משמרות המהפיכה בעקבות האינטרנט

לפני כחודש פירסם "מידל איסט טיימס", שבועון מצרי עצמאי בשפה האנגלית, כתבת תחקיר שקובעת כי מצרים לא מוכנה למלחמה בישראל. הצבא המצרי סובל מבעיות מוכנות והגייסות לא אומנו למלחמה כוללת, ציטט הכתב, אמיל חאן, דוח של גורם מודיעיני.

קוראי השבועון במהדורה המודפסת שלו לא זכו לראות את הכתבה. היא נפסלה על ידי הצנזורה המצרית ופורסמה רק במהדורה המקוונת. רק קוראי העיתון ברשת זכו לעיין בה, כפי שרק הם נחשפו למאמר שמבקר את הכיסוי המוגזם שהעניקה העיתונות המצרית לחגיגות יום ההולדת של הנשיא מובארק.

"בדרך כלל אוסר עלינו הצנזור המצרי לפרסם כתבות על פגיעה בזכויות אדם במצרים או כאלה שמותחות ביקורת על הנשיא, על בני משפחתו, על הצבא, על היחס הגרוע לו זוכים אזרחים מצרים במדינות ערב או פרשנות מודרנית לאיסלם", מסביר אתר האינטרנט של "מידל איסט טיימס" את מדיניות הצנזורה בעיתון המודפס. באתר, אגב, מופיע מדור מיוחד, שבו מתפרסמות כל הכתבות שצונזרו מהעיתון המודפס.

הממשלות הערביות מבולבלות

לא מדובר בתופעה בודדת. בחודשים האחרונים צצים באינטרנט יותר ויותר אתרים שמגלים לאזרחי מצרים, לוב, סוריה, איראן ומדינות אחרות מידע וחדשות שהמשטרים ניסו למנוע מהם.

אולם מעט מאוד מאזרחי מדינות ערב נהנים בשלב זה מגישה ישירה למידע. מחקרים אחרונים מצביעים על כך, שרק כ-3.5 מיליון מתוך 280 מיליון האזרחים ב-22 מדינות ערב גולשים באינטרנט. עם זאת, על פי כל הסימנים, מספר הגולשים גדל בקצב מהיר. ברוב מדינות ערב, 70 אחוז מהאוכלוסייה הם מתחת לגיל 30, ואלה מתחברים לרשת בהמוניהם.

הממשלות הערביות מבולבלות למדי מכל הנושא. מצד אחד הן מבינות שהגישה לאינטרנט טובה לפיתוח הכלכלה הכושלת שלהן. מצד שני, הגישה החופשית למידע, לדיעות ולתכנים ברשת עלולה לשבש לחלוטין את מבנה המשטרים ולעורר תסיסה פנימית. התוצאה היא מדיניות מבולבלת ועמוסת סתירות. בחודשים האחרונים, למשל, הוזלו מחירי הגישה לאינטרנט בכמה מדינות בעולם הערבי, כדי לעודד את השימוש ברשת. מאידך, נאכפים חוקים להגבלת הגלישה ומוטלת צנזורה אגרסיבית.

אתרים תחת פיקוח

בעוד ירדן, לבנון ומצרים מייצגות את הקו המתון יחסית כלפי האינטרנט, ערב הסעודית ואיחוד הנסיכויות הערביות חוקקו חוקים נוקשים ומשתדלות לחסום גישה לאתרי פורנו. אזרח של אחת הנסיכויות הערביות שינסה לגלוש לאתר פלייבוי יגלה על צג המחשב שלט עצור, שמבהיר לו כי האתר נמצא ברשימת הפיקוח.

ערב הסעודית מפעילה מערכת טכנולוגית מתקדמת למדי, שמטרתה לעקוב ולחסום גישה ל-400 אלף אתרי אינטרנט, נוסף על הודעות דואר אלקטרוני. מרוקו החלה מחודש אפריל למנוע מאזרחיה גישה לאתרי האופוזיציה האיסלאמית. מצרים בחרה להילחם באינטרנט באמצעות החוק. בחודש אפריל נידונו שני אזרחים מצריים לשלושה חודשי מאסר בפועל, באשמת הפעלת אתר היכרויות להומוסקסואלים.

יש הבדל מוסרי בין החסימה באיראן לחסימת אתרי פדופילים בצרפת?

האירגון הצרפתי "עיתונאים ללא גבולות" מפרסם מדי שנה דוח המתאר את מצב האינטרנט במדינות הבלתי דמוקרטיות. עורכי הדוח אינם מוצאים הבדל מוסרי בין ניסיונן של צרפת וגרמניה לחסום תכנים באינטרנט (אתרי פדופילים, גזענים ועבריינים) לבין פעולותיה של סין או איראן בתחום זה. איזו הגדרה למושג "הוצאת דיבה" נהיה מוכנים לקבל, הם שואלים - את הצרפתית, האמריקאית או הבורמזית? האם נרשה לערב הסעודית לכפות את הגדרתה למושג פורנוגרפיה? אם כל הממשלות יכפו את ערכיהן וחוקיהן על האינטרנט, תחדל הרשת להיות שוק חופשי של דעות ורעיונות.

