שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    להחזיר את הפיות לארץ ישראל

    פרק מתוך "להחזיר את הפיות לארץ ישראל", רומן ראשון מאת שז

    חושך. לילה. אני רוצה לשבת כל הלילה ליד החלון לעשן סיגריה לראות איך הזמן עובר, איך לאט לאט השמים מתבהרים, אולי לשים ברקע תקליט עצוב של בילי הולידיי, ואולי לא צריך, אולי מספיק השקט עם המנגינות העצובות שיש לי בלאו הכי בלב, עם השירים שלאט לאט נרקמים בתוכי לובשים חיים זוממים להיוולד.
    חושך. אני רוצה לשבת כל הלילה ליד החלון בחדר השינה ולהביט באור שלא תרגיש איך נשמטתי לה משנתה. עד הבוקר היא תחלום שהיא מחבקת אותי, רק אויר קר בין זרועותיה החמות. כל הלילה אני אביט בה ואדמה שהיא אהובתי, שיש לנו בית שימוש משותף עם נייר טואלט ורוד ופח אשפה לבן קטן ומראה מעוטרת בפסים ורודים ושמפו וקונדישינר ורודים של פנינה רוזנבלום. כל הלילה אני אדמה שאור כותבת לי כל החיים שירי אהבה קסומים עד שנהיה זקנות וכפופות ובעיניה אני אשאר יפה תמיד. היא תתרגש מהעיניים הכחולות שלי גם כשהגופות שלנו יסריחו מזוקן, ונקנה לחם חי וגבינה מהקיצבה של הביטוח לאומי ונשב בגן מאיר ליד הבריכה והשיניים התותבות ירעדו בפה שלנו כל פעם שילדים יקפיצו כדור ויצחקו לעצמם: "הנה זוג לסביות זקנות".
    שעה ארוכה אני שוכבת בשקט בין זרועותייך החמות והחסונות, אור, מדמה את עצמי יושבת ליד החלון מביטה בך ומדמה אותך לאהובתי האמיתית, האחת, היחידה, זאת שתמיד אני אוהבת לרדת לה כי אני כי אני אוהבת את הריח שלה ואני אוהבת את הטעם שלה. אפילו שזה לא מיץ אפרסקים ולא מיץ ענבים, זה טעים כמו מין שילוב של קיוי ובננה. תמיד אני אוהבת להריח את בתי השחי שלה, תמיד אני מתרגשת מהמוצקות של הירכיים והזרועות שלה, מהרכות של השדיים שלה. שתמיד העיניים שלה מדברות אלי ומבינות את העיניים שלי, שתמיד היא נורמלית בצורה שמכילה גם את המופרעות שלה, שאף פעם אני לא מתביישת בה, שתמיד אני שמחה להכיר אותה לאנשים, "תכירו זאת החברה שלי", ולתת להם להתבלבל מהדו-משמעות ובלב להגיד "זאת האהובה שלי זאת האשה שלי".
    בסוף, אחרי שאני מדמה שאני יושבת ומדמה, את מתהפכת מתוך שינה בגבך אלי, אבל גם בתנוחה הזאת עדיין זרועך כרוכה סביב מותניי.
    אני לוחשת את שמך. את זזה בשנתך. שוב אני לוחשת את שמך. אני מלטפת את זרועך. אני מלטפת את פנייך. את שערך. את אפך. אני מחליקה אצבע על שפתייך. מתוך שינה שכבר לא שינה את לוחשת לי "אני אוהבת אותך. את יודעת שאני אוהבת אותך..." אני באה אלייך. אני באה אלייך ברוך.

    מתוך "להחזיר את הפיות לארץ ישראל", רומן אוטוביוגרפי בדוי מאת שז, הוצאת מודן, 175 עמ'

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים