ענפים - שחייה
באתונה 1896 התקיימו המשחים במפרץ פיראוס, וגם באולימפיאדת פאריס ב-1900 המתקנים לא היו הצד החזק של המשחקים. פרדריק ליין האוסטרלי שחה 200 מטר חופשי ב- 13 שניות פחות משיאו העולמי, בגלל שהתחרות נערכה במרוד הזרם של נהר הסיין
סוגי המשחים העיקריים באולימפיאדה הם: 50 מטר, 100 מטר, 200 מטר, 400 מטר בסגנון חופשי (למעשה תמיד בסגנון חתירה), לנשים ולגברים. במשחה ל-800 מטר בסגנון חופשי מתחרות רק נשים, ואילו במשחה ל-1,500 מטר רק גברים; משחי 100 ו-200 מטר בסגנונות חזה, פרפר וגב לנשים וגברים; משחי שליחים ל-100 מטר כפול 4 ו-200 מטר כפול 4 בסגנון חופשי, וכן משחה השליחים האטרקטיבי ביותר: 100 כפול 4 מעורב.
באולימפיאדת שטוקהולם ב-1912 השתתפו לראשונה נשים בתחרויות השחייה, לאחר שפאני דוראק האוסטרלית ארגנה הפגנות פמיניסטיות נגד הממסד הספורטיבי בארצה, שהתנגד לשליחת נשים למשחקים. שחיין בלתי נשכח אחר היה דיוק קהנומוקו מהוואי, שניצח במשחה ל-100 מטר ונחשב לאב הרוחני של גלישת הגלים.
באולימפיאדות פאריס (1924) ואמסטרדם (1928) עלה לראשונה שמו של אחד מסמלי השחייה: ג'וני וויסמילר. השחיין האמריקאי שלט בבריכה בפאריס, ובהמשך זכה בפרסום עולמי כשגילם את טרזן על מסכי הקולנוע.
במלבורן 1956 הוצג לראשונה סגנון הפרפר. באולימפיאדה זו החלה את דרכה אחת מגדולות השחייניות בכל הזמנים: דואן פרייזר. השחיינית הקונטרוברסלית זכתה בארבע מדליות זהב ובארבע מדליות כסף אולימפיות ב- 1956, 1960 ו- 1964. היא הייתה לאשה הראשונה ששחתה 100 מטר חופשי בפחות מדקה, ובנוסף הגנה שלוש פעמים ברציפות על תוארה כאלופה אולימפית ב-100 מטר בסגנון חופשי (וגם נתפסה גונבת את הדגל האולימפי מארמון הקיסר בטוקיו 1964, הושעתה לעשר שנים, והקריירה שלה הגיעה לקצה).
במקסיקו סיטי 1968 נקבע תקדים. דון שולנדר היה השחיין הראשון שזכה בארבע מדליות זהב באולימפיאדה אחת. במינכן 1972 הוטבע חותמו של אחד מגדולי הספורטאים בכל הזמנים: מרק ספיץ. השחיין האמריקאי היהודי זכה בהישג אישי יוצא דופן: הוא סיים את אולימפיאדת מינכן עם שבע מדליות זהב, ושבעה שיאי עולם. ספיץ זכה ב- 100 ו- 200 מטרים חופשי ופרפר, הוביל את רביעיית השליחים האמריקאית לזכייה ב- 100 כפול 4 ו- 200 כפול 4 חופשי, וכן ב- 100 כפול 4 מעורב. במקסיקו סיטי, אגב, זכה ספיץ "רק" בשתי מדליות זהב, אחת כסף ואחת ארד.
אולימפיאדת מונטריאול 1976 העלתה את מזרח גרמניה על מפת השחייה האולימפית. שחייניות מזרח גרמניה בראשות קורנליה אנדר (ארבע מדליות זהב ואחת כסף) זכו ב-11 מדליות זהב – הישג יוצא דופן למדינה שעד אז לא זכתה במדליית זהב נשית בבריכה. שנים אחר כך יעלו סימני שאלה גדולים בנוגע להישגי השחייניות המזרח גרמניות, לאחר שהועלה חשד שההישגים היו תוצאה של שימוש בסמים ובהורמונים גבריים.
באולימפיאדות הבאות במוסקבה 1980 ובלוס אנג'לס 1984 נפגעה השחייה, כמו ענפי ספורט אחרים, בשל ההחרמה ההדדית של שתי המעצמות, ארה"ב וברה"מ. ב- 1984 בלט השחיין הגרמני הגבוה, מיכאל גרוס, שזכה בשתי מדליות זהב באמצעות סגנון ה"אלבטרוס" שלו.
הבריכה בסיאול 1988 הביאה לנו את הספורטאית המצליחה ביותר אי פעם באולימפיאדה אחת: קריסטין אוטו ממזרח גרמניה, שזכתה בשש מדליות זהב. היא גם השחיין היחיד, גבר או אשה, שזכתה במדליות זהב בשלושה סגנונות שונים. בסופו של דבר, מה שהעמיד בצל את הישגיה של אוטו היה הווידוי של מאמניה בעבר, כי עירבבו סמים אסורים בחומרים חוקיים שניתנו לאוטו ולשאר שחייניות מזרח גרמניה.
בין הגברים הגיע מאט ביונדי האמריקאי להישגים כשל אוטו. ביונדי זכה בחמש מדליות זהב, אחת כסף, ואחת ארד. עוד שחיינים נפלאים היו ג'נט אוונס האמריקאית, עם שלוש מדליות זהב במשחים הארוכים, ותאמש דארני ההונגרי, עם ניצחון כפול במשחה המעורב.
בשתי האולימפיאדות האחרונות - בברצלונה 1992 ובאטלנטה 1996 - בלטו שני כוכבים אדירים. כריסטינה אגרסגי ההונגרייה השיגה בשלוש אולימפיאדות חמש מדליות זהב אישיות – הישג שאליו לא הגיע אף שחיין או שחיינית אחרים. אגרסגי זכתה במדליית זהב ב- 200 מטר גב בגיל 14 בלבד, והפכה למדליסטית הזהב האולימפית הצעירה ביותר בבריכה. בין הגברים בלט אלכסנדר פופוב הרוסי, שזכה הן בברצלונה והן באטלנטה במשחים ל- 50 ו- 100 מטר חופשי.
מבט קצר בשמות השחיינים המצטיינים ובחלוקת המדליות בהיסטוריה של האולימפיאדות מראה שבשחייה העולמית שולטות נבחרות ארצות הברית ואוסטרליה, ובין הנשים ראוי לציין גם את מזרח גרמניה, שזכתה ב- 32 מדליות זהב בהיסטוריה האולימפית (אך יש לזכור את הגילוי של שימוש בסמים ובהורמונים). נבחרת מצטיינת נוספת היא הונגריה.