ערב רע עם גיא פינס
היהפוך גיא פינס לדודו טופז? באייטם סר-טעם במיוחד, פינס תיעד תחרות השפלות נשית בין מתמודדות המבקשות להגדיל חזה וקינח בקטע מסרט כחול. פינס: "אני זורק לאנשים מציאות בפנים"
הצופים ההולכים ומתרבים (כך לפחות לפי הפרסומים) של "ערב טוב עם גיא פינס" בערוץ 3, שרבים מהם רגילים להירגע לקראת סוף היום מול עיניו הכחולות של המנחה והאייטמים ההוליוודיים והמקומיים מעולם הנצנצים, בוודאי לא היו מוכנים לסוג האייטם שפתח את התוכנית אמש.
האייטם האמור צולם בתוכנית הרדיו של דידי הררי, שזימן לאולפנו נשים שחולמות להגדיל חזה. הפרס למי שתעבור את ההתעללויות שיזם הררי באופן הכי משפיל הוא מימון הניתוח. נשים מחופשות לתרנגולות הגיעו לאולפן והתבקשו לעבור משימות שונות: אשה אחת התבקשה להקריא שירים של ביאליק, בעלה של אחת המתמודדות, ששוקל 130 ק"ג, התבקש לבצע סטריפטיז ולהישאר - לצהלת צוות ההפקה של הררי ושל פינס - בחוטיני, והנורא מכל: אשה שהתבקשה לעשות כתובת קעקע בשידור חי. אחת המתחרות הגיעה כשהיא חמושה בשרוולים בלבד, עם החזה בחוץ, כשמדבקות מכסות על הפטמות. מעבר לעובדה כי האייטם הבלתי נסבל כולו לא יכול היה להתקיים ללא נוכחות טלוויזיונית באולפנו של הררי (אשה חשופה מחופשת לתרנגולת לא ממש עוברת ברדיו), לאורך כל האייטם כולו לא הועלתה שאלה ביקורתית או אירונית אחת המתייחסת לערך המוסרי של תחרות מסוג זה. המראיינים של פינס יותר משמחו לחשוף את טפשותם ועליבותם של המתמודדות ומלוויהם. אמה של אחת המתמודדות אמרה: "הבטחתי לה שזה יגדל וזה לא גדל", ובעלה של מתמודדת אחרת אמר: "אני אוהב ציצים גדולים, אז למה לא?".
בתום האייטם, בניגוד למנהגו בתום מפגנים מביכים במיוחד, לא גילגל פינס למצלמה חיוך עקום, אלא הזמין את הצופים להתקרב אליו, וסיפר בהנאה שתחקירני תכניתו הביאו צילומים של הזוכה לאחר הניתוח. לא הספקתם לומר גיא, ואת המסך מילא קטע מתוך סרט פורנו כלשהו, המתעד אשה עם חזה ענק עולה מתוך הים. אם זה היה אמור להצחיק, מדובר כנראה בחוסר הבנה מצידנו. בכל מקרה, היהפוך גיא פינס לדודו טופז? ואם כן, למה זה מגיע לנו?
- גיא, מה קורה?
"טוב, זה לא היה סרט כחול. מדובר בכוכבת לגיטימית של סרטים פופולאריים באיטליה. זה לא פורנו".
- לא נראה לך קצת סר טעם כל האייטם?
"אני לא חושב שאני צריך לעמוד למשפט. אני מאמין שלהראות דברים שקורים במציאות אף פעם לא יכול להיות דבר רע. יש חשיבות בלסקר אירועים שקורים, זה מה שעושים בתקשורת".
- לגרום למישהי לעשות כתובת קעקע בשביל לזכות בניתוח הגדלת חזה בשידור?
