התאחדות סוכני הנסיעות משלמת את משכורת הבורר

דוד מורר, לקוח שסוכנות הנסיעות שלו שלחה אותו למלון שממוקם 80 קמ מאנטליה - למרות שביקש במפורש לשהות דווקא בתוך העיר - נדהם לגלות כי השופט בדימוס העומד בראש מוסד הבוררות המשותף למועצה לצרכנות ולהתאחדות סוכני הנסיעות, מקבל את משכורתו מהתאחדות סוכני הנסיעות.

לפני כחודש הופיע מורר לפני הגוף הבורר, בו מכהנים נציג המועצה לצרכנות, נציג ההתאחדות הסוכנים והשופט. הדיון בבוררות הסתיים אמנם בפסק-דין לטובתו, ואף חייב את חברת הנסיעות לפצותו ב-300 שקל, אבל מורר לא נרגע. גוף בוררות חייב להיות נייטרלי, הוא טוען, והצדק חייב להיראות ולא רק להיעשות. איזה צדק יכול להראות גוף שאמור להכריע בסכסוכים של צרכנים מול סוכני נסיעות, כאשר שניים

מהמכהנים בו מקבלים את משכורתם מהתאחדות סוכני הנסיעות?

במועצה לצרכנות מודים כי גם להם יש תחושה של אי נוחות מהעניין, ולפני זמן מה הוחלט שתשלום שכרו של השופט העומד בראש מוסד הבוררות יבוא בחלקים שווים מהמועצה לצרכנות ומהתאחדות סוכני הנסיעות, אחרת לא תמשיך המועצה בשיתוף הפעולה.

מהתאחדות סוכני הנסיעות נמסר בתגובה: הזיקה בין מוסד הבוררות להתאחדות אינה נסתרת, והיא מפורסמת באופן הברור ביותר במענה הקולי ובעלון המידע. ההתאחדות נושאת בכל ההוצאות המינהליות של המוסד, ביניהן גם בשכרו של היור. לפני הנוסע עומדת הזכות לבחור לאיזו יישות שיפוטית הוא מעוניין להביא את עניינו.

לטענה לפיה לוקה המוסד בחוסר איזון כתוצאה מתשלום שכרו של היור אין אחיזה במציאות. מאוקטובר 2000 ועד ה-9 ביוני 2001 הוגשו למוסד 117 תלונות, וב-71 מהמקרים פסק מוסד הבוררות לטובת הנוסע, ב-36 מקרים לטובת סוכן הנסיעות וב-10 מקרים לא הובא התיק לכדי בוררות.