כמה עולה לנו הכסף?

מהו מחירו האמיתי של הכסף, או במילים פשוטות יותר – מהו גובה הריבית שאנחנו משלמים על האשראי שמעניקים לנו הבנקים (אוברדראפט והלוואות)?

סיום השביתה בבנק ישראל וחידוש הזרמת הנתונים השוטפים מאפשרים לנו עכשיו לדעת מהם שיעורי הריבית האמיתיים שבהם אנחנו מחוייבים מדי שלושה חודשים.

כלל ראשון - יש יותר מסוג ריבית אחד

ליתר דיוק - שלושה. הסוג הראשון הוא הריבית הנומינלית, זאת שעליה מצהירים בנק ישראל והבנקים המסחריים.

אולם מכיוון שהריבית אינה מחושבת רק פעם אחת בסוף השנה, אלא מדי שלושה חודשים, יש לחשב אותה בשיטת הריבית דריבית. לריבית זאת, שהיא למעשה הריבית האמיתית שאנחנו משלמים, קוראים ריבית אפקטיבית. הריבית המוצהרת של בנק ישראל הסתכמה בחודש שעבר ב-7.2%. ריבית בנק ישראל האפקטיבית, לעומת זאת, הייתה אז 7.56%.

הסוג השלישי הוא הריבית הריאלית, שהיא למעשה היחס (ולא כפי שמקובל לחשוב, הפער) בין הריבית הנומינלית לאינפלציה. בנק ישראל נוהג לחשב, ובצדק, את הריבית הריאלית ביחס לאינפלציה הצפוייה ולא ביחס לאינפלציה בפועל.

כלל שני – כל לווה והריבית שלו

מהי אם כן הריבית שאנחנו משלמים? כמו בהרבה מקרים אחרים, גם כאן התשובה היא תלוי מי משלם. לווה גדול ו/או מתוחכם מספיק יכול למשל לקחת הלוואה צמודת דולר בריבית משתנה. ריבית ה"ליבור", הנהוגה בהלוואות מסוג זה, הסתכמה בסוף השנה שעברה ב-6.6%. היום היא מסתכמת ב-3.9% בלבד.

לריבית הליבור נוהגים הבנקים לצרף תוספת כלשהי, המשתנה בהתאם למשך ההלוואה וליכולת המיקוח של הלווה. אולם גם יחד עם תוספת זאת, מסתכמת הריבית הכוללת בהלוואות אלה בפחות מהריבית על האשראי השקלי. מה שנותר ללווה המתוחכם במקרה זה הוא להתפלל שבין מועד נטילת ההלוואה לבין מועד סילוקה הסופי לא יתפוש אותו איזה פיחות.

בהנחנה שרובנו לא ממש לווים גדולים, וגם לא שולטים בכל האפשרויות הפיננסיות, מה שנותר לנו למעשה הן האופציות המוכרות: אוברדראפט או הלוואה ממוסדת לזמן קבוע מראש.

כלל שלישי – לכו על הלוואות

לפני מספר שנים נקלע הנגיד הקודם לאחת מאותן התקפות תקופתיות על גובה הריבית. פרנקל לא התבלבל, הרביץ גלגול עיניים קצר למרומים וענה: מה הבעיה, מי שרוצה יכול לקחת אשראי במטבע חוץ, בריבית נמוכה יותר.

כמה שנים לפני כן הסביר מי שמכהן היום כנגיד בנק ישראל כי צרכן האשראי הנבון צריך להעדיף הלוואות לזמן קצוב על פני האוברדראפט המסורתי, בשל פערי הריביות המשחקים בבירור לטובת ההלוואות.

מה שהסביר אז ד"ר קליין נכון גם היום. באפריל הסתכמה הריבית הממוצעת על הלוואות לזמן קצר ב-9.3%. ריבית האוברדרפט (חשבונות עו"ש בחובה וחשבונות מסוג חח"ד למגזר העסקי), לעומת זאת, הסתכמה אז ב-13.8%. מי שחרג מהמסגרת שאושרה לו, נאלץ כבר לשלם באפריל ריבית של לא פחות מ-16%.

מי שרוצה, יכול להתנחם בעובדה שרק לפני שנה ורבע הייתה ריבית החריגות באוברדראפט עוד יותר גבוהה והסתכמה בלמעלה מ-19%.

כלל רביעי ואחרון – הריבית הריאלית היא הקובעת

הריבית כשלעצמה אינה אומרת יותר מדי. ריבית של 16% באמצע שנות השמונים, למשל, כאשר האינפלציה השנתית הגיעה ל-400%, הייתה נחשבת מן הסתם למתנה משמים. מה שקובע לכן הוא היחס בין הריבית לאינפלציה, או במילים פשוטות יותר – הריבית הריאלית.

חישוב פשוט מראה כי כאשר הריבית הנומינלית על כלל האשראי הבנקאי הלא צמוד (הלוואות ואוברדראפט) מסתכמת היום ב-10.2%, וכאשר הציפיות האינפלציוניות מסתכמות רק ב-1.2%, הריבית הריאלית מסתכמת בקרוב ל-9%.

וכבר אמר מי שאמר, ולא כל כך מזמן, שבתחום הריבית הריאלית - אנחנו אלופי העולם.