ערבים יוכלו לגור בפרוייקט לחיילים משוחררים

פרקליטות המדינה הודיעה בימים האחרונים לבג"ץ, כי המדינה החליטה לבטל את הקריטריון שהתיר רק ל"חיילים משוחררים עד גיל 35" לרכוש דירות בפרוייקט הדיור הממשלתי "מעוז העיר" ברמלה. בכך נענתה הפרקליטות באופן חלקי לעתירתם של ערבים תושבי רמלה, שטענו כי הקצאת קרקעות ודירות לחיילים משוחררים בלבד, היא אפליה פסולה של מי שלא שירתו בצה"ל, ובראשם האזרחים הערבים. לאור הודעת הפרקליטות, דחו שופטי בג"ץ היום (ב') את עתירתם של התושבים הערבים.

"מעוז העיר" הוא פרוייקט מגורים חדש של 221 דירות, המוקם בימים אלה בפאתי העיר רמלה על-ידי החברה הממשלתית לפיתוח אזור לוד ורמלה (לור"ם), שנמצאת בבעלותם של משרד הבינוי והשיכון, מינהל מקרקעי ישראל ועיריית לוד.

העותרים ביקשו לרכוש דירות במקום, אבל מרגע שהתברר שהם ערבים, הובהר להם שאינם יכולים להתגורר בפרוייקט, מאחר שלא שירתו בצה"ל. לעומת זאת, כאשר נציג של התוכנית לזכויות אדם בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב ביקש לרכוש דירה עבור "חבר יהודי שלא שירת בצה"ל", הוא נענה כי "לכל כלל יש יוצא מן הכלל", וכי על החבר לפנות לוועדת חריגים שתדון בבקשתו.

לאור זאת, פנו העותרים לבג"ץ, באמצעות עו"ד דורג'אם סייף מהתוכנית לזכויות אדם, וטענו כי הקריטריון של "חיילים משוחררים עד גיל 35" הוא "כסות לאפליה פסולה", ומטרתו ליצור שכונת מגורים "נקייה מערבים". בעתירה נטען שהקריטריון למגורים בפרוייקט פוגע בעקרון השוויון ובזכותם של הערבים לדיור.

בלחץ הפרקליטות נכנעה חברת הבנייה הממשלתית

בתגובה ראשונה שהגישה לבג"ץ טענה חברת לור"ם כי השימוש בקריטריון של "חיילים משוחררים" הוא לגיטימי, משום שהוא אינו מפלה ערבים לרעה, אלא מפלה לטובה את מי ששירת בצה"ל. ואולם במהלך הדיונים בבג"ץ הגישו העותרים ראיות לכך שחברת לור"ם עצמה חורגת מהקריטריונים שהציבה ומשווקת את הדירות לא רק לחיילים משוחררים, אלא גם לעולים חדשים, שלא שירתו בצה"ל.

בעקבות זאת לחצה הפרקליטות על חברת לור"ם, וכפתה עליה לבטל את הקריטריון המפלה. אולם בתגובה שהגישה לבג"ץ בימים האחרונים לא הודתה הפרקליטות בטענות העותרים, וציינה רק כי "לור"ם מוכנה לעשות שינוי בתקנון הפרוייקט באופן שהפרוייקט ייפתח לשיווק לקהל הרחב". בנוסף, הבהירה הפרקליטות כי ההנחות המשמעותיות לרוכשי דירות בפרוייקט, ובהן משכנתא של 100% - יינתנו ל"חיילים משוחררים עד גיל 35" בלבד.

לאחר הודעת הפרקליטות נותרה מחלוקת על ההטבות הכספיות. בדיון בפני שופטי בג"ץ, אהרון ברק, שלמה לוין ומישאל חשין, אמרו העותרים כי הם חוששים שהמדינה תמכור את הדירות לערבים במחירים בלתי-סבירים, ובכך תמנע מהם בפועל רכישת דירות במקום. השופט מישאל חשין העיר כי "לאור התגובות התקיפות מאוד של לור"ם מתעורר חשש שהם יעשו 'הבה ונתחכמה לו'". העותרים ביקשו שבג"ץ ישאיר את העתירה תלויה ועומדת, עד שלור"ם תבהיר מהם תנאי הרכישה.

ואולם השופטים קיבלו את עמדת הפרקליטות, כי לאחר שהתקבלה דרישתם המרכזית של העותרים, ראוי לדחות את העתירה. השופטים ציינו בהחלטתם שהדירקטוריון של לור"ם יגבש בתוך חודש קריטריונים חדשים לרכישת דירות, והעותרים יוכלו לשוב ולפנות לבג"ץ אם יחושו שהתנאים מקפחים אותם.

לאחר שנודעה החלטת הפרקליטות, אמר עו"ד דורג'אם סייף, שייצג את העותרים, כי כי "אנחנו מברכים על ההחלטה, אנו חושבים שמדובר בהישג גדול. נכון עשתה הפרקליטות כשהחליטה שלא להגן על הקריטריון המפלה הזה והביאה לביטולו. היה ברור מההתחלה שהקריטריון הזה נועד להפלות ערבים. בפועל זכינו בצדק שביקשנו".