נהר זורם ביניהם

מפגש פסגה מעניין בין שני הכוכבים הגדולים של הקולנוע הצרפתי מתחולל בסרט "נהרות הארגמן", שמגיע אלינו עכשיו: ז'אן רנו, שחקן האופי המרשים (המוכר מסרטי לוק בסון, כמו "ניקיטה" ו"ליאון"), ווינסנט קאסל המצודד והממריא ("דוברמן", "הדירה") משתפים בו פעולה, ונראה שהם נהנים מכל רגע. לחיבור הצמד הזה אחראי מתייה קסוביץ', במאי-שחקן צרפתי-יהודי, שהתפרסם בזכות סרטו המשובח "השנאה".

אחרי כמה סרטים איכותיים ומוערכים החליט קסוביץ' להשתעשע במותחן סטייל הוליווד, המסתמך על ספרו של ז'אן פייר גראנז'ה. רנו מגלם את פייר ניימן, שוטר עתיר ניסיון ובעל אינסטינקטים טובים, אדם נחוש ואובססיבי, רגיש, פגיע וסובל, שמצליח להסוות את קשייו ופחדיו מתחת למעטה קשיחות. הוא חוקר רצח אלים ומזעזע, שהתרחש בעיר אוניברסיטאית הממוקמת באלפים.

קאסל הוא מקס, שוטר צעיר ובודד, המצטיין בחושיו המחודדים וידוע בחיבתו לסכנות. הוא חוקר חילול קבר של ילדה, שנעלמה באורח מיסתורי לפני 20 שנה. מתברר ששתי הפרשיות הללו קשורות זו לזו, ושני החוקרים נאלצים לשתף פעולה, כשהם נקלעים לשרשרת רציחות סידרתיות מחרידה ומוטרפת - תערובת של נקמה, ניאו-נאציזם, קרחונים, נזירות, גלוחי ראש ומה לא.

פגשתי את הבמאי קסוביץ' ואת שני כוכביו בפסטיבל סן סבסטיאן האחרון בצרפת, והם נהנו להשתעשע ולהרביץ דאחקות במהלך הראיון וגם להרעיף זה על זה מחמאות (קאסל: "רנו ענק עם כריזמה חיובית". רנו: "קאסל מלא פוטנציאל, הוא נהדר, מחכה לו קריירה נפלאה"). קסוביץ' הנמוך והנאה הגיע חמוש בשיער קצרצר, זקן, חולצה שחורה ומעיל צבאי. רנו גדול הממדים ובעל הנוכחות המרשימה נראה די מפחיד עם התספורת גלוחת הראש, השפם ומעיל העור השחור, וקאסל, כהרגלו, שרמנטי וכובש עם מעיל שחור וחולצה כחולה, שהבליטה את עיניו היפות.

- קסוביץ', מה משך אותך לעבד את הספר "נהרות הארגמן"?

"כשהציעו לי לעשות את הסרט, הייתי בדיוק תקוע בתסריט בעייתי, ושמחתי להשתחרר ממנו. קראתי את הספר 'נהרות הארגמן' בלילה אחד וחשבתי שעשוי לצאת ממנו סרט מרתק. הוא עיניין אותי כי היה שונה מסרטי הקודמים ובנוסף, אהבתי את הקטע של עשיית מותחן, את הדמויות הססגוניות, את העובדה שיש כאן אלמנטים מעבר לריאליזם, וגם המניפולציות הגנטיות והכפילים מעסיקים אותי. אהבתי גם את ההיבט החזותי: האפשרות לעשות משהו יותר ראוותני ומרהיב ולצלם באזורים שמצטלמים נהדר, כמו האלפים".

- רצית להחיות את סרטי המתח של אלן דלון ובלמונדו?

"ממש לא. 'נהרות הארגמן' הוא משהו שונה לחלוטין. לא חשבתי בכלל על דלון-בלמונדו. יש לי מזל שווינסנט ורנו היו לצידי. הם סטארים במובן הטוב של המילה ולא השתנו למרות מעמדם. פשוט נשארו אותו דבר. למדתי מהם רבות".

- אתה ידוע כבמאי קשה ושתלטן, שמכריח את השחקנים שלו ללכת לפי הראש שלו ולעשות כל מיני דברים קיצוניים. איך קאסל ורנו הגיבו לשיטות שלך?

"זה דימוי מוטעה שלי. אני מסתדר טוב עם השחקנים. אני קשוח? אם הייתי באמת כזה, ז'אן רנו כבר היה מכה אותי".

רנו ממהר להגן על קסוביץ': "הוא בכלל לא כזה. אם אנחנו רוצים לתרום רעיונות אנחנו מציעים לו, ואם הוא לא מסכים איתנו, אנו דנים בנושא. אני מעדיף מישהו כמוהו על פני במאי שלא נוכח, הססן, מבולבל ולא יודע מה הוא רוצה".

- יש בסרט קטע של קראטה, האם זה נעשה ברוח אופנת אמנויות הלחימה שתוקפת אותנו לאחרונה, או שמא בגלל הקטע המסחרי?

קסוביץ': "האמת, לא חשבנו על ההיבט המסחרי. הכנסנו את הקראטה בגלל שווינסנט מאוד ספורטיבי ואוהב ללכת מכות. חשבנו שזה יהיה פאן, וזאת היתה אכן הזדמנות טובה לעשות משהו מהנה. חוץ מזה, זה הופיע בספר עליו מתבסס הסרט".

"הרבה אנשים רוצים לעשות סרט כזה", אומר קאסל, "אבל לא מעיזים, מחשש להשוואות עם סרטים הוליוודיים. לטעמי, 'נהרות הארגמן' יותר מתוחכם ומורכב ממותחנים אמריקאיים, אבל הוא סרט לקהל הרחב. הרבה צעירים בצרפת לא הולכים לסרטים צרפתיים, כי הם אינטימיים ומשעממים מדי מבחינתם, וחבל שלא עושים יותר סרטים כמו שראינו בנעורינו ונהנינו מהם. אני מקווה שהצלחת 'נהרות הארגמן' תחזיר את הצעירים לקולנוע הצרפתי".

- למרות הנושא הרציני של הסרט, יש בו לא מעט צחוקים ומקאבריות.

קאסל: "בספר לא היה הרבה הומור, ובסרט זה שונה. הצופים צוחקים לפעמים יותר מדי, למרות הגופות המעונות. עשינו עבודה רצינית, ובסוף כולם צוחקים מזה".

קסוביץ': "כשווינסנט הגיע לאתר הצילומים, הוא אמר לנו: 'מה קורה כאן? אני לא מבין כלום!' הוא הלך לאיבוד בנפתולי העלילה. אמרתי לו: 'תירגע, תתייצב מול המצלמות ותגיד את השורות שלך, ויהיה בסדר'. הוא שחקן נהדר ואני עובד איתו מתחילת הקריירה שלי, ונהנה לעבוד עם חברים. הוא מאוד משתפר עם השנים".

רנו: "התחלתי אומנם את הקריירה שלי בסרטים קומיים, אבל אני לא קומיקאי. קשה מאוד להיות קומיקאי, צריך קצב שונה. אני אוהב קומדיות, אבל מעדיף מותחנים, ולכן מתמחה בגילום פושעים ושוטרים. אם יעשו גירסה אמריקאית לסרט, את התפקיד שלי יעשה צ'ארלי צ'פלין ואת זה של קאסל - ג'ים קארי".

- איך היה לעבוד במזג האוויר הקר במיוחד באלפים?

רנו: "ברררר.... נעזרנו במדריכי הרים נהדרים, אבל שמענו סיפורים על המון אנשים שנפלו בבקיעים וזה היה מלחיץ. נאלצנו לכת לאט ולהיזהר".

קסוביץ': "זה היה מסוכן ומסעיר כאחד, ממש בלתי צפוי. היו לא מעט בעיות לוגיסטיקה - נאלצנו להגיע עם מסוקים לאתר ההסרטה, הרוח עשתה בלגנים, נטיפי הקרח איימו ליפול עלינו, שלא לדבר על סופת השלגים. איבדנו לא מעט ימי צילום, ועבדנו ממש תחת סכנה. אבל צברנו שם חוויות שלא חווינו מעולם".

ז'אן רנו כבר עבד בסרטים אמריקאיים כמו "רונין" לצד רוברט דה נירו ("לא היו לי בעיות עם דה נירו, זה היה כמו לשחק טניס - מאץ' נהדר. הוא לא בא בפוזה של הביג סטאר, הוא מאוד מקצועי"), "משימה בלתי אפשרית" לצד טום קרוז ("היו לי לא מעט בעיות איתו וגם עם מה שנקרא 'השיטה ההוליוודית'"), "גודזילה", ובקרוב נראה אותו בעיבוד לסרט "רולרבול". ולמרות שהוא התאקלם בקולנוע ההוליוודי, רנו נהנה לעבוד בצרפת "ולעשות שם סרט אקשן בנוסח אמריקאי כמו 'נהרות הארגמן'. אני לא מקבל תסריטים כאלה כל יום. הוא מרגש, הומני ומיסתורי, משלב אמירה חברתית על העולם עם אקשן והומור. שוב אני מגלם את דמות הזאב הבודד. כך אנשים רואים אותי, ואני לא יכול לשנות זאת. אני אוהב את הדמות שאני מגלם כאן, הוא מלא זכרונות ונאבק ברשע בתוכנו ומסביב".

פורסם ב"פנאי פלוס" ב-4.7.01