המתת חסד: הרופאים מברכים, הרבנים מתנגדים
בעקבות החלטת בית המשפט להתיר לנתק חולה סופנית ממכשירי ההנשמה, אומר מנהל המיון במרכז הרפואי רבין , ד"ר פייר זינגר, כי "יש לברך על ההחלטה". לדבריו, בפועל מבוצעות כבר המתות חסד תוך הפסקת טיפול, לאחר שמגיעים להסכמה עם המשפחה שלא נותר מה לעשות כדי להציל את החולה. הרב לאו לעומתו מותח ביקורת על ההחלטה: הרופאים הוסמכו לעזור לחולים ולא לעשות את ההיפך
המתת החסד הפאסיבית עליה החליט ביום ג' נשיא בית המשפט המחוזי, השופט אורי גורן, היא צעד נוסף ומשמעותי בדרך לחקיקה בארץ שתאפשר המתת חסד. במצב הנוכחי קדושת החיים גוברת על סבלו של חולה סופני. בפועל, מאות חולים סופניים נידונים מדי שנה לגסיסה איטית ומייסרת בבתי החולים.
בהולנד הוחלט בחודש שעבר לאשר את המתת החסד. הבית העליון בפרלמנט אישר את החוק החדש, שהפך את הולנד למדינה הראשונה עם חוק מפורש המתיר המתת חסד. גם שם התקבל החוק בזעם ודווח כי עשרת אלפים מפגינים מחו על אישור החוק מחוץ לבניין הפרלמנט, בעת שהתקיימה הצבעה בנושא. בהולנד המתת החסד הינה אקטיבית, כלומר – לגופו של החולה חשוך המרפא מוזרק אשלגן שגורם להפרעות קצב לב ולמוות. בישראל מדובר בפעולה פאסיבית של אי החייאת החולה הסופני באמצעות מכונת הנשמה.
"אנחנו מתמודדים מדי יום עם החלטות מהסוג הזה", אומר ד"ר פייר זינגר, מנהל המיון במרכז הרפואי רבין בפתח תקוה. "אנחנו את המתת החסד הזו מבצעים בשלבים כבר מזמן. אנחנו עושים זאת כשיש הסכמה עם המשפחה של החולה שאין מה לעשות יותר כדי להצילו. אנחנו הרופאים יכולים רק לברך על החלטת בית המשפט היום, כי נכון להיום אין חוק שמגן על ההחלטות שמקבלים הרופאים".
לדבריו, "בהולנד המתת החסד היא אקטיבית. בישראל מדובר בהפסקת טיפול שתגרום למוות הדרגתי ולא מיידי. זה תהליך שונה לחלוטין ואני לא חושב שבישראל יסכימו הרופאים על הפסקת חיים בצורה פעילה".
הוא הוסיף כי "בבית החולים הדסה היה בעבר מקרה ידוע של חולה שבית המשפט פסק שלא לחבר אותה למכונת ההנשמה. זהו משחק מילים של משפטנים שבין 'לא לחבר' ו'לנתק' מהמכונה. אני ורופאים רבים אחרים חושבים שהפסקת טיפול או לא לנסות טיפול חדש – הן שתי החלטות באותה הרמה".
לטענת ד"ר זינגר, המתת חסד היא משימה מוסרית, כאשר יש ידיעה ברורה שהחולה לא יבריא עוד והוא צפוי לייסורים. "הבוקר היה לי מקרה", הוא מספר, "של צעירה שחלתה במחלה סופנית, שלא חשבנו שצריך להחיות אותה. המשפחה של הבחורה דרשה החייאה ובשל לחץ המשפחה המשכנו כמובן בטיפול, למרות שאין בו טעם כי על פי הרפואה – אין תועלת".
הרב הראשי: אין זה מוסרי לסמוך על חולה ברגעי לחץ
לעומת ד"ר זינגר, הרב הראשי לישראל, ישראל מאיר לאו, דוחה את הרשאת בית המשפט לנתק את פתיל חייה של חולה, במסגרת ההגדרה של "המתת חסד".
הרב לאו מזהיר מפני מתן חופש לחולה הסופני להכריז על רצונו למות. "אין זה מוסרי, אין זה צודק ואין זה הגיוני לסמוך על חולה ברגעים של לחץ פיסי ורגשי עצום, ודווקא בשעה קשה כל כך להפקיד בידיו את מפתחות החיים והמוות ולסמוך על שיקול דעתו, אם בכלל ניתן לכנות זאת - שיקול דעת".
הרב הראשי לישראל, שהיה חבר גם בוועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם ולאתיקה רפואית, מדגיש כי אין שום מנדט בידי רופאים ליטול חיי אדם. "הם למדו, הוסמכו ונשבעו לסייע לאנשים, לשכך את מכאובם ולהאריך תוחלת חיים, ולא לעשות את ההיפך מכך. האמונה הבסיסית של היהדות היא שהנשמה ניתנת על ידי הבורא ורק הוא רשאי ליטול אותה מן האדם, אין לאדם בעלות על נפשו".
עוד מוסיף הרב לאו ומזכיר כי לא פעם, בעיתות מצוקה, אומרים אנשים - וגם מבצעים לפעמים - דברים שאחר כך הם לחלוטין מצטערים עליהם ומתנערים מהם. "במקרה הזה מדובר במצב שאין ממנו חזרה, ובהיותו בלתי הפיך נדרשת ההקפדה עשרות מונים".
מכאן ואילך, מזהיר הרב, אם יתחילו להתיר קיצור חיי אדם, מי יודע עד היכן יגיעו הדברים, מה יהיו השלכותיהם ואם בכלל יוצבו גבולות.
