ורדי הלך לאיבוד בקיסריה

במסגרת מחזור האופרות של ורדי שמצליחים להשחית כאן בעונה זו (היזכרו נא ב"מקבת" אי שם במחצית הראשונה של העונה), תופסת גם האופרה "כוחו של גורל" את מקומה ההולם בשורת ההחמצות. אין ספק כי מי שבחר את האופרות של ורדי לעונה זו, בחר בקפידה אופרות שרק המחשבה עליהן מעוררת התרגשות, ו"כוחו של גורל" היא אכן אופרה מעולה אם מבחינת המוזיקה, ואם מבחינת התוכן והדרמה .

אז איך בכל זאת לא האיר הגורל פנים להעלאה הזו? הבעיה התחילה (ונגמרה) בהפקה. האמפיתיאטרון בקיסריה, מה לעשות, לא מתנהג כמו אולם 'המשכן לאומנויות הבמה' בתל אביב. הוא ענק, הוא פתוח, יש לו עומק, גובה ועצמות שאין באולם סגור, מה שכמובן דורש יחס בהתאם. אם לא מנצלים את העצמה האדירה של המקום ולא רותמים אותה לטובת ההפקה, הולכים לאיבוד. לא ניכרה לעין כמעט כל כוונה להפיק שימושי במה מעבר לבנאלי, לא בתפאורה ולא בעומק ובמרחב.

דווקא יש לציין שקאסט הזמרים היה מעולה (בעיקר סינתיה מקריס (סופרן) בתפקיד לאונורה; פייבי ניסולה (סופרן) בתפקיד פרציוזילה; וריימו סירקיה (טנור) בתפקיד דון אלוורו), אבל גם הם לא הצליחו להציל את המופע כולו מההרגשה שמשהו אבד עוד לפני שניתנה לו ההזדמנות ההוגנת להגיע למיצוי.

האופרה כולה נראתה (ונשמעה) כאילו מלכתחילה אמורה היה להתקיים בתוך אולם סגור, שלא לומר הפקה לטלוויזיה. אם כך, נשאלת השאלה למה לנסוע (בפקקים) עד קיסריה, על מושביה הלא נוחים והצפופים ועל יתושיה המטרידים בשביל הפקה שלא טורחת לנצל את יתרונותיה המיוחדים? לא עדיף להעלות אופרה כזו באופן הולם יותר בתל אביב (או כל אולם אחר העונה לדרישות), ולהרוויח גם נוחות לקהל וגם התאמה להפקה המסויימת המועלית לפניו?

לא נותר אלא לקוות כי "אותלו" (האופרה הבאה שעתידה לעלות כאן) תעשה צדק רב יותר עם ורדי, עם המבצעים וכמובן עם הקהל.