ילד אסור, ילד מותר

אפתח בווידוי: אני לא מאמין בצנזורה, וחוסר אמונה זו שלי נוגעת בשיאים חדשים כאשר מדובר באינטרנט. במרחב הווירטואלי, בו כמויות עצומות של מידע נגישות במרחק של קליק אחד או שניים, תכנים אסורים נושאים ריח מתקתק ומושך במיוחד, שדומה למגירות הנעולות בבית ההורים בתקופת ילדותינו, שכמו קראו לנו למצוא את המפתח לסודותיהן בשעות בהן נותרנו לבדנו בבית.

קל יותר להסתיר מפתח מעיני ילד סקרן, מאשר למנוע ממנו גישה לחלקים רבים באינטרנט, שכוללים תכנים אלימים, פורנוגרפיים ואחרים שאולי יפגעו בנפשו הרכה. הוויכוח הגדול אינו על מידת הנזק האפשרית הטמונה בחשיפת ילדים לזבל הדיגיטלי שנפוץ בכל חלקי הרשת, החל מסרטונים של פורנו קשה וכלה בתיעוד של הוצאות להורג, אלא על האפקטיביות של תוכנות הסינון ("תוכנות הצנזורה", על פי המתנגדים) בחסימת תכנים בעייתיים.

מהן תוכנות סינון? מדובר בתוכנות שהורים מודאגים יכולים להורידן מהאינטרנט עבור תשלום (עם זאת, כמעט כל תוכנות הסינון מתירות להוריד עותק ניסיון חינם לתקופה מוגבלת בזמן). לאחר הפעלתן והגדרתן אמורות תוכנות אלה למנוע מהגולשים הצעירים לגשת בזמן אמת לתכנים "בעייתיים", כמו אתרי פורנוגרפיה, שנאה ואלימות.

חסום מילים גסות, בפקודה

תוכנת "סייבר פטרול", למשל, תמנע מצעירים לבצע פעולות כמו גישה לאתרי אינטרנט, קבוצות הדיון באינטרנט, ערוצי צ 'ט ברשת IRC ולא תאפשר לילדים לפתוח תוכנות, באופן מלא או חלקי. לחילופין, ניתן לקבוע בתוכנה כי הגישה לכל שירותי האינטרנט האלה או לחלקם תותר, אך התכנים המוצגים בהם יעברו סינון. המשמעות היא, שלא תותר גישה לאתרי פורנוגרפיה, סמים, אתרי צבא וביטחון, הימורים, חינוך מיני ואתרים שעוסקים באלכוהול, טבק או בפעילויות בלתי חוקיות.

"סייבר פטרול" מונעת גישה מאתרים בעייתיים ששמורים ב- 100,000 האתרים הרשומים במאגר של התוכנה. נוסף על כך, היא מונעת גישה מאתרים שכתובתם מכילה מילים בעייתיות כמו סקס, עירום ואפילו אהבה. ניתן להתאים אישית את הרשימה ולהוסיף לה אתרים אסורים ומלות מפתח לחסימת הגלישה.

יש בכך כדי להצביע על הכלל: כל תוכנת סינון נוטה לעתים לסינון יתר או לסינון חסר. סינון חסר קורה כאשר הילד מצליח לגלוש לאתר שכולל תכנים לא הולמים, ואילו סינון יתר מתרחש כאשר התוכנה מונעת גישה לאתר שאינו מזיק לילדים כלל.

באיזור אחר בתוכנה ניתן לקבוע אילו מלים גסות לא יוכל הזאטוט להקליד או לצפות בעודו משוחח בצ'טים. אפשר להשתמש בתכונה זו כדי למנוע מראש מהילדים להקליד בצ'ט את כתובת הבית, מספר הטלפון ומידע אישי רגיש אחר.

לאחר סיום קביעת ההגדרות ב- "סייבר פטרול", תמשיך התוכנה לפעול ברקע. ניתן לקבוע בה סיסמה כדי להגן על המשך פעולת החסימה מפני הילדים הערמומיים שיבקשו לשנות את ההגדרות בה.

נוסף על כך, ניתן להשתמש בתוכנה כדי לשלוט בזמן הגלישה באינטרנט של זאטוטים. למשל, ניתן לקבוע שכמות שעות הגלישה המותרת החודש היא 20 שעות בלבד. לאחר תום זמן זה תחסום התוכנה גישה לכל האתרים באינטרנט. אם ינסה הזאטוט להתעסק עם שעון המחשב כדי להרוויח עוד שעות גלישה תדע התוכנה לחסום מיידית גישה לאתרים כתגובה ברורה ותקיפה.

המסקנה: זה עובד, אבל...

לאחר שהתקנתי והפעלתי את "סייבר פטרול 5.0", חיפשתי אחר מלים מגונות ותצלומים נועזים במיוחד במהלך הגלישה. המסקנה : בדרך כלל, מונעת סייבר פטרול גישה לאתרים שראוי לחסום אותם, ומאפשרת גלישה לאתרים "תמימים". למשל, במהלך הגלישה איפשרה התוכנה לגשת לאתרים תפוז, וואלה, גלובס ו -ynet (אך מצאה לנכון לחסום את הצגת הבאנרים, מודעות הפרסום באתר ynet, השד יודע למה), ומנעה גישה לאתרי הפורנוגרפיה "עולם הסקס של ענת" ו- "פיפ".

יחד עם זאת, "סייבר פטרול 5.0" לא חסמה תקשורות של תוכנות מסרים מידיים כמו ICQ או אודיגו. תוכנות אלה פופולריות במיוחד אצל צעירים ויכולות לשמש כערוץ נוסף למשלוח מסרים אלימים או תמונות פורנוגרפיות.

מגזין הצרכנות האמריקאי קונסיומר ריפורטס בדק בגיליון מרץ האחרון את יעילותן של תוכנות סינון כמו סייבר פטרול, "נט נאני" ואחרות, בחסימת תכנים בעייתיים באינטרנט. כתבי המגזין ניסו לגלוש ל- 86 אתרי אינטרנט המכילים תכנים פורנוגרפיים או אלימים, או כאלה שמעודדים שימוש בסמים או פשע, עם תוכנות סינון שונות.

הממצאים: תוכנות הסינון הטובות ביותר חסמו 80 עד 86 אחוז מהתכנים הבעייתיים. סייבר פטרול, על פי קונסיומר ריפורטס, לא הצליחה לחסום 23 אחוז מהתכנים הבעייתיים. תוכנת "נט נאני" נכשלה בחסימת 52 אחוז מהתכנים הבעייתיים ואילו "נורטון אינטרנט סקיוריטי" רשמה אחוז כישלון נאה באופן יחסי, של 20 אחוז בלבד מהתכנים הבלתי הולמים.

לא תחליף לאמון ההורים

חסידי התוכנות הללו, כמו "סייבר סיטר 2000", סייבר פטרול ונט נאני, מצביעים על אחוז הצלחתן הגבוה בחסימת תכנים בעייתיים. המתנגדים מדגישים את השיעור הגבוה באופן יחסי של תכנים שהן אינן מצליחות לחסום, ועל תכנים "מהוגנים" לחלוטין שהן חוסמות – ללא סיבה הגיונית.

המסקנה: תוכנות סינון אינן פתרון קסם, תחליף ללימוד היתרונות והחסרונות של הסייברספייס ולנתינת אמון של הורים בילדיהם. לא רק משום שתוכנות אלה אינן מספקות הגנה של 100 אחוז מפני תכנים בעיתיים אלא גם בגלל שיכולתן למנוע מהילדים לצפות באתרים מסוימים אינה תחליף לדרך עצמאית שכל ילד צריך לעבור כדי להפעיל שיקול דעת.

מבחינה זו ומבחינות אחרות, מוטב לתת אמון בילדים ולא לצנזר אותם. בטווח הארוך, ייתכן כי ילדים שיידעו להפעיל שיקול דעת באינטרנט לא יזדקקו לתוכנות הסינון.