סין

מספר גולשים: 22.5 מיליון (מתוך 1.6 מיליארד). מספר ספקי אינטרנט: 200.

בחודש דצמבר 2000 פשטו יותר מאלף שוטרים סיניים על קפה האינטרנט הגדול בעולם, פיי יו (זבוב ביקום), בבייג'ינג. השוטרים החרימו 50 מתוך אלף מחשבים שהיו במקום, לאחר שהתברר כי שימשו לגלישה באתרים פורנוגרפיים. בעל בית הקפה נקנס באלפי דולרים. בחודש אפריל השנה אסרה סין על פתיחת קפה-אינטרנט חדשים, שבהם, על פי נתונים לא רשמיים, מבקרים כ-15 אחוז מבני הנוער בערים הגדולות.

סין היא המדינה היחידה שבה העונש המרבי על פשע מקוון (כמו פריצה לאתרים או גילוי סודות מדינה באמצעות הרשת) הוא מוות. חוק אחר אוסר על פרסום שמועות, השמצה או פרסום מידע מזיק ברשת.

עם זאת, הממשלה הסינית דווקא מעוניינת לקדם את השימוש באינטרנט. נשיא סין, ז'יאנג זמין, אמר בעבר כי החיבור לרשת ישפיע באופן חיובי ומשמעותי על כלכלת המדינה. אך סין מעוניינת ליהנות מפירות האינטרנט, מבלי שאזרחיה יחשפו למגוון הדעות בה - משימה קשה לכל הדעות. הממשלה חוקקה חוקים מחמירים נגד חופש הביטוי ברשת, והקימה יחידות מחשב מיוחדות, בניסיון לחסום תכנים מקוונים.

במקביל, חויבו ספקי האינטרנט במדינה לצנזר תכנים אנטי-ממשלתיים, באתרים שהם מארחים, ולא - יסתכנו בהגשת כתב אישום.

סין עוקבת אחר מיליוני הודעות דואר אלקטרוני שנשלחות ברפובליקה מדי יום, באמצעות תוכנה שהותקנה בשרתים של כל ספקי האינטרנט. נוסף על כך, מאז תחילת השנה אסרה המשטרה יותר עיתונאי אינטרנט מכל מדינה אחרת - כך על פי הדוח השנתי של ועדת ההגנה על עיתונאים (PJC), שפורסם לאחרונה.

סוריה

מספר גולשים: 10,000 (מתוך 15.3 מיליון). מספר ספקי אינטרנט: 1.

כאשר עלה בשאר אסד לשלטון, בחודש יוני 2000, הוא הבטיח להביא את בשורת האינטרנט לכל בית בסוריה. כיום מתברר כי הוא אינו ממהר: רוב אזרחי סוריה אינם יכולים לגשת לאינטרנט, והגישה נותרה נחלת השכבות העשירות בלבד. דוח "עיתונאים ללא גבולות" קובע, כי הצנזורה על האינטרנט בסוריה היא מהחמורות בעולם. אירגון הטלקום הסורי, STE, הוא ספק האינטרנט היחיד במדינה. הוא מונע מהגולשים לגשת לאתרים פורנוגרפיים או פרו-ישראליים ועוקב אחר כל התקשורת האלקטרונית במדינה ואליה.

משלוח דואר אלקטרוני לאזרחים זרים, ללא קבלת רשות מהממשלה כרוך בעונש מאסר. חלק מאזרחי סוריה עוקפים את האיסורים דרך התחברות דרך ספקי אינטרנט לבנוניים, שהפיקוח עליהם חמור פחות.

הרשות הפלשתינית

מספר גולשים: 22,000 (מתוך כ-3 מיליון). מספר ספקי אינטרנט: כ-10.

"המדיניות של הרשות הפלשתינית בשנים האחרונות הובילה לכישלון אחד אחר השני", כותב אליאס תומא, במאמר שפירסם ב-30 באפריל, "תהליך השלום מפרפר בין חיים למוות, הכלכלה הפלשתינית התמוטטה למעשה, ויותר ויותר חיים ורכוש אובדים. הפלשתינים מאשימים את ישראל בצרות שלהם. ישראל ודאי אינה חפה מפשע - אך מוטב לפלשתינים להתבונן על עצמם...".

תומא הוא אחד מהעיתונאים ואנשי האקדמיה הפלשתינים, שמפרסמים באתר זה מאמרים שאינם יכולים להתפרסם בעיתונות הפלשתינית הנתונה למרותו של ערפאת.

אבל רוב הפלשתינים אינם יכולים לקרוא את הכתבות האלטרנטיביות הללו. רק 7 אחוזים מבתי האב ברשות הפלשתינית מצוידים במחשבים. עם זאת, באחרונה נפתחו ברצועה חמישה בתי אינטרנט-קפה, ויותר ויותר צעירים פלשתינים שלא יכולים לעזוב את רצועת עזה עקב מדיניות הכתרים של צה"ל, מוצאים בהם מפלט.

בסוף חודש מרץ דיווח סעוד אבו רמדאן באתר האינטרנט של פלשתיניאן ריפורט, כי הורים לצעירים ברצועה מעודדים את השימוש שילדיהם עושים באינטרנט, אולי כחלופה לעימותים עם חיילי צה"ל, אך חוששים שאתרי הפורנוגרפיה והצ'טים יפגעו בהם.

איראן

מספר משתמשים: כמאה אלף (מתוך 20 מיליון). מספר ספקי האינטרנט: 20.

עד השנה שעברה הוגבלה הגישה לאינטרנט באיראן רק לבכירים באקדמיה ולאליטה השלטת, אך מאז הכריז משרד התקשורת האיראני, באפריל 2000, שאין עוד הגבלות על הגישה לאינטרנט, צצו בתי קפה-אינטרנט רבים בטהרן והשימוש ברשת עלה באופן חד. כיום פועלים במדינה כ-1,500 בתי קפה-אינטרנט.

צעירים מתחת לגיל 35, המהווים שני-שלישים מאוכלוסיית איראן, מעולם לא היו קרובים יותר למערב באמצעות האינטרנט. גברים ונשים לא נשואים, שפוחדים מעימותים עם הוריהם ועם משטרת המוסר של איראן, פונים לסייבר-ספייס כדי להיפגש ולצ'וטט. גם ההומוסקסואלים והלסביות באיראן מוצאים חופש ברשת.

עם זאת, הממסד הדתי באיראן לא מוותר בלי קרב. באחרונה הטילה רשות התקשורת מגבלות חדשות על השימוש ברשת, לפיהן על ספקי האינטרנט לחסום אתרים מסויימים, ועל בני 18 ומטה חל איסור לגשת לרשת. על פי העיתון הפרו-רפורמי "המבסטגי", התקנות החדשות מחייבות את ספקי האינטרנט לחסום כל תוכן בלתי מוסרי, או כזה שסותר את בטחון המדינה, כולל אתרי האינטרנט של האופוזיציה.

העיתון מדווח עוד, כי בחודש שעבר סגרו הכוחות השמרניים כ-400 בתי קפה-אינטרנט בטהרן. העילה הרשמית: בתי הקפה לא היו מצויידים ברישיונות מיוחדים כדי לספק שירותי אינטרנט.

האתרים הלא רשמיים: מפלט לחופש הביטוי

בניגוד לאתרי אינטרנט שפועלים מתוך מדינות ערב ובחסותן, הבמה החופשית באופן יחסי לחילופי רעיונות ודעות, שמציעים אתרים פאן-ערביים המופעלים מחוץ למזרח התיכון, מושכת צעירים ערביים משכילים.

arabia.com הוקם לפני חמש שנים על ידי קבוצה של עיתונאים ערבים, וכיום הוא אחד הפופולריים בעולם הערבי, עם 30 מיליון דפים נצפים בחודש ומאה אלף מנויים פעילים. שלטונות סוריה חוסמים את הגישה לאתר במדינה מאז הושק וערב הסעודית החלה לחסום אותו לאחרונה, לאחר שפורסם בו דוח שלילי על בית המלוכה. המשטרה החשאית בירדן נוהגת לזמן את מנהלי האתר לחקירה, כל אימת שהדיונים בו הופכים מעוררי מחלוקת מדי לטעמה.

Albawaba.com (השער בערבית) הוא פורטל אינטרנט מזרח תיכוני, שמציע מידע, חדשות ושירותים לתושבי המזרח התיכון ומדינות צפון אפריקה, בשפות ערבית, אנגלית וצרפתית. החדשות באתר עשירות במקורות והדיווח מאוזן יחסית, אם כי האתר מתעלם מנוכחותה של ישראל במזרח התיכון.

תומכי חופש הביטוי במדינות ערב מקווים שהאתרים הפאן-ערביים, כמו רשת הטלוויזיה אל ג'זירה, יכפו על מדינות ערב להעניק יתר חופש עיתונות במדינות השונות, אך לאיש אין אשליה שהאינטרנט ישנה סדרי עולם בין לילה.