ניהול סיכונים מחושב בארץ ה"סמוך"

מה המשותף לבנק הבריטי בריגנס, שהתמוטט בשנת 1995, לחברת רב-בריח הישראלית, ליצרנית ציוד הספורט הענקית נייקי ולבנק לאומי בציריך? כל אחד מהגופים הללו ספג בשנים האחרונות מכה קשה, כתוצאה מכשל של מערכות הפיקוח הפנימיות: ניק ליסון הצליח למוטט את בנק בריגנס, לאחר שורה של הימורים כושלים במכשירים פיננסיים; חברת רב-בריח ספגה מכה קשה ונאלצה להוציא 12 מיליון שקל כתוצאה מכישלון בהטמעת מערכת המחשוב; המנייה של חברת נייקי נפלה בבורסה כתוצאה מכשל במערכת ההזמנות; ובבנק לאומי בציריך נתגלתה לאחר מעשה מעילה של עובד, שגרמה לנזק של 100 מיליון דולר לבנק.

תחום מוזנח

אחד המכשירים שנועדו למנוע כשלים שכאלה במערכות בחברות גדולות הינו ניהול מבוקר ומתמיד של הסיכונים. בניגוד למנטליות הישראלית, הפועלת בשיטת ה"סמוך" וה"יהיה בסדר" ומתחילה לבדוק מה אירע לאחר מעשה, ניהול הסיכונים מנסה למנוע את הכשלים מבעוד מועד.

יגאל ברייטמן, שותף מנהל במשרד דלויט-טוש-ברייטמן-אלמגור, אומר בעניין זה כי על אף העובדה שחברות ישראליות הפכו לגלובליות ואימצו תרבויות ניהול חדשות בחלק מהמגזרים העסקיים, תרבות ניהול הסיכונים עדיין נמצאת בפיגור של כמה שנים. "לדאבוננו, אחד התחומים המוזנחים ביותר בארץ הוא ניהול הסיכונים", הוא מציין ומוסיף: "אם הסיכון לא מנוהל היטב, הוא מתחיל לנהל את החברה".

משרדו של ברייטמן השיק היום (א') שיתוף פעולה חדש, ביחד עם משרד עורכי הדין של רחל לויתן ומשרד עורכי הדין של אורי סלונים, בניסיון לספק לארגונים הגדולים בישראל מערכת לסקירת הסיכנוים ומניעתם.

10 מיליארד בעולם, 50 מיליון בישראל

ההערכות בעולם מדברות על הוצאה של 10 מיליארד דולר בשנת 2001 לנושא ובישראל, בה כאמור הנושא מצוי בחיתוליו, מוערך היקף ההוצאות ב-50 מיליון דולר בשלב זה. אורי סלונים אומר כי שורת האסונות שהתרחשו בשנים האחרונות בישראל, מפסטיבל ארד, דרך קריסת גשר המכביה ועד אסון וורסאי, הראו למנהלים ולארגונים בישראל כי ההוצאה לאחר התרחשות האירוע עולה לאין שיעור על ההוצאה להיערכות למניעתן.

למנהלים הישראלים הוא מזכיר, כי בניגוד לתחום האזרחי עליו יש ביטוח, "לאחריות הפלילית אין כל ביטוח. על מנהל שיישב בחדרי החקירות או יישב בכלא או בעבודות שירות, לא יהיה כל פיצוי וכך גם להפסדים שייגרמו לארגון מהעיסוק המסיבי מול עשרות גופי החקירה הפועלים כיום בישראל".

סלונים ממשיל את תחום בחינת הסיכונים לתחום התרופות, שבו ניתן לתת תרופות לאחר שהמחלה כבר התפרצה, אך כיום נהוג לספק ויטמינים כדי למנוע מראש את התפרצות המחלה ואת נזקיה.

סיכון ביטוחי וסיכון לנושאי המשרה

במסגרת השותפות החדשה ייספק כל צד את התמחותו וביחד ייעשה ניסיון להציג ללקוחות חבילה כוללת. רואי החשבון במשרד ברייטמן-אלמגון ייספקו מענה לצד הפיננסי, לבחינת התהליכים, אבטחת המידע והביקורת הפנימית, בעוד משרד לויתן ייספק מענה לבחינת הצד הביטוחי ומשרד סלונים ייבחן את נושא הסיכון של נושאי המשרה וגם את הצד של סיכוני איכות הסביבה.

מבחינת הצד הביטוחי ינסה ניהול הסיכונים לזהות את החשיפות המוטלות על הארגון מכוח ההסכמים עליהם הוא חתום ולנסות להעבירם לצד השני. בנוסף, ייבדקו ההשלכות של התביעות המשפטיות שהוגשו נגד הארגון ונגד מתחריו בענף וכיצד אלה יכולות להשפיע על פעולתו העתידית.

בצד המשפטי של נושאי המשרה ייערך ניסיון לבחון את מידת החשיפה של הארגון להליכים פליליים, לסוגיות של בטיחות בעבודה ואיכות סביבה, נושאים שהמודעות אליהם גוברת במקביל להעלאת רף הענישה.

יהלי שפי, מנהל שותף בדלויט-טוש-ברייטמן-אלמגור, אומר כי עלות השירות החדש לארגונים עם מחזור בסדר גודל של 40-200 מיליון דולר תעמוד על 30-80 אלף דולר בשנה.

כעת נותר רק לראות האם החברות הישראליות יסכימו להוציא סכונים כאלה כדי למנוע כשלים עתידיים, או שאולי, כנהוג במקומותינו, ימשיכו להמתין עד לקטסטרופה ואז יינסו להמעיט מנזקיה