דו"ח: עלייה תלולה בתלונות על תקיפה מינית

דו"ח חמור הוגש הבוקר (ב') לוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת, המצביע על עלייה דרמטית במספר הנשים שדיווחו על אלימות מינית למרכזי הסיוע.

בשנת 2000 נרשמו 25,260 פניות למרכזי הסיוע על תקיפה מינית בישראל. שנתיים קודם לכן, בשנת 98', התקבלו 11,700 פניות, ושנה קודם לכן, בשנת 99', התקבלו 16,500 פניות.

רוב הפניות למרכזי הסיוע היו על מעשי אונס - למעלה מ-2,500 פניות; 1,719 פניות היו על תקיפה מינית, ו-1,257 תלונות על גילוי עריות.

לפי הדו"ח, רק ב-12% מהמקרים היה התוקף אדם זר. ברוב מכריע של המקרים בוצעו התקיפות על ידי אדם מוכר או בן משפחה. ברובם המכריע של האירועים, בוצעה התקיפה בסביבה מוכרת הנחשבת בטוחה, כמו מגורי הנפגעת, מקום העבודה, מוסד לימודי או מקום בילוי.

יותר מ-1,400 ילדות מתחת לגיל 12 עברו תקיפה מינית

הדו"ח מצייר תמונה עגומה לפיה האלימות המינית גוברת והופכת אכזרית יותר כלפי ילדות וצעירות, עד גיל 18. למעלה מ-1,400 ילדות מתחת לגיל 12 התלוננו תקיפה מינית בשנת 2000, מסוגים שונים. 1,900 דיווחים על אלימות היו מקורבנות בגיל 13 עד 18.

בדו"ח ישנה טבלה המדרגת את זהות התוקפים. רק בכ-12% מהמקרים תקף אדם זר את המתלונן או המתלוננת. בשאר המקרים היה זה אדם מוכר: 153 דיווחים על אלימות מינית שביצע אדם שטיפל בקורבן והיו לו עמו יחסי אמון קודם למעשה; 1,400 מקרים בהם היה התוקף בן משפחה; 468 מקרים בהם היה התוקף מעביד או בעל סמכות ובכ-400 מקרים ביצעו את המעשים בני הזוג.

רק 18% בחרו להגיש תלונה

הדו"ח של מרכזי הסיוע שהוגש הבוקר לכנסת, מעלה את בעיית אי האמון במערכת האכיפה ומערכת המשפט. "הקושי לתת אמון בזולת ולפנות בבקשה לסיוע, מתבטא בעובדה שרק 461 נפגעות פנו למרכזים בטווח של עד 24 שעות מזמן המקרה", כותבת טל קורמן, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע בישראל, בדו"ח שמביא את הנתונים מהשנים 98' עד 2000. קורמן מוסיפה כי "רק 1,305 נפגעות, שהן בסך הכל 18%, בחרו להגיש תלונה במשטרה נגד התוקף, בשל חוסר האמון במערכת אכיפת החוק, החשש מחשיפה, טראומת ההליך הפלילי ורתיעה מרמת הענישה הנמוכה הנהוגה כלפי עברייני מין".

השר לביטחון פנים, עוזי לנדאו, אמר בתגובה: "אני רואה את האלימות כלפי נשים ועבירות מין בפרט כנושא רגיש במיוחד, והרשויות תטפלנה בו באופן נמרץ בשנה הקרובה. נשאלת השאלה כיצד לשתף פעולה עם ארגוני הסיוע, כדי שנוכל להביא כל תלונה לידי מיצוי והגשת כתב אישום. המשטרה עדיין נתפסת כגוף כוחני, ורק מעטים מוכנים לחשוף עצמם ולהגיש תלונה. בשנת 99' הוגשו רק 900 תלונות, ובשנת 2000 הוגשו 1900 תלונות. זה עדיין מעט בהשוואה לכמות התלונות שנאספו בארגוני הסיוע".

עלייה במודעות של נשים

ב-1977 התאבדה סטודנטית בת 27 ובמכתב שהשאירה אחריה כתבה כי החליטה לשים קץ לחייה חודשיים לאחר שנאנסה. על מעשה האונס לא סיפרה לאיש. בעקבות האירוע הטראגי הוקם לראשונה בישראל מרכז סיוע לנשים שנפגעו מתקיפה מינית. המרכז הראשון שהוקם בתל אביב, נוסד על ידי נשים החברות בתנועה הפמיניסטית. המרכז נועד לתת מענה למצוקת הנפגעות וכן להעלות את המודעות הציבורית לתופעה הקשה.

על העלייה במודעות לחומרת העבירות וחשיבות הגשת הפנייה (למרכז הסיוע, אם לא למשטרה) ניתן ללמוד מהעלייה המתמדת בעשור האחרון בהגשת התלונות: בשנת 1990 נרשמו 2,328 תלונות על מעשים מגונים, אונס וגילוי עריות. בשנת 2000, כאמור, הוגשו למעלה מ-20 אלף פניות - למעלה מפי עשרה. יצויין כי בשנת 2000 כולל הנתון דיווחים על הטרדה מינית, לפי החוק החדש.