"לא הייתי יוזם תחרות שמחייבת אנשים לעשות כתובת קעקע או למכור את מרכולתם כדי להשיג משהו שהם רוצים, זה לא אני. אבל תשמעי, דידי הררי עושה את התכנית הזו בהצלחה מרשימה, אי אפשר להתווכח על זה. זה נכון שהוא מותח גבול, יורד נמוך, הולך רחוק וזו בדיוק הסיבה שקשה להוריד את העיניים מזה".
- קשה להוריד את העיניים בגלל שהמצלמות שלך היו שם. להררי יש תכנית רדיו, אתה לא חושב שהנשים הללו היו מושפלות פחות אם המצלמות לא היו?
"זה נשמע מוזר, אבל האייטמים שלו הם טלוויזיוניים ולא רדיופוניים. אני לא איתמם ואומר שלמצלמה אין כוח, אבל דידי מתייחס לתכנית שלו בדיוק כמו האוורד שטרן שמביא לתכניות שלו ברדיו חשפניות שיישבו איתו באולפן. ככה הוא עובד. מהיכרותי עם דידי הררי ועם התכנית שלו, התכנית היתה נראית בדיוק אותו דבר גם בלי המצלמות. זו ספקולציה, אבל זו תחושתי. זה ממש כמו לשאול אם היו או לא היו הפגנות ביהודה ושומרון בלי צוות המצלמות של CNN".
- ביקורת או לפחות נקיטת עמדה שלך היתה יכולה להיות במקום, לא?
"אם הייתי 'תיק תקשורת' יכול להיות שהייתי מביא איזה מומחית פמיניסטית, אבל הצופה עושה את השיפוט של עצמו ואם זה לא לטעמו, זה בסדר. חוץ מזה, בתחילת התכנית אמרתי שדידי הולך יותר ויותר נמוך וגם בסיום, הבחירה לשים את קטע הווידאו של הבחורה החשופה היה סוג של בדיחה על כל האירוע. תביני, אני מאמין שהכל מותר ובתכנית שלי אני די מותח את הגבול, לא בקטע של 'צהוב', אבל אני זורק לאנשים מציאות בפנים ומאמין שאנשים צריכים להיות בוגרים ולהתמודד. אני חושב שמה שלא הייתי אומר, הייתי נשמע כמו מורה מטיף ומבחינתי זה ברור שכל התחרות הזו היא מגוחכת, אבל כצופה אני מתפעל מאנשים שלא מפריע להם לבוא ולהיחשף ככה".
- אתה היית עובר תהליך כזה של השפלה?
"אני לא הייתי עושה שום דבר שהאנשים האלה עברו כדי לקבל משהו שאני מאוד רוצה".
- וליזום תחרות מסוג זה?
"לא, בין היתר כי זו לא התכנית. לא היתה לי את התעוזה והרצון לתבוע מהם לקעקע את הגוף ולעשות דברים בסגנון הזה בשביל לזכות בפרסים".
- קשור ולא קשור הוא נושא הרייטינג. העובדה שהוא בעליה מאז שיצפאן לפניכם פתחה את התיאבון?
"אני מאשר שהרייטינג עלה. חזיתי כבר לפני חודשיים שיצפאן יביא לערוץ 3 קהל חדש שלא הכיר את הערוץ. רצועת השידור, שהיא חשובה לפעמים לא פחות מתוכן התכנית עצמה, יחד עם הצניחה של ערוץ 2 עשו את שלהם. הקהל הבין שהוא לא חייב לפתוח את ערוץ 2 בתחילת הערב ולהישאר עליו לכל אורכו, כמו ש'לגעת באושר' הוכיחה שלא חובה לראות חדשות בשעה 20:00. אין יותר נאמנות. אנשים רואים את יצפאן ועוברים אלינו וזה מורגש בצורה משמעותית, יש לנו קהל שלם חדש. המוצר עומד בפני עצמו, כלומר אנחנו יכולים להחזיק את הקהל באופן עצמאי, אבל היה צריך להביא אותם אל המסעדה בשביל שהם יאכלו את האוכל. יצפאן עשה את זה".