איזה מין קופה

לפני יותר משנתיים, באוקטובר 1998, חשפה רנו בתערוכת פאריז מכונית תצוגה מיוחדת מאוד שנקראה וול-סאטיס. התגובות היו מעורבות, היה מי שאהב את המראה האגרסיבי של הקופה הגדולה והיוקרתית. אחרים ראו בה חיקוי מודרני למשוריין. אך אף אחד לא נשאר אדיש.

אולם ההצהרה המעניינת ביותר באה אז מפיו של פטריק לה-קוואמה, המאסטרו של רנו בתחום העיצוב והאיש שאחראי לתחייה המחודשת אצל היצרן הצרפתי. "כשמונים אחוזים מהמרכיבים החזותיים של המכונית הזו" הוא טען בפני "יופיעו במכוניות היוקרה העתידיות של רנו". "מכוניות?" התפלאתי. "כן" הוא השיב "למען האמת שתי מכוניות".

טובות השתיים

הסיבה לפליאה הגדולה הייתה העובדה כי רנו נחלה בשנים האחרונות כשלון חרוץ בשוק מכוניות הסאלון. ואם הספראן לא הצליחה לחדור את הבונקר הגרמני, האם זה הגיוני לנסות ולהציג שתי מכוניות סאלון יוקרתיות? השאלה הזו עוד תעלה עוד פעמים רבות במהלך החודשים הקרובים, כאשר גם הוול-סאטיס הסדרתית (אשר שונה ממכונית התצוגה) תצא לדרך.

בכל מקרה, הפרק הבא בסיפורנו התרחש כחצי שנה לאחר מכן, בתערוכת ז'נבה, בה נחשפה האוונטים המוזרה למראה. זו הייתה המכונית השלישית בטרילוגיית מכוניות התצוגה היוקרתיות של רנו, אליה שייכות גם האינסיאל והוול-סאטיס. ואולם במובן מסוים האוונטים הייתה יוצאת הדופן. זאת הקופה של שנות ה-2000 הסבירו רנו כשעמדנו מול מכונית עם צללית של מיניוואן, גג בגוון אלומיניום מסנוור, אך מרכב בעל שתי דלתות בלבד לרשות הנוסעים. אלה, יחד עם חישוקי "16 וצמיגי 225/55 מלפנים ("17 ו-235/50 מאחור) היו רמז יחיד לכך שמדובר אכן במכונית קופה. חצי שנה אחרי כן הוצגה המכונית ללא שינויים מהותיים בתערוכת פרנקפורט, הפעם בגרסה הסדרתית. האוונטים, הבטיחו ברנו, תגיע בשנת 2000 לכביש.

עיכוב קל

ואולם מכונית זו לא הגיעה לכביש בזמן, בעיקר בגלל אותן דלתות ייחודיות שמהוות את אחד החידושים הטכניים המעניינים יותר במכונית. לפי רנו, אלו הן הדלתות הארוכות ביותר במכונית נוסעים סדרתית. ולכן כדי שלא להפוך אותן למסורבלות ומפריעות בחנייה, הן נעות על שני צירים: קדימה (כ-15 ס"מ) ומעט החוצה ואז הטיה רגילה. כך בפתיחה הן לא תופסות יותר מקום מדלת של טווינגו. ואולם רנו ומאטרה, עמה פותחה ומיוצרת האוונטים, התקשו להגיע לרמת הדיוק הנדרשת. בכל מקרה ייתכן והעיכוב היה לטובה, שכן כך ניתן זמן לקהל להתרגל למכונית המוזרה למראה.

למי היא מיועדת בדיוק? לפי רנו הקהל של מכוניות הסאלון הנוכחי לא מסתפק בגודל ואבזור עשיר אלא רוצה משהו יותר מיוחד שיצביע על אישיות מקורית ובעלת טעם. למשבצת הזו נכנסת מבחינתם האוונטים וכמתחרים הם רואים ערב רב של מכוניות החל מסדרה 3 פתוחה ו-406 קופה וכלה בגרנד-צ'ירוקי ו-X5.

המבנה המיניוואני פחות מפתיע, אם לוקחים בחשבון שהאוונטים מתבססת על הגרסה הקצרה של האספסאס (ומכאן בסיס הגלגלים הזהה, 270 ס"מ). עם זאת מפסק הסרנים שלה מלפנים ומאחור גדול יותר, היא רחבה ב-1.6 ס"מ ומרווח הגחון שלה נמוך ב-2 ס"מ. היא ארוכה, עם 464 ס"מ ובוודאי גבוהה (163 ס"מ) עבור מי שמתיימרת להיות מכונית קופה. אבל האוונטים לא דומה לאספאס. החלון האחורי המשופע שלה מזכיר את הוול-סאטיס המקורית, הקורה האחורית מיוחדת והגג הכסוף בולט למרחוק. מן הצד תופס את המבט מבנה נטול קורה מרכזית כאשר גם לדלתות אין מסגרת. זה, יחד עם גג הזכוכית הפנורמי הנפתח, שהינו הגדול ביותר במכונית סדרתית (מטר מרובע), הופך את האוונטים לפי רנו לתחליף נוח ומפנק לקבריולה. בלחיצת כפתור אחת יורדים כל החלונות (גם מאחור), הגג נפתח והתחושה מן הסתם תהיה אוורירית.

יש מנוע

האוונטים מצוידת במנוע ה-V6 המוכר של פיז'ו-רנו. זאת בניגוד לוול-סאטיס שבחרטומה פועם מונע ה-3.5 ליטר של ניסאן. טוב, צריך לזכור שהאוונטים היא למרות הכל מכונית וותיקה יותר. היא נסמכת על רצפת האפסאס הוותיק (שבה מרכיבים רבים מהלגונה הקודמת), בעוד הוול-סאטיס נשענת על הלגונה החדשה. בכל אופן עם 210 כ"ס ולמרות משקל לא קל של 1,741 ק"ג, מצליחה האוונטיים הידנית (שישה הילוכים) להגיע ל-220 קמ"ש מרביים ולזנק למאה ב-8.6 ש'. גרסה אוטומטית עם חמישה הילוכים תוצג בקרוב. כן תוצע בהמשך גרסת 2.0 ליטר טורבו עם 165 כ"ס.

למרות המחסור המפריע בקורה מרכזית ובזכות מבנה מיוחד של גג האלומיניום, טוענים הצרפתים לרמת בטיחות "כמו רנו". רנו גם מתגאים בשלל עזרי הבטיחות להם הייתם מצפים במכונית כזו עם שלל בקרות אחיזה, יציבות, סיוע בבלימה ושפע כריות אוויר(קדימה-צד וילון). יש לציין שבהיעדר קורות, מעוגנות החגורות למושב עצמו.

ובכל מקרה פרטים כאלה נראים שוליים לעומת התפיסה הכל כך מיוחדת של האוונטיים. האם לתעוזה וליומרנות של רנו אכן כיסוי על האפסלט הכהה. אתם כרגיל תהיו הראשונים לדעת.