שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    מקור דיפלומטי בכיר

    מיהו אותו "גורם בכיר" שדיווח לעיתונאים על מה שעומד באמת מאחורי צעדיו של ראש הממשלה / שר הביטחון / הרמטכ"ל, ולמה הוא לא מזדהה בשמו?

    כשהייתי עיתונאי צעיר נשלחתי לסקר את השיחות הראשונות בירדן, בין שר החוץ דאז שמעון פרס, מזכיר המדינה האמריקני וורן כריסטופר, וראש ממשלת ירדן מג'אלי. עם תום השיחות, שנערכו בעיצומו של קיץ לוהט במלון קטן בעברו הירדני של ים המלח, נערכה מסיבת עיתונאים משותפת לשלושת האישים. כתבתי בחריצות את דברי המנהיגים וסברתי לתומי שבזאת הסתיימה שליחותי העיתונאית.
    להפתעתי, לאחר כמה דקות הגיעה יועצת התקשורת של פרס ובחיוך מרומז בעיניה הזמינה את העיתונאים לתדרוך עומק, מפי "מקור מדיני בכיר". מעליצותם של ידידי, הכתבים המדיניים הוותיקים, למדתי שהם יודעים בדיוק למי אנחנו מחכים ומי יספר לנו עוד פרטים עסיסיים מחדרי החדרים של השיחות. לי לא היה מושג. חשבתי שתיכף ייכנס לחדר אחד מפקידי משרד החוץ. מה רבה היתה תדהמתי כאשר אל החדר פסע לא אחר מאשר שר החוץ בכבודו ובעצמו, התיישב, ואמר לנו כמובן מאליו: נא צטטו את דברי כ"מקור מדיני בכיר".
    באותו ארוע הבנתי סוף-סוף מי הם אותם "מקורות בכירים" או "פקידים בכירים", שדבריהם מופיעים בתקשורת לעתים קרובות, בעודנו מדמיינים לעצמנו פקידים נעלמים במשרדי הממשלה, שמגלים לעיתונאים החרוצים סודות כמוסים במסדרונות אפלים.
    מסתבר שכשראש הממשלה – או שר בכיר ואפילו יועץ בכיר או קצין גבוה - מעוניין להסביר את עמדתו לציבור מבלי להיות מצוטט בשמו, הוא מסכם מראש עם העיתונאי שהדברים יובאו כאילו ממקור אלמוני. הדבר מקובל בכל העולם ונוח בעיקר במצבים כמו תדרוך של ראש הממשלה על פגישה עם ראש מדינה אחרת. הוא רוצה לספר לאזרחיו את גרסתו על שליחותו ופגישתו, אבל מטעמי נימוס ודיפלומטיה שבן שיחו (שעושה באותה שעה את אותו דבר) לא יקרא בעיתון ציטוטים ישירים שלו מן השיחה הסגורה. הדבר מקובל גם לאחר שיחות בין אישים פוליטיים או אפילו בתדרוכים צבאיים, כשהמקור הצבאי המצוטט יכול להיות לפעמים הרמטכ"ל בעצמו.
    עד כאן הכל טוב ויפה. אבל כשמדינאי בכיר עושה שימוש מוגזם בכלי ה"לא לציטוט" האמור, הדברים יכולים להפוך למגוחכים. כך קרה למשל עם ראשי ממשלות קודמים, שנהגו לתדרך במטוסם, בדרך לפגישות בחו"ל, את העיתונאים המתלווים אליהם, בתנאי שהללו יזהו אותם כ"מקור בכיר".
    העיתונאים, שרצו מאוד להבהיר לקוראיהם ולמאזיניהם את אמינות הידיעות ואת חשיבות המקורות, החלו אט אט להסיר את מעטה העמימות וההסוואה. כך קרה שעיתונאי אחד זיהה את מקורותיו כ"מקור בכיר במטוסו של ראש הממשלה", ושני הגדיל והוסיף "מקור בכיר מאוד", והשלישי כבר אמר "מקור שאין בכיר ממנו היושב במטוס ליד רעיית ראש הממשלה".
    ראש הממשלה הנוכחי, אריאל שרון, שגם הוא אגב לא בחל בעבר בכינויו "מקור מדיני בכיר", החליט לשים לדבר קץ. "לא עוד", אמר לעיתונאים לפני שלושה חודשים, בנסיעתו הראשונה לארה"ב. "הסוף למקור הבכיר. אני אדבר רק לציטוט, בשמי ובתוארי. אין לי מה להסתיר". העיתונאים נדו בראשם למשמע ההתחייבות הנחפזת, שכמוה כבר שמעו בעבר. "הוא לא יחזיק מעמד".
    היום מסר הכתב שמעון שיפר על מסעו של ראש הממשלה לארה"ב, וצוטט "מקור מדיני בכיר" שמספר על עמדותיו המדיניות של ראש הממשלה לקראת שיחותיו בבית הלבן. שיפר מוסיף ומציין, במסגרת קטנה בשולי העמוד, את התחייבותו הנ"ל של שרון מלפני שלושה חודשים, ומסיים בלי לפרש "המקור המדיני חזר...".
    עכשיו נותר רק לנחש מיהו.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים