה".