קסם אפל

מי שראה את הסרט, 'שובו של מרטן גר' בכיכובו של ז'ראר דפרדייה, לא ישכח את הסיפור שהתרחש בכפר צרפתי בהרי הפירנאים במאה השש-עשרה: איכר בשם מרטן גר נוטש את ביתו ואת אשתו ברטרנד ונעלם. אחרי שנים רבות חוזר לכפר מי שמציג עצמו כמרטן גר ותופס את מקומו. כעבור שלוש שנים מוגשת נגדו תביעה, שלפיה לא היה אלא מתחזה. האיש מועמד לדין, כמעט מצליח לשכנע את בית הדין שהוא הוא מרטן, אלא שאז מופיע מרטן גר האמיתי ונחשפת זהות המתחזה, ארנו דו טיל, שמביע חרטה אך מוצא להורג.
הסיפור מעורר כמה סימני שאלה מרתקים, ובראש ובראשונה מה עבר בראשה של ברטרנד, אשתו של מרטן גר, כשקיבלה לביתה ולמיטתה את המתחזה: האם טעתה? האם הונחתה על ידי אינטרסים כלכליים? על ידי אהבה? שאלות כגון אלה טורדות גם את השופט ז'אן דה קוראס, שבפניו הובא הסיפור, וגם את הצופים.
נטלי זימון דייוויס היא היסטוריונית חשובה, שהיתה בזמנה יועצת לתסריטאי ז'אן-קלוד קארייר ולבימאי דניאל וינייה, יוצרי הסרט. עצותיה והכוונתה ניכרות בו, הן בצמידות לקווי המתאר של הסיפור והן בפרטי הרקע, שמעבירים אלינו את אווירת התקופה, מנהגיה, לבושה, נורמות החברה והמשפט שבה. אבל דומה שדווקא הצלחתו של הסרט עוררה אצל ההיסטוריונית חשש שמא קהל הצופים יבלבל בין הסרט לבין המציאות ההיסטורית, בין מלאכתו של בימאי סרטים לבין שליחותו של ההיסטוריון. חשש זה, לצד הדחף הוותיק השולט בכל היסטוריון (לפחות מן הזן הישן) להתחקות אחר הסימנים שמותיר העבר ולספר אותו 'כפי שהיה באמת', הביא לכתיבת הספר שלפנינו, שאמור לספק תמונה היסטורית מהימנה ורבת פנים של סיפורו של מרטן גר.
ואכן, הקורא למד, בנוסף לפרטי הסיפור, גם על המקורות השונים שעליהם הוא נסמך, וגם, ואולי בעיקר, על היבטים חברתיים, כלכליים ודתיים שונים של התקופה. מבחינות רבות הספר שייך למגמה מעניינת וחשובה בקרב היסטוריונים של העשורים האחרונים, להתרכז לא רק בהיסטוריה הרשמית ה'גדולה', זו של הפוליטיקאים והמצביאים, אלא בזו של 'פשוטי העם'. מגמה , שניסוח שירי שלה ניתן למצוא באחד משיריו המפורסמים של ברכט (בתרגום בנימין הרשב): "אלכסנדר הצעיר כבש את הודו / הוא לבדו? / קיסר היכה את הגאלים. / האם לא היה לפחות טבח איתו?"
אלא שלמרות הרצון לספק גירסה היסטורית אחראית וממוסמכת בקפידה, דומה כי לעיתים גם המחברת נדבקת בדחף הסיפורי-אמנותי, נסחפת אחר הדמויות החידתיות, ממלאת פערים, מנחשת, מעלה השערות בדבר המחשבות והרגשות של הדמויות (בסיווגים בנוסח 'מן הסתם', 'ככל הנראה'), וכל זה כדי לספק סיפור מעניין ומתקבל על הדעת, או בניסוחו של אריסטו: עוזבת את מה שהיה (ההיסטוריה) לטובת מה שיכול היה להיות (ספרות, אמנות).
מחברת הספר הוסיפה מסה, שכותרתה 'דור דור ומתחזיו', המציגה את סיפורו של מרטן גר בתוך הקשר רחב של דמויות מתחזים, מאז ועד ימינו. מתרגמת הספר, מירי אליאב-פלדון, היסטוריונית חשובה בזכות עצמה, תרמה לספר מסה על ייצוג המאה ה-16 באמנות הקולנוע. אלא ששתי המסות החשובות ומאלפות הללו אינן מצליחות להסביר באופן מניח את הדעת את הקסם האפל של סיפור זה. אמת, חלק מהמשיכה לסיפור קשור להתחזות. אבל לפנינו התחזות הנוגעת באופן טורד מנוחה באחד הקשרים האנושיים והאינטימיים ביותר – הקשר המשפחתי והארוטי שבין בני זוג, שבין בעל ואשה.
פרשת מרטן גר היא איפוא חוליה נוספת במוטיב הסיפורי הנפוץ 'חזרתו של הבעל האובד', ועשויה להזכיר סיפור מפורסם אחר: בעל שעוזב את ביתו, את אשתו ואת בנו לשנים רבות, ובמהלך היעדרו הוא משתתף במלחמה, האשה נשארת מאחור כעגונה בחברת גברים רבי כוח, והנה מופיע מישהו הטוען כי הוא הבעל האובד, ולמרות שעולות שאלות, כולל אצל האשה, בדבר זהותו, הוא מתקבל חזרה למקום שנטש. מדובר, כמובן, באחד מסיפורי התשתית של התרבות המערבית, סיפורו של אודיסאוס.
מעניין, איפוא, לקרוא את הפרטים ההיסטוריים בספר שלפנינו, אבל סוד כוחות של סיפור מרטן גר טמון לא בהם אלא בפחדים, בתקוות ובפנטזיות בדבר נאמנות ואהבה, זהות והתחזות, שמירת הסדר הציבורי והפרתו, אשר ריתקו את האנושות מימי הומרוס ועד ימינו.

נטלי זימון דיוויס, שובו של מרטן גר, מאנגלית: מירי אליאב-פלדון, בתוספת מאמרים מאת המחברת והמתרגמת, חרגול, 239 עמ'.